במהלך המאמר ראינו את אופן החיבור של עם ישראל במהלך הגלות לעומת הגויים, הרב קוק הסביר שכשעם ישראל נמצא בגלות אין לו את היכולת לממש את כל אורח החיים המלא והשלם של ההליכה בדרכי ה'. ותחת זה, מסיים הרב את המאמר באומרו שכעת ב"עקבא דמשיחא" מתחולל שינוי, אפלה שאפפה את היהדות הגלותית אט אט מסתלקת מאיתנו. איך זה משפיע על אופן ההליכה בדרכי ה'? על עבודת ה'? מהן הסכנות בתקופה זו ומה היא הדרך וההדרכה הנכונות? מה תפקידם של תלמידי החכמים בהדרכת העם לידיעת ה'?