הדף היום מוקדש ע"י מריל לוין פייג' לע"נ אביה, יוסף מיכאל הלוי.

אדם נתן ספר תורה לאשתו ואמר שזה הגט שלה. רב יוסף ציין שיש שלוש סיבות לכך שזה לא יכול להיות מעשה של נתינת גט. רב חסדא ניסה לחבר ויכוח בין רבי יהודה לחכמים על ספר תורה שבו לא נכתב שם ה' ללא כוונה - האם ניתן לעבור עליו בדיו לכותבו לשמה או לא - לשאלה של תיקון גט שלא נכתב לשמה. אולם קשר זה נדחה כיוון שספר תורה דורשת "זה אלי ואנוהו", שאינה נדרשת לגט. רב חסדא אמר שהוא היה יכול לפסול כל גיטין. רבא ניסה להבין למה הוא מתכוון. הצעה אחת הייתה שמאחר שהחכמים קבעו שהנשים ישלמו לסופר (כדי למנוע מצבי עגונות - שאולי הבעל לא ירצה לשלם את הכסף עבור הגט), ולכן הגט לא נכתב על ידי הבעל כפי שקובע התורה. ההצעה השנייה היא שהבעל בעצם לא נותן לאישה שום דבר בעל ערך ואולי כשהתורה קבע "ונתן לה", הכוונה היא לפריט בעל ערך. שתי ההצעות הללו נדחות ולא ברור למה התכוון רב חסדא. האם חקיקה נחשבת ככתיבה? זה תלוי אם זה נעשה על ידי חקיקה של האזור שמסביב לאותיות (נחשבת לכתיבה) או חקיקה של האזורים שבהם נמצאות האותיות, מה שגורם לכתב לבלוט (לא נחשבת לכתיבה). כיצד אם כן נחשב הציץ להיות כתוב אם היה מחוקק "כמו מטבע"? בעל צריך לתת את הגט לאשתו ואינו יכול לומר שהנייר/קלף שעליו הוא כתוב עדיין שייך לו, שכן במקרה כזה האותיות נחשבות רק 'תלויות באוויר' ולא כתובות. אם נותן גט לאשתו על פיסת זהב ואומר לה לשמור את הזהב ככספי הכתובה שלה - האם זה יעיל - האם זה נחשב שהאותיות תלויות באוויר או לא? שאל רמי בר חמא: אם מצאו עבד ברשות האשה עם גט כתוב על זרועו, אבל אין עדי מסירה שראו שהבעל נתן את הגט לאשתו, האם אפשר להניח שהיא גרושה או יתכן שהעבד הלך אליה בכוחות עצמו? הוא גם שאל שאלה נוספת: אם הייתה לה לוח עץ והגט היה כתוב על זה, האם אפשר להניח שהיא העבירה את הבעלות ללוח עץ לבעל לפני שהוא נתן לה והגירושין יהיו יעילים, או שמא נניח שנשים לא יודעות איך לעשות את זה כמו שצריך?

דף נלווה גיטין יט

הלימוד השבוע מוקדש ע"י רוברט ופאולה כהן לע"נ הענע בת יצחק נחמיה.

הדף היום מוקדש לע"נ שלושת החיילים שנהרגו אתמול בגבול מצרים, אוהד דהן, ליה בן נון, ואורי יצחק אילוז. יהי זכרם ברוך!

עם אילו סוגי דיו אפשר לכתוב גט? אפשר לכתוב גט על עלה תלוש מהקרקע, קרן של פרה וזרוע של עבד, ובמקרה זה הבעל היה נותן את הפרה/העבד לאשה. אם כותבים עם דיו על דיו אחר, האם זה עובד? במקרה בו לא ניתן למצוא עדים שיודעים לחתום, אילו פתרונות אפשריים קיימים? ריש לקיש שאל את רבי יוחנן אם כותבים את שמותיהם בדיו אדום (סיקרא) והעדים עוברים על האותיות בדיו שחור, האם זה נחשב? כשרבי יוחנן אומר לא, ריש לקיש שואל אותו מדיני שבת ששם מי שעושה ככה חייב משום מוחק ומשום כותב. רבי יוחנן משיב "וכי מפני שאנו מדמים נעשה מעשה?!" אם עדים לא יודעים לקרוא או לכתוב, האם הם יכולים לחתום על שטר רגיל או על גט? האם החוק זהה גם לגבי גט וגם למסמכים אחרים? אם אדם נותן פיסת נייר ריקה לאישה שאומרת, "זה גיטיך", ואז זה נהרס מיד לאחר מכן והוא טוען שזה לא היה גט, האם הוא נאמן לפסול את הגט?

