אהבתי אותך.
אבל יותר מזה - אהבתי את עצמי דרך העיניים שלך.
 
אתה מבין, כשהיית מסתכל עליי -
הפסקתי להיות הילד המבולבל ההוא שמחפש מקום בעולם.
דרך המבט שלך הייתי גיבור-על עם כוחות של סופרמן, באטמן וספיידרמן ביחד.

פתאום מצאתי בעצמי את מה שתמיד חיפשתי.
אפילו החסרונות המאוד ברורים שלי התעגלו והפכו לחלק בלתי נפרד מהשלם הזה, שכל כך אהבת.

בעיניים שלך הייתי יפה גם ברגעים הכי מכוערים שלי.
הייתי חזק גם ברגעים הכי חלשים שלי.
צודק גם ברגעים הכי טועים שלי.

כשהיית מסתכל עליי בלילה, הפכתי לאיש הזה שתמיד רציתי להיות.
אהבתי כל כך את ההשתקפות שלי באישוניך.

ואז הכול נגמר. ככה, בבום.
עם הזמן כל מיני תובנות מפוכחות החלו נופלות אצלי,
כמו מכונת שתייה שמפילה בבת-אחת מטבעות של עודף.

הבנתי, אהובי לשעבר,
שעם כל העונג בלאהוב את עצמי דרכך, אני חייב קודם לאהוב את עצמי דרכי.
אני חייב לגלות, לאט-לאט, דרך המבט שלי, את הבנאדם הזה - השלם והחכם והיפה, שגיליתי רק דרך מבטך.

אהבתי אותך.
אבל יותר מזה - אהבתי את עצמי דרך העיניים שלך.
אז עכשיו אני לומד איך לאהוב אותי, והפעם דרך העיניים שלי.