דבר מלכות פרשת שופטים , תשנ"א אותיות ט' - י' .

הרבי ב״דבר מלכות״ שופטים תשנ״א מסביר שפסוק ״שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך״ קשור לייעוד הגאולה ״ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה״. בזמן הזה שופט פוסק דין בציווי וגזירה, ובגאולה לא יזדקקו לשוטרים לכפייה כי הרע יתבטל וכולם יקיימו מרצון, והשופטים יפעלו בפנימיות על ידי הוספת עניין ה״יועץ״ - כמו נביא שנותן עצה שמתקבלת באהבה ובהבנה.

דבר מלכות לפרשת שופטים, תשנ"א, אותיות ו', ז' ו־ח'

השיחה שנאמרה ביום ז' אלול ה'תשנ"א:

בשיחה זו הרבי דן במהות התפקידים האלוקיים והאנושיים בפרשת שופטים, לפנינו מספר שלבים ואותיות מרכזיות:

1. אות ו' - בעוד ששופטים מחליטים ודנים, שוטרים מפעילים כוח חיצוני כדי להבטיח קיום הדין, אך בגאולה - לא יידרש כוח חיצוני; השופטים בפועל יתקבלו מתוך רצון פנימי ואמונה עמוקה של עם ישראל .

2. אות ז' - נוסף מושג ה־יועץ, המעורר גם ממד פנימי בעבודת האדם - לא רק פסק דין חיצוני, אלא עצה חיה שמקבלת מקום בלב, והולכת עם האדם מתוך פתיחות והבנה .

3. אות ח' - בשלב זה מוצגת מורכבות תפקידו של הרבי בדורנו עליו נאמר "שופט, יועץ ואף נביא", והוא ממשיך את האור הפנימי דרך הנבואה של גאולה, כפי בביאת המשיח. השיחה מחברת בין הציווי "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" לבין התקיים הגאולי של "ואשיבה שופטיך כבראשנה ויועציך כבתחלה"

דבר מלכות, שופטים, תשנ"א אותיות ד', ה'.

בשיחה מבאר הרבי את ההבדל בין שופט, שוטר ויועץ - תפקידים שונים בהנהגת עם ישראל. השופט פוסק ומורה, השוטר אוכף ומכריז על המציאות, והיועץ מדריך ומכוון בעצה טובה. הרבי מסביר שבדורנו מתקיימת הנבואה "ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה", והוא עצמו משמש כשופט, יועץ ואף נביא הדור. מכאן הקריאה לפרסם לכל אנשי הדור שהרבי הוא המנהיג האמיתי של זמננו.

דבר־מלכות לפרשת שופטים, תשנ״א (שיחת ז׳ אלול תשנ״א) אותיות א–ב–ג:

א.

בפסוק נאמר: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". זהו ציווי נצחי בתורה, אך בגאולה נאמר הנבואה: "ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה" - בלי הזכרת "שוטרים". ההסבר: בזמן הגלות, כדי לשמור על הסדר ולקיים את פסקי הדין, נחוץ כוח חיצוני - "שוטרים". אבל בגאולה, כאשר הטוב האלוקי יהיה גלוי והרע יתבטל, לא יהיה צורך בכפייה חיצונית. פסקי השופטים יתקבלו מתוך רצון פנימי.

ב.

הוספת המושג "יועציך" מלמדת שעבודת ההדרכה בגאולה תכלול גם ממד פנימי -לא רק הוראה מחייבת של "שופט", אלא גם עצה, המתקבלת על הלב. כלומר, בגאולה עבודת התורה תחדור בפנימיות האדם, עד שהמקבל יבצע את הדברים מרצונו ומתוך הבנה, ולא רק כציות להוראה חיצונית.

ג.

שופטים ויועצים בגאולה קשורים לנבואה: "ואשיבה שופטיך" רומז על השבת מדרגת השופטים כדוגמת משה רבנו, ו"יועציך" קשור להמשכת אור פנימי, המאפשר לאדם להפנים את הדברים. בימינו, הרבי מבאר, אנו כבר נמצאים במצב של "נבואה", כפי שנאמר "נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך" - הכוונה לנביא שמלמד ומדריך את הדור כולו בענייני גאולה ומשיח, וההתקשרות אליו היא מתוך אמונה וביטול, המביאים ליישום בפועל.

דבר מלכות פרשת ראה, תשנ"א.

אותיות י"א, י"ב.

בשיחת הדבר־מלכות על פרשת ראה (תשנ״א) מבאר הרבי את הפסוק "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה" כמתאר את כל סדר ההמשכה האלוקית מלמעלה למטה: "ראה" - ראייה ברורה וגלויה, "אנכי" - עצמות אין־סוף, "נותן" - מתנה חינם, "לפניכם" - ניתנת לכל יהודי באופן פנימי, "היום" - באופן מיידי ונצחי, ו"ברכה" - גילוי הטוב בגשמיות וברוחניות. הרבי מדגיש שהמשכת הברכה תלויה בעבודת האדם - ב"אתערותא דלתתא", התעוררות מלמטה, על ידי קיום תורה ומצוות בעולם הגשמי. בכך נעשה כל יהודי שותף בהבאת השפע האלוקי לעולם, ובפרט בענייני גאולה ומשיח, שעליהם צריך לעסוק וללמוד - כי לימוד זה עצמו מקרב את ההתגלות בפועל. הרבי קורא לראות את המציאות כבר עכשיו מתוך מבט של גאולה, להכיר בכך שהשפע האלוקי כבר מוכן וצריך רק לגלות אותו בעבודתנו בפועל.

