
Sign up to save your podcasts
Or


איראן הציגה השבוע טיל היפרסוני חדש בשם ׳פתח׳ שמסוגל לפגוע במטרות בטווח של 1400 ק״מ. אמנם, איראן פיתחה טילים בעלי טווח גדול יותר, אך ייחודו של הפתח הוא ביכולתו לטוס במסלול שטוח יחסית, ולהתמיד בטיסה במהירות גבוהה לאורך כל מסלול מעופו, באופן זה הטיל חומק מגילוי ע״י מערכות הנ״מ של האוייב. ויכול גם לבצע שינויים קלים במסלול כדי לחמוק מיירוטים המוכוונים כנגדו. פרטים נוספים אודות הטיל החדש בפרק זה.
פרקים נוספים בנושא זה:
The Weekly DefenseTech Brief is published by Defense-Update
בחודש שעבר איראן הציגה טיל בליסטי חדש המכונה חייבר, שמסוגל להגיע לטווח של 2000 ק״מ ולשאת ראש קרבי של 1500 ק״ג, כולל ראש קרבי גרעיני. בפרק זה אנו דנים בטיל החדש וביכולותיו.
:פרקים נוספים באותו נושא
The Weekly DefenseTech Brief is published by Defense-Update
הפיגוע הקשה שארע בגבול מצרים חושף טפח ממחדל עמוק במערך הגנת הגבולות. היה כאן רצף של כשלים חמורים שגרמו לאבדן מיותר של לוחמים, בגזרה שנחשבת ל׳גבול של שלום׳. בפרק זה אנו סוקרים כמה מהכשלים ומעלים את הבעייתיות של אחזקת הקו בגזרה רותחת כזו, רווייה בפעילות פלילית אלימה. שליחת לוחמים אל תוך היורה הרותחת של הדרום הפרוע, ללא הגנה, אבטחה וגיבוי נפשעת לא פחות מהפיגוע עצמו.
The Weekly DefenseTech Brief is published by Defense-Update
ההתחממות המתמשכת לאורך גבולות ישראל וההסלמה ברטוריקה של נסראללה, ומנהיגים איסלמיסטים מגדילה את הסבירות להתלקחות בגבול הצפוני עם לבנון וסוריה, ויתכן שאף ללחימה רב זירתית שתכלול גם את עזה ושטחי אזור יהודה ושומרון. האם יש בעוצמה הישראלית די כוח להרתיע מתקיפה כזו? האם מענה לתקיפה כזו יכול להכיל את האיום הרקטי? האם מענה כזה צריך להיות עוצמתי יותר מבעבר? מהם היעדים שייצרו את תוצאה הרצויה ויאפשרו לקצר את סבב הלחימה? על כך ועוד, בפרק זה.
The Weekly DefenseTech Brief is published by Defense-Update
לאחרונה ארעו כמה תקלות חמורות הנובעות מטיפול לקוי בבריאותם של חיילים וחיילות בצה״ל, שני מקרים חמורים מאוד, האחד פטירתה של לוחמת מג״ב בבסיס האימונים הראשי של החייל במהלך אימון מאומץ והשניה, פגיעה חמורה בבריאותה של לוחמת שקרתה עקב הזנחה ומניעת טיפול רפואי נאות למרות בקשותיה והידרדרות הדרגתית במצבה. הא. הארועים הקשים האלו היו חריגים? לדעתנו, זה לא המצב, והמקרים החמורים האלה הם סימפטום לבעיה מורכבת ומתמשכת בצה״ל.
פרקים קשורים:
The Weekly DefenseTech Brief is published by Defense-Update
תיעוד של נסיון שיגור כושל של רקטה מיצור עצמי של ארגוני מחבלים בצפון השומרון התקבל בישראל בזלזול והלצות, רקטת דמה, ראש קרטון וכדומה. נתקלנו בזילזול הזה לפני עשרים שנה עם השיגורים הראשונים של קסאמים לכוון שדרות. גם אז היכולת של המחבלים לייצר רקטות התבססה על חופש הפעולה שהיה להם בשטח לאחר סילוק אש״ף מהרצועה שפונתה ע״י ישראל במהלך ההתנתקות. לצפון השומרון התהליך הגיע באיחור רב, עם היציאה למעשה של הרשות הפלשתינית מהשטח, ולמרות הפעילות האינטנסיבית של צה״ל באזור.