דף נלווה גיטין יח

מה אם יעבור זמן בין חתימת הגט לנתינת הגט? איך זה משפיע על כמה זמן אשה חייבת לחכות לאחר הגירושין לפני שתתחתן מחדש? האם השעון מתחיל לתקתק מהחתימה או מהנתינה? מאיזה נקודה עוברת ההתחייבות הכספית של הבעל לאשה בכתובתה מהיותה התחייבות להלוואה, שאז בשנת שמיטה החוב יתבטל? קיימת מחלוקת באיזה מקרה מכשיר רבי שמעון גט שעבר זמן בין הכתבה לחתימה - מה אם חלף יותר מיום אחד? ישנה מחלוקת נוספת לגבי מקרה שבו מישהו ביקש מעשרה אנשים לכתוב את הגט - מה תפקיד כל החתימות שלהם - האם שניים נחשבים כעדים והאחרים כמקיימים את תנאי הבעל או שכולם נחשבים עדים? מהן ההשלכות המעשיות של כל אחת מהדעות?

הדף היום מוקדש ע"י מרטין גיינור לע"נ רבקה גרשגורן.

הדף היום מוקדש ע"י רות ודוד כהנא לכבוד פול גומפרס וד"ר ג'ודי דושי.

כאשר שאלו הרבנים את רבה בר בר חנה האם שני שליחים שמביאים גט צריכים לומר "בפני נכתב...", בא חבר פרסי ולקח את הנר שלהם. תגובתו של רבה בר בר חנה הייתה שעדיף הרומאים מאשר הפרסים. איך זה יכול להיות נכון אם מפסוק באיוב דורשים שהקב"ה הגלה את היהודים לבבל (ששם שלטו הפרסים) כדי לחסוך מהם גזירת הרומאים? במקרה במשנה שאחד אומר בפני נכתב שניים אומרים בפנינו נחתם, הגט תקף, מסביר רבי אמי שזה רק במקרה שהשליח העיד על הכתיבה. זה מראה שאנחנו מצריכים עדות שנכתב לשמה ולכן גם אם שני שליחים יעבירו את הגט, הם יצטרכו להגיד בפני נכתב ובפני נחתם. אלא שבמקרה אחר הסביר רבי אמי בדיוק את ההיפך, שכן שינה את דעתו. המשנה קבעה שאם הגט נכתב ביום ונחתם בלילה – יוצא שנתחתם בתאריך אחר - הגט פסול. רבי שמעון מתיר שטר מסוג זה דווקא בגט, אבל לא עבור שטרות אחרים. למה בכלל תקנו שצריך לכתוב את התאריך בגט? רבי יוחנן סבור כי מדובר בחשש שאדם עלול להיות נשוי לבת אחותו שעלולה לעסוק בניאוף עם גבר אחר וכדי להגן עליה מפני עונש מוות, הוא ייתן לה גט ויטען שזה ניתן לפני שהיא נאפה. ריש לקיש סובר כי החשש הוא לעניינים כספיים על הפירות מנכסי מלוג שלה שלבעל יש זכויות בהם במהלך הנישואין ולאישה יש זכויות בהם משעת הגירושין. למה כל אחד לא סובר כמו השני? כיצד נוכל להבין את הוויכוח בין רבי שמעון לחכמים על סמך כל פירוש? אביי מעורר מספר קשיים על תקנה זו, הן לפי רבי יוחנן והן לפי ריש לקיש. ורב יוסף פותר כל קושי.

דף נלווה גיטין טז

הלימוד השבוע מוקדש ע"י שרה אבריק וג'וסי רונזפלד לע"נ אמה של שרה, לאה בת הרב יהודה לייב חייקל וחיה מאשה, שלימדה אותנו לאהוב את ה', כלל ישראל, מדינת ישראל ולימוד תורה בכל לבבנו, בכל נפשנו ובכל מאודינו.

הדף היום מוקדש באהבה לכבוד אילנה מרים לרגל יום הולדתה והתמדתה בלימוד.

הדף היום מוקדש ע"י שפרה טייברג ורפאל ונגר לע"נ צבי בן ישראל יצחק.

