דבר נא - לימוד הלכה ויהדות

דבר נא - לימוד הלכה ויהדות

Download on the App Store

דבר נא - לימוד הלכה ויהדות episodes

  • כלל ז חלק ו | האם דוד המלך קיבל לשון הרע על מפיבושת?!? | ביאור מורחב ל"דברים הניכרים"
    לצפיה ביוטיוב הכנסו:
    https://www.youtube.com/watch?v=bCTVh7l_izI
    לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
    https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1JYIjKaL3HqM2Hahqmob-SLvorKNxt4Ta/
    לכל השיעורים בנושא הלכות שמירת הלשון
    https://mikdashmelech.co.il/drive/f/18o0aobk4NviECDnRpzLhAj-RI_B645kM/

    הלכות לשון הרע כלל ז - י וְאִם יֵשׁ עָלָיו (כב) דְּבָרִים הַנִּכָּרִים, שֶׁנִּרְאֶה עַל יְדֵי זֶה, שֶׁמַה שֶּׁמְסַפְּרִין עָלָיו הוּא אֱמֶת, דִּינָא הָכֵי (הדין כך), אִם יֵשׁ בָּעִנְיָן הַזֶּה, אֲפִלּוּ אִם הַדָּבָר אֱמֶת, (כג) לְשָפְטוֹ לְצַד זְכוּת, אוֹ בְּעִנְיְנִי שְלִילַת הַמַעֲלוֹת, אוֹ בְּכָל שְאָר הַפְּרָטִים, הַמְבֹאָרִים לְעֵיל בְּסָעִיף ז', לֹא שַׁיָּךְ בָּזֶה דְּבָרִים הַנִּכָּרִים, דְּוַדַּאי אָנוּ מְחֻיָּבִין לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת (כד) כֵּיוָן שֶׁהוּא אִישׁ בֵּינוֹנִי כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה עַל יְדֵי זֶה בְּעֵינֵינוּ וְכַנַ''ל, אֲבָל אִם הוּא דָּבָר אֲשֶׁר אֵין לִמְצֹא צַד זְכוּת עַל הָעוֹשְׁקוֹ, (כה) מֻתָּר לְהאֲמִין וּלְקַבֵּל *. הלכות לשון הרע כלל ז - יא וְדַוְקָא אִם הֵם נִכָּרִים מַמָשׁ, דְּהַיְנוּ (כו) שֶׁהֵם מַגִּיעוֹת לְעִנְיַן הַסִפּוּר, וְגַם רָאָה אֶת הַדְּבָרִים הַנִּכָּרִים בְּעַצְמוֹ. אֲבָל אִם הֵם רְחוֹקִין מִזֶּה רַק הוּא כְּעֵין דָּבָר הַנִּכָּר קְצָת, אוֹ שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַדְּבָרִים הַנִּכָּרִים בְּעַצְמוֹ (כז) רַק שְׁמָעָן מִפִּי אֲחֵרִים, אֵין לוֹ בָּזֶה שׁוּם יִתְרוֹן כְּלָל. הלכות לשון הרע כלל ז - יב וְדַע, דַּאֲפִלּוּ דְּבָרִים הַנִּכָּרִים מַמָשׁ, אֵינוֹ מוֹעִיל רַק לְעִנְיַן, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה מֻתָּר לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ אֶת הַדָּבָר שֶׁמְסַפְּרִין לוֹ, אֲבָל לְעִנְיַן לֵילֵךְ אַחַר כָּךְ וּלְסַפֵּר דָּבָר זֶה לַאֲחֵרִים, לֹא מְהַנֵּי (לא מועיל), דְּלֹא עָדִיף, מֵאִם רָאָה בְּעַצְמוֹ דְּבַר גְּנוּת עַל חֲבֵרוֹ, (כח) שֶׁאָסוּר לְסַפֵּר אַחַר כָּךְ לַאֲנָשִׁים, וּכְמוֹ שֶׁמְבֹאָר לְעֵיל בִּכְלָל ד' סָעִיף ג' וְד'. וְדַע עוֹד (כט) דִּבְכָל אֹפֶן אָסוּר לִסְמֹךְ עַל הֶתֵּר זֶה שֶׁל דְּבָרִים הנִּכָּרִים מַמָשׁ (ל) לְהַפְסִידוֹ עַל יְדֵי זֶה בְּמָמוֹן (לא) אוֹ לְהַכּוֹתוֹ. הלכות לשון הרע כלל ז - יג וְלִפְעָמִים (לב) נִתָּן רְשׁוּת לְבֵית דִּין מִפְּנֵי צֹרֶךְ שָׁעָה, כְּגוֹן, שֶׁאֶחָד בָּא לִצְעֹק לִפְנֵיהֶם עַל דְּבַר גְּנֵבָה שֶׁנִּגְנַב מִמֶנּוּ, וְהוּא מְשַׁעֵר בְּוַדַּאי בִּדְבָרִים הַנִּכָּרִים מַמָשׁ, שֶׁפְּלוֹנִי גָּנַב מִמֶנּוּ הַחֵפֶץ, וְגַם הַבֵּית דִּין רוֹאִין אֶת הַדְּבָרִים הַנִּכָּרִים, אוֹ שֶׁעֵדִים הֵעִידוּ לִפְנֵיהֶם עַל הַדְּבָרִים הַנִּכָּרִים, נִתָּן לָהֶם רְשׁוּת לְהַכּוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוֹדֶה. אֲבָל לְיָחִיד, אוֹ אֲפִלּוּ לְבֵית דִּין, רַק שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר לָהֶם הַדְּבָרִים הַנִּכָּרִים, כִּי אִם עַל יְדֵי הַתּוֹבֵעַ, לֹא נִתָּן רְשׁוּת הַזֶּה. הלכות לשון הרע כלל ז - יד וּמִזֶּה תִּרְאֶה, כַּמָה אֲנָשִׁים טוֹעִין בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, שֶׁאִם נִגְנָב לָהֶם חֵפֶץ, וְיֵשׁ לָהֶם עַל אֶחָד חֲשָׁד, אוֹמְרִים לְטוֹבֵי הָעִיר, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַל אֶחָד דְּבָרִים הַנִּכָּרִים, וְהֵם מַכִּים וְעוֹנְשִׁין, שֶׁלֹּא מִן הַדִּין, כְּדֵי שֶׁיּוֹדֶה. וּבֶאֱמֶת הוּא שֶׁלֹּא כַּדִּין, דְּלוּ יְהֵא דִּדְבָרִים הַנִּכָּרִים הוּא כְּמוֹ רְאָיָה לְעֶצֶם הַמַעֲשֶׂה, וְטוֹבֵי הָעִיר חֲשִׁיבֵי כְּמוֹ בֵּית דִּין, הֲלֹא צָרִיךְ, שֶׁיֵּדְעוּ מִתְּחִלָּה שֶׁנִּגְנַב, וְגַם עֵדִים לְהַדְּבָרִים הַנִּכָּרִים, אוֹ שֶׁהֵם בְּעַצְמָם יִרְאוּ (כְּמוֹ בְּמַעֲשֶׂה דְּמַר זוּטְרָא), אֲבָל לֹא לִסְמֹךְ עַל הַתּוֹבֵעַ וּלְהַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל בְּחִנָּם. וַאֲפִלּוּ רַק לְהַאֲמִין לַתּוֹבֵעַ בַּלֵּב, שֶׁאִישׁ זֶה גָּנַב מֵאִתּוֹ, אָסוּר מִפְּנֵי קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע, וְעַל אַחַת כַּמָה וְכַמָה לִסְמֹךָ עַל זֶה וּלְהַכּוֹתוֹ, דְּאִסוּר גָּדוֹל עוֹשִׂים בָּזֶה, וְעוֹבְרִים עַל לָאו דְּ''לֹא יוֹסִיף''.
    14 min
  • כלל ז חלק ה | מהימן כבי תרי, מסיח לפי תומו, דברים הניכרים - מתי אסור? מתי מותר? ובאיזה אופן?
    לצפיה ביוטיוב הכנסו:
    https://www.youtube.com/watch?v=UTxX8jHufTo
    לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
    https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1_UU1JOdaZjI5f4FjFvf1yYLITzx_1PNa/
    לכל השיעורים בנושא הלכות שמירת הלשון
    https://mikdashmelech.co.il/drive/f/18o0aobk4NviECDnRpzLhAj-RI_B645kM/

