הרב קוק מציע שתי אפשרויות להתחבר לקב"ה שקשורות לעצמיות האלוקית. האחת העריגה הרגשית לאלוקים (תפילה, כיסופים לאל, פולחן, הפעלת הרגש). והשנייה העיסוק והחקירה באל (הבנה והכרה של האל), ובעיקר תארי השלילה. הרב מסביר למה דרכים אלו בלבד אינן אידאליות, מביאות לשגיאות חמורות ולא מספיקות לעבודת ה'. הרב אומר שהיסוד הנוסף שנצרך בעבודת האלוקים הוא לחיות את האידיאלים האלוקיים, והרב מסבר מהם בדיוק.