דבר מלכות לפרשת ראה, תשנ"א אותיות ט' י'.

שיחה שנאמרה בהתוועדות שבת פרשת ראה, א' ראש חודש אלול ה'תנש"א, מסביר הרבי את הקשר המיוחד בין פרשת ראה לחודש אלול. לכאורה, ישנה סתירה בין שני אלו: פרשת ראה מדברת על המשכה מלמעלה למטה, כפי שנאמר "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה", בעוד שחודש אלול מתאפיין בעבודת האדם מלמטה למעלה, כפי שמובא ב"אני לדודי ודודי לי".

הרבי מסביר שהקשר בין השניים הוא בכך שבחודש אלול, כאשר האדם מתעורר לעבודת התשובה וההתקרבות להקב"ה, הוא יוצר את הכלים וההכנה לקבלת הברכה מלמעלה. המשמעות הפנימית של "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה" היא שהקב"ה מעניק את הברכה באופן של "ראייה" - ראייה שלמעלה משמיעה, שהיא תפיסת הכלל לפני הפרטים. "אנכי" מציין את הודעת עצמותו ומהותו, דרך הגבהה והתנשאות. "נותן" מציין את הנתינה בעין יפה, "לפניכם" מצביע על פנימיות האדם, ו"ברכה" היא המשכה להפוך את הקללה לברכה

הרבי מדגיש שדווקא על ידי העבודה האישית של האדם בחודש אלול, הוא מכין את עצמו לקבלת הברכה מלמעלה, ובכך מתממשת ההמשכה של "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה". ההבנה וההכרה בכך שהקב"ה הוא המעניק את הברכה, מאפשרת לאדם להיפתח ולקבל את השפע האלוקי בחייו.

לסיכום, השיחה מדגישה את החשיבות של העבודה האישית וההכנה הפנימית בחודש אלול, כדי להיות ראויים לקבל את הברכה האלוקית ולחוות את ההתגלות האלוקית בחיינו

שיחת "דבר מלכות" לפרשת ראה, שנאמרה על ידי הרבי מליובאוויטש בהתוועדות שבת פרשת ראה, א' דראש חודש אלול ה'תנש"א (1991), עוסקת בנושאים מרכזיים הקשורים לגאולה, התעוררות מלמטה, והקשר בין עבודת האדם לבין גילוי אלוקות בעולם.

בשיחה זו, הרבי מדגיש את רעיון ה"אתערותא דלתתא" - התעוררות מלמטה, המובילה לגילוי אלוקות מלמעלה. הוא מסביר כי כאשר יהודי מקיים מצוות ומעשים טובים, הוא מעורר שפע אלוקי שמתגלה בעולם, ובכך הוא שותף בהבאת הגאולה.

בנוסף, הרבי מדבר על החשיבות של לימוד ענייני גאולה ומשיח, ומבאר כי לימוד זה הוא הדרך הישירה והמהירה ביותר להביא את הגאולה בפועל. הוא מציין כי כל פרט בעבודתנו קשור לגאולה, וכי כל יהודי נושא עימו את הכוח להביא את הגאולה.

דבר מלכות ראה הינה שיחה שאמר הרבי בהתוועדות ש"פ ראה, א' דראש חודש אלול תנש"א. שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

הפסוק "ראה, אנוכי נותן לפניכם היום ברכה" מפרשת ראה מראה את רצף ההשפעה שמגיע מלמעלה למטה: הראייה העליונה (“ראה”), הודעת העצם והמהות האלוקית (“אנוכי”), הנתינה מתוך רצון טוב (“נותן”), הפנייה אל פנימיות האדם (“לפניכם”), האור והנצחיות של הרגע (“היום”), והברכה שמגיעה כדי להפוך את הקושי והחסמים לברכה והצלחה (“ברכה”).

פרשת ראה נקראת לפני חודש אלול - זמן של חשבון נפש והכנה לעבודת האדם. בעוד עבודת חודש אלול מדגישה את העוררות מהתחתון אל העליון - "אני לדודי ודודי לי" - פרשת ראה מראה את זרימת הברכה מלמעלה למטה. השלמות היא בחיבור שני האופנים, כך שהעבודה תהיה בלי גבולות ומעל לכל הגבלה.

כאשר ראש חודש חל בשבת ויום ראשון, העבודה מתחילה ממקום נעלה מאוד -מעל הממד הגשמי - ומשפיעה גם על הימים שלאחר מכן. בסוף השנה, אחרי שהאדם כבר חווה נפלאות רבות, עדיין נותרת תחושת ציפייה: "עד מתי?" - היתכן שהגאולה המלאה עוד לא הגיעה? הפועל שנדרש הוא להכריז ולהעיר בכל מקום, בדיבור הלבבי, שהקב"ה מזמין את כל עם ישראל לקבל את הברכה, ושברכת הגאולה כבר נראית ומורגשת לעין הגוף.

דבר מלכות פרשת ראה, תשנ"א, אות ב'.

דבר מלכות פרשת ראה תשנ"א אות א'.