פרקים קשורים:
The Weekly DefenseTech Brief is published by Defense-Update
במהלך מבצע מגן וחץ הפגינה מערכת ההגנה האווירית של ישראל את יעילותה ביירוטים מוצלחים של מאות רקטות ששוגרו לעבר ישראל. בכל סבב האויב מנסה לאתגר את המערך הישראלי, שהולך ומשתפר אל מול האיומים מדרום, מצפון וממזרח. בסבב האחרון הצטרפה מערכת היירוט המרחבית של ישראל - שרביט קסמים, חשיבותה בהיבט זה אינו ביירוט המוצלח של שתי רקטות, אלא ביכולת להשתלב ביירוטים ולאפשר פריסה יעילה יותר של אמצעים. בעתיד הקרוב יתוספו אמצעי יירוט ימיים מערכות לייזר שיספקו מענה ליירוט רקטות קרוב לאזורי השיגור ובמקביל ישופרו היכולות ליירוט איומים חדשים, כדוגמת אלו המגיעים לביטוי במלחמה באוקראינה. על כך ועוד, בפרק זה
פרקים קודמים בנושא:
The Weekly DefenseTech Brief is published by Defense-Update
סיכום ראשוני של ימי הלחימה, סיכולים מוצלחים, יירוטים מרשימים ושאלות רבות שלא נענו. האם זהו רק עוד סבב? האם שלב לקראת עימות גדול יותר? ומה עם העימות הרב זירתי שדובר בו כה רבות? על כך ועוד, בפרק זה.
פרקים קודמים בנושא:
The Weekly DefenseTech Brief is published by Defense-Update
רפאל חשפה בשבוע שעבר מערכת הגנה אווירית לכלי שייט שניתן לשלב בכל ספינה כמעט. המערכת מבוססת על מערכת כיפת ברזל בגרסתה הימית, אלא שבמקום השילוב בגוף הספינה, כמקובל בכלי השייט הגדולים, בגירסה המוצעת המערכת ארוזה בשני מכולות שניתן להעמיס על כל ספינה שיש לה התאמות לנשיאת מכולות. יכולת חדשה זו משפרת מאוד את יכולות ההגנה בים, הן לכלי השייט הנושאים אותן והן למתקנים אסטרטגיים הנמצאים על החוף או בים.
The Weekly DefenseTech Brief is published by Defense-Update
התעשייה האווירית מציגה לראשונה כלי שייט צולל לא מאוייש בתערוכת UDT. הכלי מכונה קיסרון, או בשמו הלועזי ׳לוויתן כחול׳, מיועד לבצע משימות אוטונומיות ארוכות במיוחד, מ- שבועיים עד ארבעה שבועות. הכלי מצוייד במספר סנסורים, כולל שני סוגי סונאר, מצלמה, מכ״מ, מערכות סריקה אלקטרונית והאזנה, ועוד. הצוללת מסוגלת לבצע משימות אוטונומיות ולהעביר את המודיעין שהיא אוספת בזמן אמת אל מרכז הבקרה המרוחק באמצעות מערכת תקשורת לויינים. ניתן להשיק את הכלי מספינה או מנמל מוצא ולהציב אותו במשימות המתנה ממושכות על קרקעית הים. בפרק זה אנו סוקרים את מרכיבי המערכת והמשימות האופייניות לה.
כתבות נוספות בנושא:
The Weekly DefenseTech Brief is published by Defense-Update
From the publisher's feed
שיחות בנושאי צבא וביטחון - אריה אגוזי ותמיר אשל ZnEkDS0lRnIQhzMM9iTE