דמיינו לעצמכם: הרבי מליובאוויטש קורא למאה משפחות של חסידים, שכל חייהם בבית המדרש, ואומר להם: "צאו מפה. עזבו את בית המדרש. סעו למקום רחוק, בלי מקווה, בלי בית כנסת, בלי חינוך לילדים." בשביל מה? בשביל שאולי, אולי, במשך שנה שלמה, יהודי אחד יניח תפילין פעם אחת.

נשמע הפוך מכל היגיון?

בשיעור מטלטל זה לכבוד חודש שבט ולקראת י' שבט, נלמד גילוי נפלא של האר"י הקדוש על האור האלוקי המיוחד שמאיר בחודש שבט, ונגלה איך דווקא בחודש הזה ה' מושיט יד מאירה דווקא לרחוקים. יד שהיא קריאה עבורנו: לצאת מאזור הנוחות, מהענן המגן של הקדושה, ולדאוג שגם מי שהתרחק מקדושה יקיים - ואפילו מצווה אחת.

נגלה מה העוצמות שיש במצווה אחת בודדה שיהודי מקיים, כמה היא יקרה לקב"ה, ודרך פסוק מסתורי בפרשת בחוקותי - "לא ימירנו, ואם המר ימירנו - והיה הוא ותמורתו יהיה קודש" - נבין איך לפעמים דווקא מה שנראה לנו ככישלון או התרחקות, הוא חלק מתכנית אלוקית עמוקה שמובילה לקדושה כפולה ומכופלת.

שיעור שישנה את כל התפיסה שלנו על משמעות הירידות והעליות בחיים, ויגלה איך לפעמים דווקא היציאה מהמקום הבטוח היא הדרך להגיע הכי גבוה.