כיצד מוסברת שאלת אילפא לגבי פיצול נטילת ידיים לצורכי טהרה? הרבנים גזרו שטבול יום שנכנס למים שאובים (אפילו רק ראש ורוב הגוף) או שופך שלושה לוג מים על גופו לאחר שנכנס למקווה, ייחשב לטמא. כמו כן, אדם טהור ששופך שלושה לוג מים על גופו נחשב לטמא. רבי ירמיה שואל מה אם חצי גוף היה במקווה ואחד שפך מים על החצי השני? אדם שטא טומאת קרי הוא טמא ומימי עזרא תקנו שלא ילמד תורה. כדי להתיר לימוד תורה למי שהיה חולה מכדי להיכנס למקווה, התירו לו לשפוך על גופו תשעה קב מים. מה אם חצי מהגוף היה במקווה ושופכים מים על החצי השני? מובאות שני גרסאות להבנת המחלוקת בין תנא קמא לרבי יהודה במשנה שבה באים שני אנשים שונים והאחד מעיד על החתימה והשני על הכתיבה. האם המקרה (והמקרים שאחריו) מקרה שבו שני שליחים הביאו את הגט או רק אחד? מה זה אומר לנו על הצורך באמירת בפני נכתב/בפני נחתם כששני שליחים נשלחים למסור את הגט?

דף נלווה גיטין טו

הדף היום מוקדש למגי ורפי סנדלר לכבוד הולדת בנם! מזל טוב!

הוויכוח התנאי שהובא כדי להציע שהתנאים חלוקים בשאלה אם שליח שנשלח עם האמירה "הילך מנה לפלוני" זוכה לחפץ בעבור המקבל או לא, מוסבר אחרת. אולי הוויכוח מתבסס על ויכוח תנאי אחר בשאלה האם מתייחסים ברצינות לדבריו של אדם גוסס אם לא היה קניין, והאם יש או אין מצוות לקיים את דברי המת. הפרק השני מתחיל בשליח שמביא גט מחו"ל שלא אמר את כל האמירה "בפני נכתב, ובפני נחתם". הגמרא פותחת בהסבר המקרים הראשונים של המשנה. אם אמר "בפני נכתב חציו ובפני נחתם כולו" - לאיזה חצי הכוונה? אם אמר "בפני נכתב כולו בפני נחתם חציו", הגט פסול. רב חסדא, רבא ורב אשי מוסיפים כל אחד מקרה לגבי החתימה השנייה (איזה סוג ראיה יש לגבי השניה) שגם בו היינו פוסקים כמו המשנה שהגט פסול. הגמרא מסבירה את ההיגיון מאחורי כל דעה, ומתעוררים קשיים עם עמדותיו של רב חסדא ורבא. קושי נוסף מועלה על רב חסדא ממשנתנו אך הוא נפתר. כיוון שהמשנה עוסקת במקרה שבו מחצית העדות באה מאדם אחד וחציה מאדם אחר, מעלים סוגיות מעניינים אחרים בהן ישנה שאלה האם ניתן לחבר שני חצאים יחדיו, כמו במחיצה ונטילת ידיים.

דף נלווה גיטין יד

הדף היום מוקדש ע"י קהילת הדרן בלונד איילנד לע"נ אביה של אסתר סטאום כץ, יצחק הלוי סטאום.

על סמך מה סבור רב שאמר להחזיר הלוואה לאדם שלישי בנוכחות שלושת האנשים כאילו נקנה על ידי האדם השלישי? לאחר שהביאו שתי הצעות שנדחות, הם מסיקים שלא ניתן להבין עד הסוף מדוע הוא סבר כך. הגמרא מביאה שני סיפורים הקשורים לעיקרון זה של רב. אם מישהו שולח שליח להחזיר הלוואה או להחזיר פקדון, מי אחראי אם יקרה משהו לכסף/פריט לפני שהשליח יעביר אותו למקבל? האם השולח יכול לשנות את דעתו לאחר שישלח את השליח ולקחת חזרה את הכסף/פריט? רב ושמואל שניהם סוברים שמי ששלח את השליח אחראי עד שהפריט יחזור לבעלים/נושה, אבל הם חולקים על האם השולח יכול לשנות את דעתו. בהתחלה מציעים שהוויכוח הוא האם כשמישהו אומר, "הולך ל..." האם השליח כבר רכש את זה בשמו או לא (כזכי דמי). אבל הצעה זו נדחית והם מסיקים שהוויכוח קשור לאחריות - האם אנחנו אומרים שמכיוון שהשולח עדיין אחראי על הפריט, הם יכולים לשנות את דעתם או לא? שני מקרים מובאים כדי להדגיש את פסיקת רב בנושא זה. אם אחד שולח מתנה לאחר אבל לפני שהיא מגיעה לשם, מי שמקבל את המתנה מת, למי נותנים את המתנה? האם אנו יכולים לראות ממחלוקת בנושא זה שיש מחלוקת תנאים בנושא הולך כזכי דמי? עוד מחלוקת תנאים מובא כדי להוכיח נקודה זו, אך שתי המחלוקות מוסברים בדרכים אחרות.