    הלכות לשון הרע כלל ז - ז וְעַתָּה נַתְחִיל לְבָאֵר בְּעֶזְרַת ה' דִּין קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע מֵאִישׁ, שֶׁהוּא מְהֵימָן כְּבֵי תְּרֵי (כשני עדים), אוֹ מִמֵסִיחַ לְפִי תֻּמוֹ, אוֹ אִם יֵשׁ לוֹ עַל הַסִפּוּר הַהוּא דְּבָרִים הַנִּכָּרִים שֶׁהוּא אֱמֶת, וְאַף שֶׁבְּרֹב הַדִּינִים הֵם שָׁוִין, אַף עַל פִּי כֵן חִלַּקְתִּי אוֹתָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּסְעִיפִין בִּפְנֵי עַצְמָן, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ פְּרָטִים אֲחָדִים, שֶׁמִשְׁתַּנְּה כָּל אֶחָד בְּדִינוֹ מֵחֲבֵרוֹ, וְגַם שֶׁלֹּא יִתְעַרְבְּבוּ עֵינֵי הַקוֹרֵא מִפְּנֵי רֻבֵּי הָעֲנָפִים, שֶׁמִתְפַּשְּׁטִים מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְזֶה הֵחֵלִי בְּעֶזְרַת החוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת. אִסּוּר קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע הוּא אֲפִלּוּ אִם שָׁמַע מֵאִישׁ, שֶׁהוּא מְהֵימָן לֵה כְּדִבְרֵי שְׁנֵי עֵדִים, וּמַה שֶּׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל בִּכְלָל ד' סָעִיף ה', דְּמֻתָּר לְגַלּוֹת הָעִנְיָן בְּהַצְנֵעַ לְרָבּוֹ וּלְאִישׁ סוֹדוֹ, אִם יֵדַע, אֲשֶׁר יָאֲמִין דְּבָרָיו כְּדִבְרֵי שְׁנִי עֵדִים, וּמֻתָּר לְרַבּוֹ לְקַבֵּל דָּבָר זֶה וְלִשְׂנֹא אוֹתוֹ וּלְהִתְרַחֵק מֵחֶבְרָתוֹ, עַד אֲשֶׁר יִוָּדַע לוֹ, שֶׁשָּׁב מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, הַיְנוּ שָׁם, שֶׁהוּא דָּבָר אֲשֶׁר לְפִי הָאֱמֶת מֻתָּר לְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ עֲבוּר זֶה, אִם לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה, כֵּיוָן שֶׁעָבַר בְּמֵזִיד עַל עֲוֹן דָּבָר הַמְפֻרְסָם בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא אָסוּר, שֶׁאֵין לִתְלוֹת עָלָיו עוֹד שׁוּם זְכוּת, (כְּגוֹן, (יב) בְּמַעֲשֵׂה דְּטוּבִיָּה בִּפְסָחִים, (קי"ג) שֶׁהוּא עִנְיַן נֵאוּף וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה), לֹא כֵן (יג) בְּדָבָר, שֶׁיֵּשׁ לִתְלוֹת עָלָיו זְכוּת, כְּגוֹן בְּחֶסְרוֹן יְדִיעַת אִסוּר הַמַעֲשֶׂה, אוֹ אוּלַי בִּשְׁגָגָה בָּא לְיָדוֹ, אוֹ לְסָפֵּר עָלָיו דִּבְרֵי דֹּפִי וּגְנַאי בְּעָלְמָא, אוֹ בְּעִנְיַן שְׁלִילַת הַמַעֲלוֹת, וְכַנַּ''ל בִּכְלָל ה' סָעִיף ב', אוֹ לִזְכֹּר עָלָיו מַעֲשֵׂי אֲבוֹתָיו וּקְרוֹבָיו, אוֹ מַעֲשָׂיו הָרִאשׁוֹנִים, בְּוַדַּאי לֹא שַׁיָּךְ בָּזֶה מְהֵימָן כְּבֵי תְּרֵי (נאמן כשני עדים), דְּמַאי הֱוֵי (מה יהיה), אִם הַדָּבָר הַזֶּה אֵינוֹ שֶׁקֶר מֵעִקָרוֹ, אַף עַל פִּי כֵן אָסְרָה הַתּוֹרָה לְהַמְסַפֵּר לְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ עֲבוּר זֶה, רַק לְדוּנוֹ לְצֶדֶק בָּעִנְיָן הַזֶּה וְכַנַּ''ל בִּכְלָל ד' סָעִיף ג'. וּלְהַמְקַבֵּל גַּם כֵּן אָסוּר לְהַחְלִיט בְּלִבּוֹ אֶת חֲבֵרוֹ לִגְנוּת עֲבוּר זֶה, וְכַנַּ''ל בִּכְלָל ו' סָעִיף ז', (וּמִלְּבַד אִסוּר הַקַבָּלָה עוֹבֵר עַל לָאו דְּ''לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל'' עִם כַּמָה עֲשִׂין וְלָאוִין הַמְבֹאָרִין לְעֵיל בַּפְּתִיחָה, כֵּיוָן שֶׁהַמְסַפֵּר בְּוַדַּאי עוֹבֵר עַל אִסוּר לָשׁוֹן הָרָע, כַּמְבֹאָר בְּכָל הַפּוֹסְקִים, דְּלָשׁוֹן הָרָע הוּא אֲפִלּוּ עַל אֱמֶת, וְהוּא בִּשְׁמִיעָתוֹ הֱבִיאוֹ לְאִסוּר זֶה, דְּאִלּוּ לֹא הָיָה רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ מֵאִתּוֹ, לֹא הָיָה חֲבֵרוֹ בָּא לִכְלַל אִסוּר, וְכָל שֶׁיִּתְקַבֵּל יוֹתֵר לְפָנָיו דִּבְרֵי הַמְסַפֵּר וְיִהְיֶה אֲהַנּוּ מַעֲשָׂיו, יִהְיֶה יוֹתֵר גָּרוּעַ לְהַמְקַבֵּל גַּם כֵּן, שֶׁעַל יָדוֹ בָּא חֲבֵרוֹ לְאִסוּר גָּדוֹל כָּזֶה). הלכות לשון הרע כלל ז - ח וַאֲפִלּוּ בִּכְגוֹן מַעֲשֵׂה דְּטוּבִיָּה הַנַּ''ל, אֵינוֹ מֻתָּר לְקַבֵּל סְתָם, רַק בְּהִצְטָרֵף אֶל זֶה שְּׁנֵי הַפְּרָטִים, שֶׁצָרִיךְ לִזָּהֵר בָּהֶם בְּעִנְיַן הַקַבָּלָה. א דַּוְקָא אִם סִפֵּר לוֹ, שֶׁרָאָה דָּבָר זֶה בְּעַצְמוֹ, אֲבָל אִם (יד) שָׁמַע מִפִּי אֲחֵרִים, אֵין לְהַמְסַפֵּר הַזֶּה שׁוּם יִתְרוֹן כְּלָל. ב אֲפִלּוּ אִם סִפֵּר לוֹ, שֶׁרָאָה בְּעַצְמוֹ, אֵין מֻתָּר, רַק לְהַאֲמִינוֹ וּלְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מֵחֶבְרָתוֹ, עַד אֲשֶׁר יִוָּדַע, שֶׁשָּׁב מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, אֲבָל לֹא לֵילֵךְ וּלְסַפֵּר דָּבָר זֶה לַאֲחֵרִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל בִּכְלָל ד' סוֹף סָעִיף ה', וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין (טו) לְהַפְסִידוֹ בְּמָמוֹן אוֹ לְהַכּוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי זֶה. הלכות לשון הרע כלל ז - ט וְאִם מִי שֶׁסִפֵּר לוֹ הַלָשׁוֹן הָרָע עַל אֶחָד הָיָה (טז) מֵסִיחַ לְפִי תֻּמוֹ בְּדָבָר זֶה, (וּמַה נִּקְרָא לְפִי תֻּמוֹ, יִתְבָּאֵר בִּבְאֵר מַיִם חַיִּים) דִּינָא הָכֵי (הדין כך), אִם יֵשׁ בָּעִנְיָן הַזֶּה, אֲפִלּוּ אִם הוּא אֱמֶת, לְשָׁפְטוֹ לְצַד הַזְּכוּת, אוֹ שֶׁעִנְיָן זֶה הוּא בְּעִנְיְנִי שְׁלִילַת הַמַעֲלוֹת אוֹ אֶחָד מִשְׁאָר פְּרָטִים, שֶׁבֵּאַרְנוּ לְעֵיל בְּסָעִיף ז', אוֹ שֶׁזֶּה הַמְסַפֵּר (יז) לֹא רָאָה דָּבָר זֶה בְּעַצְמוֹ, רַק שָׁמַע מִפִּי אֲחֵרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְקַבֵּל הֵימֶנּוּ וּלְהחְלִיט בְּלִבּוֹ לִגְנַאי עַל חֲבֵרוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם אֵין בּוֹ אֶחָד מֵאֵלּוּ הַפְּרָטִים, (יח) מִכָּל מָקוֹם, גַּם כֵּן יֵשׁ לִזָּהֵר, שֶׁלֹּא לְקַבֵּל מֵאִישׁ זֶה, הַמֵסִיחַ לְפִי תֻּמוֹ, דִּבְרֵי גְּנוּת עַל חֲבֵרוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר לִסְמֹךְ עַל זֶה לֵילֵךְ אַחַר כָּךְ (יט) וּלְסַפֵּר דָּבָר זֶה לַאֲחֵרִים אוֹ (כ) לְבַזּוֹתוֹ בִּדְבָרִים עָבוּר זֶה, וְקַל וָחֹמֶר בֶּן בְּנוֹ שֶׁל קַל וָחֹמֶר לְעִנְיַן (כא) לְהַפְסִידוֹ עֲבוּר זֶה בְּמָמוֹן אוֹ לְהַכּוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, דְּוַדַּאי אָסוּר מִן הַתּוֹרָה. הלכות לשון הרע כלל ז - י וְאִם יֵשׁ עָלָיו (כב) דְּבָרִים הַנִּכָּרִים, שֶׁנִּרְאֶה עַל יְדֵי זֶה, שֶׁמַה שֶּׁמְסַפְּרִין עָלָיו הוּא אֱמֶת, דִּינָא הָכֵי (הדין כך), אִם יֵשׁ בָּעִנְיָן הַזֶּה, אֲפִלּוּ אִם הַדָּבָר אֱמֶת, (כג) לְשָפְטוֹ לְצַד זְכוּת, אוֹ בְּעִנְיְנִי שְלִילַת הַמַעֲלוֹת, אוֹ בְּכָל שְאָר הַפְּרָטִים, הַמְבֹאָרִים לְעֵיל בְּסָעִיף ז', לֹא שַׁיָּךְ בָּזֶה דְּבָרִים הַנִּכָּרִים, דְּוַדַּאי אָנוּ
    15 min
  • כלל ז חלק ד | נאמנות של איש אחד כמו ב' אנשים - נאמנות מסיח לפי תומו - ניכרים דברי אמת
    לצפיה ביוטיוב הכנסו:
    https://www.youtube.com/watch?v=fFOz0FNjvh0
    לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
    https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1a0GPFznndNub5f9MrLerR6bNDRRTZTb2/
    לכל השיעורים בנושא הלכות שמירת הלשון
    https://mikdashmelech.co.il/drive/f/18o0aobk4NviECDnRpzLhAj-RI_B645kM/

