הגמרא נכנסת לפרטים לגבי פינוי 4 או 5 קופות לצורך מצווה. האם אפשר לפנות כמות זו בהרבה כלים קטנים יותר? האפשר לפנות כמות כזאת לכל האורחים או כמות זאת לכל אורח ואורח? ואם לכל אורח, אחד יכול לפנות לכולם או כל אחד מפנה לעצמו? הגמרא מדברת על חשיבות מצוות הכנסת אורחים. ר' יונחן רושם 6 מצוות שבהם מקבלים שכר בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא. איך זה מסתדר עם הרשימה במשנה בפאה שבו יש רשימה קצת שונה. ברשימתו נמצאת מי שדן את חבירו בכף זכות. הגמרא מביאה סיפורים על אנשים שדנו אחרים לכף זכות. הגמרא עוברת על הרשימה של חפצים שאפשר לפנות כי אינם נחשבים למוקצה - מה החידוש בכל מקרה?

דף נלווה שבת קכו

האם הדעה של חכמים במשנה להתיר להכניס פקק לחלון אפילו אם זה לא קשור - בתנאי שהיה מתוקן מלפני שבת להיות פקק לחלון או האם הם מתירים בין אם תלוי בין אם אינו תלוי אבל צריך שיהיה קשור? רבי ירמיה מנסה להוכיח ממשנה בעניין נגר שנגרר, ורבי אבא מנסה להוכיח הבנתו מברייתא בעניין קנה שמשמש כמפתח. ר' יוחנן פסק כרשב"ג בעניין הקנה שמשמש כמפתח, אך הגמרא מקשה על זה מדברי ר' יוחנן במקום אחר. פוסקים כר' אליעזר במשנתינו. רב עמרם מקשה על זה ממשנה אחרת. כיסוי כלי - האם צריך בית אחיזה כדי להתיר טלטולה? במה זה תלוי? האם יש הבדל בין כיסויים של כלים שונים? פרק שמונה עשר מתחיל עם דיון בפינוי חפצים מאוצר. כמה אפשר לטרוח בשבת? ואיזה דברים הם מוקצה ואי אפשר לטלטלם משם בשבת? למה המשנה נקטה לשון מוזרה של "ארבע וחמש" - אם חמש מותר, ודאי שגם ארבע.

דף נלווה שבת קכו

האם הדעה של חכמים במשנה להתיר להכניס פקק לחלון אפילו אם זה לא קשור - בתנאי שהיה מתוקן מלפני שבת להיות פקק לחלון או האם הם מתירים בין אם תלוי בין אם אינו תלוי אבל צריך שיהיה קשור? רבי ירמיה מנסה להוכיח ממשנה בעניין נגר שנגרר, ורבי אבא מנסה להוכיח הבנתו מברייתא בעניין קנה שמשמש כמפתח. ר' יוחנן פסק כרשב"ג בעניין הקנה שמשמש כמפתח, אך הגמרא מקשה על זה מדברי ר' יוחנן במקום אחר. פוסקים כר' אליעזר במשנתינו. רב עמרם מקשה על זה ממשנה אחרת. כיסוי כלי - האם צריך בית אחיזה כדי להתיר טלטולה? במה זה תלוי? האם יש הבדל בין כיסויים של כלים שונים? פרק שמונה עשר מתחיל עם דיון בפינוי חפצים מאוצר. כמה אפשר לטרוח בשבת? ואיזה דברים הם מוקצה ואי אפשר לטלטלם משם בשבת? למה המשנה נקטה לשון מוזרה של "ארבע וחמש" - אם חמש מותר, ודאי שגם ארבע.

דף נלווה שבת קכה

הגמרא עוברת על רשימה של חפצים ודנה האם מותרים בטלטול או לא? יש מחלוקת בין ר' מאיר ור' יהודה בעניין שברי תנור. הגמרא דנה במקרה של המחלוקת ומה הבסיס למחלוקת ביניהם. אם בנו כלי מדלעת ושמו אבן בתוכו כדי לאפשר שאיבת מים - כדי שישקע), האם זה מותר בשבת או האם הדלעת הופך לבסיס לדבר האסור? איך זה דומה באבן ששמו על פי חבית שמופיע במשנה אחרת?כדי לטלטל חפץ שמוקצה מחמת גופו, האם מספיק חשיבה לפני שבת שישתמש בו בשבת או האם צריך מעשה, ואם מעשה, איזה סוג של מעשה? האם אפשר להוסיף פקק לחלון בשבת - האם זה נחשב כבניין מחיצה?

דף נלווה שבת קכה

הגמרא עוברת על רשימה של חפצים ודנה האם מותרים בטלטול או לא? יש מחלוקת בין ר' מאיר ור' יהודה בעניין שברי תנור. הגמרא דנה במקרה של המחלוקת ומה הבסיס למחלוקת ביניהם. אם בנו כלי מדלעת ושמו אבן בתוכו כדי לאפשר שאיבת מים - כדי שישקע), האם זה מותר בשבת או האם הדלעת הופך לבסיס לדבר האסור? איך זה דומה באבן ששמו על פי חבית שמופיע במשנה אחרת?כדי לטלטל חפץ שמוקצה מחמת גופו, האם מספיק חשיבה לפני שבת שישתמש בו בשבת או האם צריך מעשה, ואם מעשה, איזה סוג של מעשה?  האם אפשר להוסיף פקק לחלון בשבת - האם זה נחשב כבניין מחיצה?