בברייתא יש גרסה מורחבת יותר של הוויכוח בין רבי מאיר לחכמים - האם שחרור עבד זה רק טוב/זכות לעבד או שזה גם לרעתו/חובתו. אם אמר אחד לתת גט לאשתו או שטר שחרור לעבדו ואז הוא מת, לא היו נותנים את השטרך כיון שאי אפשר לתת שטר לאחר מיתה. אולם לגבי כסף, היו נותנים את הכסף גם אם הבעל מת. נמסר בשם רב שהכסף ניתן רק אם היה נמצא בערימה בפינה. הם מציעים שני הסברים שונים למגבלה של רב. רב זביד אומר שמדובר באדם בריא וזה עובד כיון שנעשה בנוכחות שלושת האנשים הרלוונטיים, כפי שאמר רב במקום אחר שאם אחד אומר לשני לתת את כסף שהוא חייב לו לאדם שלישי, האדם השלישי קנה אותו אם ההצהרה נאמרה מול שלושתם. רב פפא אומר שמדובר באדם גוסס ואם הכסף לא היה בערימה, היה חשש שהוא מתכוון לכסף שהיה טמון איפשהו. למה כל אחד לא סבר כפי הסברו של השני? יש ויכוח לגבי דבריו של רב על מי שאומר לתת את הכסף שחייבים לו לאדם שלישי ואם זה נאמר בנוכחות שלושתם, הכסף נקנה לאדם השלישי. האם זה במקרה של פיקדון בלבד או גם בהלואה? נראה שרב קבע שדבריו חלים גם בהלוואה. איך זה עובד? אמימר מציע הסבר, אך רב אשי דוחה אותו.

דף נלווה גיטין יב

הדף היום מוקדש ע"י אבירן וְמיכִּי קדוש לרגל חתונת בנם יונתן עם יוטל. "יְהִי רָצוֹן שֶׁיַּעֲלֶה זִוּוּגָם יָפֶה, שֶׁיִּהְיוּ אוֹהֲבִים זֶה לָזֶה וּמְכַבְּדִים זֶה לָזֶה וְיִהְיֶה בֵּיתָם שָׁלֵם, וּבִנְיַן עֲדֵי-עַד."

האם אפשר לדייק ממשנתינו ועוד כמה מקורות תנאיים ודברי אמוראים שאדון יכול לומר לעבדו "עשה עימי ואיני זנך" - ז"א, אני אקבל מעשה ידיים שלך ואני לא אפרנס אותך? בכל מקור שהובא, חוץ מן האחרון, לא הצליחו להוכיח זאת כי העמידו את המקור במצב שהאדון אמר "צא מעשה ידיך למזונותיך" אבל מהמקור האחרון באמת אפשר לדייק שאדון יכול לומר לעבד "עשה עמי ואיני זנך."

הדף היום מוקדש ע"י ג'יל וג'ף שיימס לע"נ "אבי מורי זאב ועלוול בן חנה וראובן בציון שנתיים לפטירתו."

מהם שמות שהם שמות מובהקים של אינו יהודים? אם לדעת רבי שמעון השאלה היא באמת האם השמות הם שמות מובהקים, מדוע לא נאמר זאת במפורש במשנה? רבי עקיבא וחכמים חלוקים בעניין גיטין ושחרורי עבדים שנחתמו על ידי אינם יהודים הדיוטים (שלא בבית דין שלהם). רשב"ג מוסיף הבחנה נוספת. מה שורש הוויכוח הזה? ריש לקיש ורבי יוחנן מנהלים דיון נוסף בשאלה אם גט שמגיע מחו"ל ויש לו חתימות עם שמות אינם יהודים, אך לא ברור אם נחתם על ידי יהודים עם שמות של אינם יהודים או על ידי אינם יהודים – מה הדין? אם מישהו שלח גט או שטר שחרור עם שליח, האם הוא יכול לחזור בו לפני שהמסמך יגיע לנמען? הוויכוח תלוי אם אתה רואה בזה דבר טוב (זכות)/רע (חוב) עבור המקבל, שכן אדם יכול לרכוש משהו בשם אחרים ללא ידיעתו אם זה טוב עבורם (זכין לאדם שלא בפניו) אבל לא אם זה רע עבורם (אין חבין לאדם אלה בפניו). האם זה קשור לסוגיית התופס לבעל חוב? האם מותר לעשות זאת? האם מותר גם אם יש בעלי חוב אחרים?