    הלכות לשון הרע כלל ז - ז וְעַתָּה נַתְחִיל לְבָאֵר בְּעֶזְרַת ה' דִּין קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע מֵאִישׁ, שֶׁהוּא מְהֵימָן כְּבֵי תְּרֵי (כשני עדים), אוֹ מִמֵסִיחַ לְפִי תֻּמוֹ, אוֹ אִם יֵשׁ לוֹ עַל הַסִפּוּר הַהוּא דְּבָרִים הַנִּכָּרִים שֶׁהוּא אֱמֶת, וְאַף שֶׁבְּרֹב הַדִּינִים הֵם שָׁוִין, אַף עַל פִּי כֵן חִלַּקְתִּי אוֹתָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּסְעִיפִין בִּפְנֵי עַצְמָן, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ פְּרָטִים אֲחָדִים, שֶׁמִשְׁתַּנְּה כָּל אֶחָד בְּדִינוֹ מֵחֲבֵרוֹ, וְגַם שֶׁלֹּא יִתְעַרְבְּבוּ עֵינֵי הַקוֹרֵא מִפְּנֵי רֻבֵּי הָעֲנָפִים, שֶׁמִתְפַּשְּׁטִים מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְזֶה הֵחֵלִי בְּעֶזְרַת החוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת.
    10 min
  • כלל ז חלק ג | האם מותר לאדם לספר לשון הרע על עצמו? | מה למדים מהסיפור על החפץ בחיים בנסיעתו לראדין?
    לצפיה ביוטיוב הכנסו:
    https://www.youtube.com/watch?v=qlweJDfqVdY
    לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
    https://mikdashmelech.co.il/drive/i/16kSLVDVfxyHNnoS8aVXt6m_aFupjr7Wv/
    לכל השיעורים בנושא הלכות שמירת הלשון
    https://mikdashmelech.co.il/drive/f/18o0aobk4NviECDnRpzLhAj-RI_B645kM/