דף נלווה שבת קכד

הגמרא מביאה כמה משניות בענייני מוקצה - האם הם נשנו לפני ההיתר ואם כן, אינם להלכה או לא? כלי שמלאכתו להיתר ולאיסור - לאיזה צורך מותר לטלטל כל אחד? רבה ורבא חולקים בנושא. מהי שיטת ר' נחמיה? שברי כלים, האם אפשר להשתמש בהם לצרכים אחרים או רק כעין שימושם המקורי? יש מחלוקת בנושא. האם המחלוקת בנשברו לפני שבת או בשבת? האם זה ויכוח לגבי דין נולד?

דף נלווה שבת קכד

הגמרא מביאה כמה משניות בענייני מוקצה - האם הם נשנו לפני ההיתר ואם כן, אינם להלכה או לא? כלי שמלאכתו להיתר ולאיסור - לאיזה צורך מותר לטלטל כל אחד? רבה ורבא חולקים בנושא. מהי שיטת ר' נחמיה? שברי כלים, האם אפשר להשתמש בהם לצרכים אחרים או רק כעין שימושם המקורי? יש מחלוקת בנושא. האם המחלוקת בנשברו לפני שבת או בשבת? האם זה ויכוח לגבי דין נולד? 

דף נלווה שבת קכג

האם אפשר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך דבר שמותר (לצורך גופו)? רבה חושב שכן ואביי מביא כמה מקורות להקשות עליו. רבה מייחס אחד לר' נחמיה שמחמיר בהגדרת מוקצה והשני רבה מכניס לקטיגוריה של מוקצה מחמת חסרון כיס (חפץ יקר ערך שלא ישתמש בו לצרכים אחרים). יש 4 הסברים שונים לגבי איזה קורנס מודבר במשנה שמתירים לפצח אגוזים. אם יש ירק טמון בקרקע, האם אפשר להוציא ולא חוששים שיזיז את האדמה שמוקצה? במה זה תלוי? אם ניטל הנקב של מחט, האם בטל ממנו שם כלי וזה מוקצה? האם הקריטיריונים הם אותם קריטיריונים ל-מה נחשב כלי לגבי טומאה/טהרה? ר' יוסי חושב שכל הכלים אינם מוקצה חוץ ממוקצה מחמת חסרון כיס. הגמרא מדברת על איזה כלים נכנסים לקטיגוריה הזאת. הגמרא מביאה ברייתא עם תיאור של התפתחותם של דיני מוקצה. רבא ואביי חולקים על איך להבין כל שלב שמוזכר בברייתא. בימי נחמיה חידשו העניין של מוקצה. למה?

דף נלווה שבת קכג

האם אפשר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך דבר שמותר (לצורך גופו)? רבה חושב שכן ואביי מביא כמה מקורות להקשות עליו. רבה מייחס אחד לר' נחמיה שמחמיר בהגדרת מוקצה והשני רבה מכניס לקטיגוריה של מוקצה מחמת חסרון כיס (חפץ יקר ערך שלא ישתמש בו לצרכים אחרים). יש 4 הסברים שונים לגבי איזה קורנס מודבר במשנה שמתירים לפצח אגוזים. אם יש ירק טמון בקרקע, האם אפשר להוציא ולא חוששים שיזיז את האדמה שמוקצה? במה זה תלוי? אם ניטל הנקב של מחט, האם בטל ממנו שם כלי וזה מוקצה? האם הקריטיריונים הם אותם קריטיריונים ל-מה נחשב כלי לגבי טומאה/טהרה? ר' יוסי חושב שכל הכלים אינם מוקצה חוץ ממוקצה מחמת חסרון כיס. הגמרא מדברת על איזה כלים נכנסים לקטיגוריה הזאת. הגמרא מביאה ברייתא עם תיאור של התפתחותם של דיני מוקצה. רבא ואביי חולקים על איך להבין כל שלב שמוזכר בברייתא. בימי נחמיה חידשו העניין של מוקצה. למה?

השיעור היום מקודש לזכר נשמת הלן גלוקסמן, חנה רעכיל בת משה אהרן הלוי ז"ל, סבתא של מורתינו ליסה ספטימוס על ידי מלכי, מרסי, רושל, סמי וגיטה.

כשנכרי עושה מלאכה, האם היהודי מותר להינות ממנה? במה זה תלוי? האם זה רק אם זה כמו נר כי נר אחד, נר למאה? האם תלוי אם הוא מכיר את היהודי? במה עוד זה תלוי? האם אפשר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו או לצורך מקומו? אם דלת מתפרק בשבת או לפני שבת, האם מותר לטלטלו? האם מותר להחזיר למקום? האם יש הבדל בין דלת של לול דלת של כלי - למה? האם יש בניין בכלים או לא?