    הלכות לשון הרע כלל ז - ו וְאִם אֶחָד בָּא אֶצְלוֹ וּמְסַפֵּר לוֹ אֶת עִנְיָנָיו וּבְתוֹךְ סִפּוּרוֹ סִפֵּר לוֹ אֵיזֶה דָּבָר, שֶׁהוּא גְּנוּת לְעַצְמוֹ וְלַחֲבֵרוֹ, אֵינוֹ מֻתָּר לְהַאֲמִינוֹ, רַק עַל עַצְמוֹ (יא) וְלֹא עַל חֲבֵרוֹ.
    13 min
  • כלל ז חלק ב | אם הוא לא חושש מלספר לשון הרע, למה שיחשוש מלומר רק את האמת? | איסור קבלת לשון הרע
    לצפיה ביוטיוב הכנסו:
    https://www.youtube.com/watch?v=YJDgKhh4XJ8
    לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
    https://mikdashmelech.co.il/drive/i/19ZOlk-IIVcE_CUx5VtCnQ5vdDz7OhEG1/
    לכל השיעורים בנושא הלכות שמירת הלשון
    https://mikdashmelech.co.il/drive/f/18o0aobk4NviECDnRpzLhAj-RI_B645kM/

    הלכות לשון הרע כלל ז - ג כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרָע, אִם שָׁמַע מֵאֶחָד, כֵּן הַדִּין, (ד) אֲפִלּוּ אִם שָׁמַע מִשְּׁנַיִם אוֹ יוֹתֵר, וְלָא מִבָּעֵי (ואין צריך לומר) בַּדָּבָר, (ה) שֶׁנַּעֲשׂוּ רְשָׁעִים עַל יְדֵי סִפּוּרָם, בְּוַדַּאי אֵין לְהַאֲמִינָם, אִם סִפְּרוּ לוֹ, כֵּיוָן דַּאֲפִלּוּ לְפִי דִּבְרֵיהֶן, שֶׁפְּלוֹנִי עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, עָבְרוּ עַל לָאו דְּ''לֹא תֵלֵךְ רָכִיל'', שֶׁהוּא אֲפִלּוּ עַל אֱמֶת, אִם כֵּן רְשָׁעִים הֵם, אֵיךְ נַאֲמִינָם עַל יִשְׂרָאֵל זֶה, שֶׁהוּא בְּחֶזְקַת כָּשֵׁר גָּמוּר לְעֵת עַתָּה? דְּהַחָשׁוּד עַל לָאו דְּלָשׁוֹן הָרָע, חָשׁוּד לְשַׁקֵר וּלְהַחְלִיף וּלְהוֹסִיף, וּמַה בְּכָךְ שֶׁהֵם תְּרֵי, אֲפִלּוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר, קֶשֶׁר רְשָׁעִים אֵין מִן הַמִנְיָן, אֶלָּא אֲפִלּוּ אִם הוּא דָּבָר, שֶׁאֵין נַעֲשִׂין רְשָׁעִים עַל יְדֵי סִפּוּרָם, אִם הָאֱמֶת אִתָּם, אֲפִלּוּ הָכֵי (ו) אָסוּר לְקַבֵּל דִּבְרֵיהֶם (ז) וּלְהַאֲמִינָם בְּהַחְלָטָה, דְּאֵין חָל שֵׁם עֵדוּת, אֲפִלּוּ עַל שְׁנַיִם וְיוֹתֵר, אֶלָּא בְּבֵית דִּין, אֲבָל חוּץ לְבֵית דִּין לֹא, דַּאֲפִלּוּ אִם יֹאמְרוּ שֶׁקֶר, אֵינָם נִקרָאִים עֵדֵי שֶׁקֶר, כִּי אִם מוֹצִיא שֵׁם רָע בְּעָלְמָא, וכִדְאִיתָא, בּסֵפֶר מִצְוֹת קָּטָן לֹא תַעֲשֶׂה (רל"ה), וְכָל זֶה לְהַחְלִיט, אֲבָל לָחוּשׁ מֻתָּר, אֲפִלּוּ אִם לֹא שָׁמַע רַק מֵאֶחָד וְכַנַּ''ל. הלכות לשון הרע כלל ז - ד וְהוּא הַדִּין, אִם יָצָא (ח) קוֹל עַל אֶחָד, שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה אוֹ שֶׁדִּבֵּר דָּבָר, שֶׁלֹּא כָּרָאוּי עַל פִּי הַתּוֹרָה, בֵּין שֶׁהוּא אִסוּר חָמוּר וּבֵין שֶׁהוּא אִסוּר קַל, אֲפִלּוּ הָכֵי אָסוּר לְקַבְּלוֹ לְהַאֲמִינוֹ בְּהַחְלָטָה, רַק לָחוּשׁ, עַד שֶׁיִּתְבָּרֵר הַדָּבָר, וְעַל אַחַת כַּמָה וְכַמָה שֶׁיִּזָּהֵר מְאֹד, אִם רוֹצֶה לְסַפֵּר אֶת הַדָּבָר לַאֲחֵרִים, (ט) שֶׁלֹּא יְכַוֵּן לְהַעֲבִיר הַקוֹל וּלְגַלּוֹתוֹ יוֹתֵר, וּכְמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ לְעֵיל בִּכְלָל ב' סָעִיף ג', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. הלכות לשון הרע כלל ז - ה וְכָל זֶה, שֶׁדִּבַּרְנוּ, הוּא בִּסְתָם אִישׁ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל אִם (י) נִתְחַזֵּק מִכְּבָר בְּלָאו הָכִי לְאָדָם רָשָׁע, מִפְּנֵי שֶׁנִּתְפַּרְסֵם עָלָיו כַּמָה פְּעָמִים, שֶׁעָבַר בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ עַל אִסוּרִין הַיְדוּעִין לְכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא אָסוּר כְּנֵאוּף וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, עַל אִישׁ כָּזֶה מֻתָּר לְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרָע.
    12 min
  • כלל ז חלק א | איסור קבלת לשון הרע - גם בתקשורת הורגים אנשים טרם מותם
    לצפיה ביוטיוב הכנסו:
    https://www.youtube.com/watch?v=5yyRWmPvvNk
    לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
    https://mikdashmelech.co.il/drive/i/12tjmit9BDw1NbyA05_rnHyzQ-6NcjSrn/
    לכל השיעורים בנושא הלכות שמירת הלשון
    https://mikdashmelech.co.il/drive/f/18o0aobk4NviECDnRpzLhAj-RI_B645kM/

    הלכות לשון הרע כלל ז - א אִסוּר קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע הוּא אֲפִלּוּ אִם הַמְסַפֵּר מְסַפֵּר אֶת הַדְּבָרִים בְּפִרְסוּם (א) לִפְנֵי כַּמָה אֲנָשִׁים, אַף עַל פִּי כֵן אֵין לְהַחְלִיט מֵחֲמַת זֶה, שֶׁהַדָּבָר אֱמֶת, רָק יֵשׁ לְהַשּׁוֹמְעִים לָחוּשׁ לָזֶה וְלַחֲקֹר אֶת הַדָּבָר, וְאִם יִתְבָּרֵר לָהֶם, שֶׁהַדָּבָר אֱמֶת, יוֹכִיחוּהוּ עַל זֶה. הלכות לשון הרע כלל ז - ב אֵין שׁוּם הֶתֵּר לְהַאֲמִין בְּלָשׁוֹן הָרָע, אֲפִלּוּ אִם הַמְסַפֵּר סִפֵּר עָלָיו (ב) הַלָשׁוֹן הָרָע בְּפָנָיו, כֵּיוָן שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ הוֹדָאָה עַל זֶה מִפִּי הַנִּדּוֹן, וְכָל שֶׁכֵּן אִם אֵין מְסַפֵּר עַתָּה בְּפָנָיו, רַק אוֹמֵר, שֶׁהָיָה אוֹמֵר אֶת הַדְּבָרִים אֵלּוּ בְּפָנָיו, דְּאָסוּר לְהַאֲמִינוֹ מִטַעַם זֶה, וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, הָעוֹלָם נִכְשָׁלִין בָּזֶה מְאֹד. (ג) וַאֲפִלּוּ אִם הוּא שׁוֹתֵק עַתָּה, בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו הַדִּבְרֵי גְּנוּת בְּפָנָיו, אֲפִלּוּ הָכֵי (אף על פי כן) אֵין לִקַח מִזֶּה שׁוּם רְאָיָה לְהַחְלִיט, שֶׁהַדָּבָר אֱמֶת, וַאֲפִלּוּ אִם טִבְעוֹ תָּמִיד, שֶׁלֹּא לִשְׁתֹּק, כְּשֶׁאוֹמְרִים לוֹ דָּבָר, שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנוֹ, וּבְזוֹ הַפַּעַם הוּא שׁוֹתֵק, כִּי אוּלַי נִתְגַבֵּר עַתָּה עַל טִבְעוֹ וְגָמַר בְּדַעְתּוֹ, שֶׁלֹּא לַעֲנוֹת עַל רִיב, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁרָאָה, שֶׁבְּוַדַּאי יַאֲמִינוּ יוֹתֵר לְדִבְרֵי הַמְסַפֵּר מְלִּדְבָרָיו, כַּמִנְהָג הָרַע שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁמֻסְכָּם אֶצְלָם, שֶׁאִם רַק יְסַפֵּר אֶת הַדְּבָרִים בְּפָנָיו, אֲפִלּוּ אִם הַשֶּׁכְּנֶגְדּוֹ יַכְחִישֶׁנּוּ מֵאָה פְּעָמִים, לֹא יַאֲמִינוּ לוֹ שׁוּב, וּלְכָךְ הִסְכִּים אָז בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁטוֹב יוֹתֵר לִשְׁתֹּק עַל זֶה וְלִהְיוֹת מֵהַנְּעֱלָבִים, עַל כֵּן אָסוּר לִקַח רְאָיָה מִזֶּה לְהַחְלִיט, שֶׁהַדָּבָר אֱמֶת.
    12 min
  • כלל ו חלק ה | מה התיקון למי שכבר עבר וקיבל לשון הרע? | האם צריך לילך ולבקש מחבירו מחילה? | הדרכה
    לצפיה ביוטיוב הכנסו:
    https://www.youtube.com/watch?v=LxFU6I_UFF0
    לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
    https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1zVZdFnaY50RTlo8dky3gc3Db-w_F7s5-/
    לכל השיעורים בנושא הלכות שמירת הלשון
    https://mikdashmelech.co.il/drive/f/18o0aobk4NviECDnRpzLhAj-RI_B645kM/

    הלכות לשון הרע כלל ו - יב וְאִם כְּבָר עָבַר וְשָׁמַע לָשׁוֹן הָרָע וְהֶאֱמִין בְּלִבּוֹ, בֵּין שֶׁהוּא מֵחֶלְקֵי הַגְּנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָקוֹם וּבֵין שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, (לג) תִּקוּנוֹ, שֶׁיִּתְחַזֵּק לְהוֹצִיא הַדְּבָרִים מְלִּבּוֹ, שֶׁלֹּא לְהַאֲמִינָם, וִיקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עַל לְהַבָּא, שֶׁלֹּא לְקַבֵּל עוֹד לָשׁוֹן הָרָע עַל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, וְיִתְוַדֶּה עַל זֶה, וּבָזֶה יְתַקֵן הַלָּאוִין וְהָעֲשִׂין שֶׁעָבַר עַל יְדֵי קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע, כַּמְבֹאָר לְעֵיל בַּפְּתִיחָה, (לד) אִם עֲדַיִן לֹא סִפֵּר לַאֲחֵרִים.
    10 min
  • כלל ו חלק ד | כלי התקשורת הורגים אנשים שהתברר שהם חיים
    לצפיה ביוטיוב הכנסו:
    https://www.youtube.com/watch?v=jA6hZL2u5Yw
    לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
    https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1lZzdwqHAyLs-S0qLu3cau71t4mOkKgo0/
    לכל השיעורים בנושא הלכות שמירת הלשון
    https://mikdashmelech.co.il/drive/f/18o0aobk4NviECDnRpzLhAj-RI_B645kM/

    הלכות לשון הרע כלל ו - י אַף עַל פִּי שֶׁבֵּרַרְנוּ, דְּקַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע, דְּהַיְנוּ לְהַחְלִיט בְּלִבּוֹ שֶׁהַדָּבָר אֱמֶת, אָסוּר מִן הַתּוֹרָה, מִכָּל מָקוֹם אָמְרוּ חֲזַ''ל, דְּלָחוּשׁ מִיהוּ בָּעֵי (שלחשוש אמנם צריך). וּבֵאוּר הַדָּבָר, דְּצָרִיךְ לְקַבֵּל אֶת הַדָּבָר (כה) בְּדֶרֶךְ חֲשָׁשׁ בְּעָלְמָא, הַיְנוּ רַק כְּדֵי לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִמֶנּוּ שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לוֹ הֶזֵּק עַל יָדוֹ, וְלֹא יִהְיֶה זֶה הַדָּבָר אֲפִלּוּ בְּגֶדֶר סָפֵק דְּמַעֲמִידִין לְאָדָם בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת, וְלָכֵן מְחֻיָּב עֲדַיִן (כו) לְהֵיטִיב עִם הַנִּדּוֹן בְּכָל הַטוֹבוֹת, שֶׁצִוְּתָה הַתּוֹרָה, לִשְׁאָר אֲנָשִׁים מְיִּשְׂרָאֵל, כִּי לֹא נִגְרַע עֶרְכּוֹ בְּעֵינֵינוּ על יְדֵי הַלִּישָׁנָא בִּישָׁא (הלשה"ר) לְשׁוּם דָּבָר *, רַק שֶׁהַתּוֹרָה הִתִּירָה לָחוּשׁ לַלִּישָׁנָא בִּישָׁא לְעִנְיַן לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ וְאֶת אֲחֵרִים מִמֶנּוּ, וְעַל כֵּן כָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים דְּמַה שֶּׁמֻתָּר לָחוּשׁ, הַיְנוּ הֵיכָא שֶׁיּוּכַל לָבוֹא לִידֵי הֶזֵּק (כט) לוֹ אוֹ לַאֲחֵרִים, אִם לֹא יָחוּשׁ לוֹ, (דָּבָר זֶה, דְלָאַחֵרִים צָרִיךְ בְּאוּר רָחָב וְעַיֵּן פֹּה בִּבְאֵר מַיִם חַיִּים וּלְקָמָן בּחֵלֶק ב' בִּכְלָל ט' עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב, כִּי שָׁם נַרחִיב בָּזֶה, בּעֶזְרַת ה'), אֲבָל בְּעִנְיָן אַחֵר אָסוּר לָחוּשׁ לְלָשׁוֹן הָרָע וּלְהַאֲמִינוֹ כְּלָל. * הגה''ה: ולא מבעי היכא דבלאו (ואין צריך לומר כאן שבלא) הלישנא בישא הוא כשאר אנשים מישראל, אלא אפילו אם בלאו הכי (בלא כך) גם כן נתחזק בעיר לאדם רשע על ידי מעשיו הרעים, אך שעל ידם לא יצא עדין לגמרי מכלל שאר אנשים מישראל, כגון, (כז) להשיב לו אבדה וכדי לתן לו צדקה או לפדותו וכיוצא בו, ועתה נשמע עליו עוד מאנשים שיצא לגמרי מכלל ''עמיתך'', כגון, דשביק התרא ואכיל אסורא (עוזב התר ואוכל אסור), כיון שלא נתברר דבריהם בבית דין, רק שאמרו אנשים בדרך סיפור בעלמא (כח) אין לקבל דבריהם לאמת כדי למנע את עצמו על ידי זה מפדיונו, אם נשבה וכיוצא בו. (הגהה) הלכות לשון הרע כלל ו - יא וְיֵשׁ הַרְבֵּה דְּבָרִים, שֶׁנִּכְשָׁלִין בּוֹ הָעוֹלָם בְּעִנְיַן לָחוּשׁ, וְרָאוּי לְדַבֵּר בָּזֶה הַרְבֵּה, אַךְ אֵין כָּאן מָקוֹם לְהַאֲרִיךְ בּוֹ, וְאֶכְתֹּב אוֹתָן אִם יִרְצֶה ה' לְקַמָן בַּכְּלָל הָאַחֲרוֹן. אַךְ כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, דְּמַה שֶּׁאָמְרוּ, דְּצָרִיךְ לָחוּשׁ לַלִּישָׁנָא בִּישָׁא, הַיְנוּ רַק לְעִנְיַן לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מֵהַנִּדּוֹן, אֲבָל, חַס וְשָׁלוֹם, (ל) לַעֲשׂוֹת לוֹ שׁוּם מַעֲשֶׂה אוֹ לִגְרֹם לוֹ שׁוּם הֶזֵּק אוֹ בִּיּוּשׁ עֲבוּר זֶה, גָּדוֹל אוֹ קָטָן, אֲפִלּוּ אִם הַלִּישָׁנָא בִּישָׁא (הלשון הרע) יָצָא עָלָיו עַל יְדֵי עֵד אֶחָד כָּשֵׁר, שֶׁהֵעִיד עָלָיו כֵּן בְּבֵית דִּין, לֹא מְהַנֵּי, רַק לִשְׁבוּעָה. וְיוֹתֵר מִזֶּה, (לא) שֶׁאֲפִלּוּ רַק לִשְׂנֹא אוֹתוֹ בַּלֵּב עֲבוּר זֶה, אָסוּר גַּם כֵּן מִן הַתּוֹרָה, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ עַל יְדֵי הַלִּישָׁנָא בִּישָׁא (לב) מֵהַחִיּוּבִין שֶׁהוּא מְחֻיָּב לְהַנִּדּוֹן *. * ובכאן נצייר פרט אחד קטן, שכמה אנשים נכשלים בו, בעונותינו הרבים, כגון, שיש בעיר אנשים שמחזקים לעניים, וצריך לתן להם צדקה, וארע שאחד הוציא עליהם דבה שהם באמת אינם עניים, אך שעושים עצמם כעניים כדי לרמות בני אדם, ועל ידי הדבר מונעים אחר כך הרבה אנשים מלתן להם את קצבתם, אשר נהגו בהן מאז ומקדם. ועל פי דין תורה הוא עוולה רבה, כי דבר זה נכנס בכלל מקבל לשון הרע ממש, כי אם היה הולך על פי התורה, שאין להאמין לשון הרע רק לחוש, לא היה פוטר את עצמו לעת עתה מן העני הזה, כי עדין הוא עומד בחזקתו, שנתחזק מקדמת דנא לאיש עני, כל זמן שלא נתברר בהפכו, ומחיבין אנשי העיר לפרנסו, וגדולה מזה אמרו: הרי שבא ואמר: פרנסוני, אין בודקין אחריו, וכל שכן בזה, שנתחזק עד עתה לאיש עני, היתבטל חזקתו וחיובו מאנשי העיר עבור זה המוציא דבה. ורק צריך לחוש לדברי המספר ולדרש אחר זה היטב, ובודאי כל זמן, שלא יתברר הדבר לאמתו, אין רשאין לפטר את עצמן מדין חיוב צדקה, ועל זה וכיוצא בזה אמרו רז''ל על פסוק: ''אל תגזל דל כי דל הוא'', שקאי (שעולה) על הרגיל לתן צדקה לעני אחד, ופוסק ואינו נותן לו, נקרא עבור זה גוזל הדל. (הגהה) הלכות לשון הרע כלל ו - יא וְיֵשׁ הַרְבֵּה דְּבָרִים, שֶׁנִּכְשָׁלִין בּוֹ הָעוֹלָם בְּעִנְיַן לָחוּשׁ, וְרָאוּי לְדַבֵּר בָּזֶה הַרְבֵּה, אַךְ אֵין כָּאן מָקוֹם לְהַאֲרִיךְ בּוֹ, וְאֶכְתֹּב אוֹתָן אִם יִרְצֶה ה' לְקַמָן בַּכְּלָל הָאַחֲרוֹן. אַךְ כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, דְּמַה שֶּׁאָמְרוּ, דְּצָרִיךְ לָחוּשׁ לַלִּישָׁנָא בִּישָׁא, הַיְנוּ רַק לְעִנְיַן לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מֵהַנִּדּוֹן, אֲבָל, חַס וְשָׁלוֹם, (ל) לַעֲשׂוֹת לוֹ שׁוּם מַעֲשֶׂה אוֹ לִגְרֹם לוֹ שׁוּם הֶזֵּק אוֹ בִּיּוּשׁ עֲבוּר זֶה, גָּדוֹל אוֹ קָטָן, אֲפִלּוּ אִם הַלִּישָׁנָא בִּישָׁא (הלשון הרע) יָצָא עָלָיו עַל יְדֵי עֵד אֶחָד כָּשֵׁר, שֶׁהֵעִיד עָלָיו כֵּן בְּבֵית דִּין, לֹא מְהַנֵּי, רַק לִשְׁבוּעָה. וְיוֹתֵר מִזֶּה, (לא) שֶׁאֲפִלּוּ רַק לִשְׂנֹא אוֹתוֹ בַּלֵּב עֲבוּר זֶה, אָסוּר גַּם כֵּן מִן הַתּוֹרָה, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ עַל יְדֵי הַלִּישָׁנָא בִּישָׁא (לב) מֵהַחִיּוּבִין שֶׁהוּא מְחֻיָּב לְהַנִּדּוֹן *. הלכות לשון הרע כלל ו - יב וְאִם כְּבָר עָבַר וְשָׁמַע לָשׁוֹן הָרָע וְהֶאֱמִין בְּלִבּוֹ, בֵּין שֶׁהוּא מֵחֶלְקֵי הַגְּנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָקוֹם וּבֵין שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, (לג) תִּקוּנוֹ, שֶׁיִּתְחַזֵּק לְהוֹצִיא הַדְּבָרִים מְלִּבּוֹ, שֶׁלֹּא לְהַאֲמִינָם, וִיקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עַל לְהַבָּא, שֶׁלֹּא לְקַבֵּל עוֹד לָשׁוֹן הָרָע עַל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, וְיִתְוַדֶּה עַל זֶה,
    12 min
  • כלל ו חלק ג | כמה זהירות צריך שלא לדבר על הדיינים
    לצפיה ביוטיוב הכנסו:
    https://www.youtube.com/watch?v=sOwXq2Tkhqg
    לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
    https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1GaH95g-RkF-2nh2KYl7YrSxbyKDAPbNQ/
    לכל השיעורים בנושא הלכות שמירת הלשון
    https://mikdashmelech.co.il/drive/f/18o0aobk4NviECDnRpzLhAj-RI_B645kM/

    הלכות לשון הרע כלל ו - ז וְדַע דִּכְשֵׁם שֶׁכָּתַבְנוּ בְּשֵׁם הַפּוֹסְקִים, דְּמִן הַתּוֹרָה אָסוּר לְהַאֲמִין דִּבְרֵי גְּנוּת, שֶׁמְסַפְּרִים עַל חַבְרֵיהֶם, כֵּן הַדִּין, אֲפִלּוּ אִם יוֹדֵעַ שֶׁהַדְּבָרִים שֶׁסִפֵּר לוֹ הוּא אֱמֶת, אַךְ יֵשׁ בָּהֶם לְצַדֵּד לְכָאן וּלְכָאן, וְהַמְסַפֵּר לוֹ דָּן אוֹתוֹ לְכַף חוֹב, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מְגַנְּה אוֹתוֹ, וְיָדוּעַ דְּמִצְוָה לְהַשּׁוֹמֵעַ לָדוּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, (וְהוּא דִּינָא דִּגְמָרָא בְּשְׁבוּעוֹת (דף ל') וּמִצְוַת עֲשֵׂה דְּאוֹרַיְתָא לְכַמָה פּוֹסְקִים), וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְאֵינוֹ דָּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת וְהוּא מַסְכִּים לְהַמְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ, לֹא דַּי שֶׁעָבַר עַל (ויקרא י"ט ט"ו): ''בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ'', אֶלָּא הוּא גַּם כֵּן נִכְלָל (כ) בְּשֵׁם מְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרָע, כֵּיוָן דְּעַל יְדֵי שֶׁלֹּא דָּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, מִמֵילָא נִשְׁתַּרְבֵּב עָלָיו הַדִּבְרֵי גְּנוּת. הלכות לשון הרע כלל ו - ח וְכָל זֶה, אֲפִלּוּ אִם הַסִפּוּר הָיָה עַל אִישׁ בֵּינוֹנִי, אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ לִזָּהֵר מִן הַחֵטְא וּפְעָמִים יִכָּשֵׁל בּוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן אִם הַסִפּוּר הָיָה עַל אִישׁ יְרֵא אֱלֹהִים, שֶׁעָלָיו שַׁיָּךְ יוֹתֵר מִצְוַת עֲשֵׂה דִּ"בְצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (כמבואר ברמב''ם פרק א' דאבות משנָה ו', ובשערי תשובה לרבנו יונה, במאמר רי''ח) וְהוּא עוֹבֵר עַל זֶה וְדָן אוֹתוֹ לְכַף חוֹב וּמַסְכִּים לְהַמְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ, בְּוַדַּאי עוֹבֵר עַל אִסוּר קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע *. * ועתה נבאר מה שנכשלין בזה, בעונותינו הרבים, בענין קבלת לשון הרע בלי ראות, ואציר ציור אחד וממנו יקיש המשכיל לכל כיוצא בזה, והוא, מה שמצוי כשאחד יוצא מבית דין חיב, והוא מספר לחברו ומסדר דברי זכותו לפניו לאמר: ראה בעצמך איך שהדין עמי, ובית דין פסקו מהפך להפך, ואם היה בא דין שלי לפני רב פלוני ופלוני, שהוא מפרסם לחכם, בודאי היה מבין האמת עם מי ולא היה פוסק פסק מהפך ומקלקל כזה. ומדבר עוד על הבית דין עבור זה דברי חרופין וגדופין, אשר אין להעלות על הכתב. ואם חברו משיבו אינני מאמין שיפסקו כן, יאמר לו: ראה את הפסק וקרא אותו היטב ותראה בעצמך אשר לא בדעת ובהשכל נעשה, והוא מראה את הפסק וקורא אותו פעם אחרי פעם, ובכל פעם הוא מתפלא יותר, ומוצא גם כן בהפסק דברים אשר לא נראו לו לפי דעתו, [כידוע שפסקי בעלי בתים אינן שוין לפסקי התורה הקדושה], עד שנחלט בעיני שניהם, שהרב או הבית דין שבעיר הזאת אין להם שקול הדעת לידע איך לפסק דין על בריו. ועתה נבוא לעניננו, ראה איך בשאט נפש עבר על לאו ד''לא תשא שמע שוא'', ועל עשה ד''בצדק תשפט עמיתך'', ועוד שארי לאוין המבארין לעיל בפתיחה, ואלו היה השומע הולך בדרך התורה הקדושה, כשבא אחד לפניו בענין כזה, בודאי החיוב מוטל עליו, אם יכול להוציא אף מלב הבעל דין, שלא יהיה לו תרעומות על הבית דין, ולהרחיב לפניו בדברי אמתלאות, שעל הבית דין אין שום עולה, חס ושלום, שהם פוסקין כפי המבאר בתורה הקדושה על פי הטענות, ואין לו לדיין, אלא מה שעיניו רואות, כי יש כמה פעמים, שאף שהאמת עם אחד, אף על פי כן נסבב מן השמים להשני שיזכה בדין, כמאמרם בברכות (דף ז'): ולא עוד אלא שזוכה בדין, שנאמר: ''מרום משפטיך מנגדו'' וכו', ואפשר דמזלא דהאי גברא קגרים, (מזל אותו אדם גורם), [וכדאיתא בהרא''ש פרק אחד דיני ממונות סימן ה', ועין שם בפלפולא חריפתא סעיף קטן י''ח], ואין לך לדאוג, בודאי הקדוש ברוך הוא ישלים את גזלתך ממקום אחר, כמאמר: ולא עוד אלא שמטריחין אותי להשיב הגזלה לבעליו, וכיוצא באלה דברי נחומים להסיר הצער מלבו ולהוציא מלבו התרעמת שעל הבית דין [ועין לקמן בכלל ט' בבאר מים חיים סעיף קטן ה', מה ששיך לענין זה]. ואם רואה, שדבריו לא יועילו, על כל פנים יש לו להתחזק על עצמו, שלא לקבל לדברי הגנות והתרעמת של חברו, שהוא מתרעם על הבית דין שבעיר, כי האסור של קבלת לשון הרע והמצוה ד''בצדק תשפט עמיתך'' הוא נאמר, אפילו על סתם אנשים מישראל, וכל שכן על מי שמחזק בעיר לתלמיד חכם, ובדידה המצוה ד''בצדק תשפט'' הוא אפילו אם הדרך לכף חוב מכריע הרבה יותר מלכף זכות, (וכמו שכתב הרבנו יונה בשערי תשובה במאמר רי''ח, עין שם, והוא כעין מאמר הגמרא בברכות (י''ט) אם ראית וכו', עין שם), כל שכן בזה שהכף זכות מכריע הרבה יותר, כי ידוע הוא לכל יודעי דת ודין, שפעמים הרבה הדין משתנה מפני טענה אחת או מפני סברא אחת, ואפלו אם הוא חכם גדול בתורה ורואה הוא לפי דברי הבעל דין, שהוא מספר לו את טענותיו שהדין עמו, עם כל זה יש לו לחשב עליו, פן לא טען כך בשעת מעשה, ורק עתה, אחר שיצא חיב מבית דין, נתישב בדעתו שהיה לו לטען כך וכך. הכלל בענין זה יש הרבה והרבה מעניני זכות שנוטה יותר מלכף חובה, ואפלו אם הפך על כל צדדי הענין, ואין לו על הבית דין שום זכות, עם כל זה מן התורה אסור להחליט עליהם ולומר, שאינם יודעים היאך לפסק דיני התורה, אלא יש לילך אל הרב או אל הבית דין ולדרש מאתם הטעם, וכמאמרם באבות: אל תדין את חברך וכו', אולי יראה לו שהמעשה לא היה, או יראה לו את טעם דבריו, מאיזה מקום הוציא את הפסק שלו, או יודה לו ויאמר: טעיתי, כי אפילו באמוראים הראשונים מצינו שטעו בפסקי הדינים ואחר כך חזרו בהן, (וכמאמרם בנדה (דף ס''ח.): הדר אוקי רבא אמורא עלה (לאחר מכן העמיד רבא אמורא) ודרש: דברים שאמרתי לפניכם טעות הם בידי, ברם כך אמרו וכו'), וכמו שנאמר בתורה: ''הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא'', וכמו שפרש הרמב''ם בהלכותיו שפרוש הכתוב כך הוא, שיתוכח עם חברו על מה עשה לו כך וכך, ולא שינקט לו בלבו על זה, עין שם. והעובר על דברינו אלה, דהינו, שמחליט בלבו אחר ספורו של חברו שהרב או שהבית דין לא דנו את הדין יפה, וטעות היה בהוראה זו, בלי דרישה וחקירת טעם הדבר מהבית דין עצמם, עובר על כמה גופי תורה, ובפרט על אסור קבלת לשון הרע ועל לאו ד''לא תשא עליו חטא'' לפרוש
    12 min
  • הלכות תשעה באב | מה אסור?! מה מותר?! - סיכום של כל ההלכות שאתה צריך לדעת!!! | רבי דוד בכר
    לצפיה ביוטיוב הכנסו:
    https://www.youtube.com/watch?v=kAJFJm8dFQI
    לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
    https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1HD5k41Mm3o5pRi_0erb9vKCapUjsSYpM/
    לכל השיעורים בנושא הלכות ומנהגים
    https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1T90V86fyHdhon5c4HiAF2BT_XRSK-OIb/

    יום תשעה באב הוא זמן של פורענות והוא יום קשה לעם ישראל. ביום זה נחרב בית המקדש הראשון ובית המקדש השני, ולכן מתענים ביום זה, גם בלילה וגם ביום שלמחרת. ישנם עוד כמה דברים שאסורים ביום זה כמו למשל: רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המיטה, לימוד תורה, ישיבה על כסא או ספסל המוגבהים מהקרקע (עד חצות היום), אסור בשאילת שלום, אסור לצאת לטיולים, אסור בעשיית מלאכה או פתיחת העסק, (למעט מכולת של דברי מאכל או משקה). יש נוהגים שלא להניח טלית ותפילין בתפילת שחרית, ועוד כהנה וכהנה הנהגות ואיסורים שקבעו לנו חכמים בשביל שנתאבל ונצטער על חורבן בית המקדש ועל גלות השכינה כבר כמעט 2,000 שנה.
    בכל אחד מהאיסורים הללו יש כמה וכמה פרטי דינים והלכות, ואם לא למדים אותם יכולים לטעות ולשגות בקלות, לומר על האסור מותר, ועל המותר אסור. בשיעור שלפניכם יש את מירב פרטי ההלכות והדינים שכדאי לכם לדעת כדי לקבל הדרכה מעשית מה מותר ומה אסור, מה נכון ומה לא נכון, ובנוסף סיכום קצר של ההלכות העכשיויות שאתם צריכים לדעת. יה"ר שנזכה לראות בבנין בית המקדש ובביאת משיח גואל צדק בבי"א.
    53 min

About דבר נא - לימוד הלכה ויהדות

From the publisher's feed

מטרות ערוץ היוטיוב "דַּבֶּר־נָא" שם הערוץ - "דבר נא" - אינו מקרי. הוא נבחר מתוך תודעה עמוקה למסר אותו אנו מבקשים להעביר, והוא מרמז על סגנון הדיבור, הגישה, והכוונה: "נא" - לשון בקשה, כדברי רש"י על…