דיאגנוסטיקה זה החיים, כפרה

בפרק זה אנחנו נכנסים אל מאחורי הקלעים של המעבדה והחיים עצמם, ומדברים על סטרס ודנים מה הבדיקות יכולות לספר לנו או לא.

כיצד סטרס קשור לאריכות ימים? והאם אפשר למדוד סטרס באמצעות בדיקת דם?
בפרק הזה נסקור את הבדיקות והסמנים המעבדתיים הקשורים לסטרס, כמו קורטיזול וסמנים נוספים, נסביר מה ניתן ללמוד מהם, מה המגבלות שלהם, וכיצד משלבים את תוצאות המעבדה עם התמונה הקלינית כדי להבין טוב יותר את מצב הגוף.

בפרק זה מתמקדים ד"ר רחלי קריו וד"ר נדב שורק בקשר בין דלקת לבין אריכות חיים.

כשאנחנו מדברים על דלקת, לרוב אנחנו חושבים על מחלה ועל טיפול במצב רפואי שמתרחש “כאן ועכשיו” - כלומר דלקת אקוטית. אבל יש גם דלקת כרונית, לרוב בעוצמה נמוכה יותר, שלא תמיד מתבטאת בצורה ברורה ולכן עלולה להישאר מתחת לרדאר הקליני.

כאן נכנסות בדיקות המעבדה: הן יכולות לעזור לזהות סימנים לדלקת כרונית, ולהכווין לטיפול במצבים שלא בהכרח מסכני חיים - אבל כן משפיעים על הבריאות, התחושה ואיכות החיים לאורך זמן.

בפרק נדבר על דלקת דרך עדשת אריכות החיים.

בדיקות מעבדה, גיל ביולוגי ואריכות חיים

בפרק זה ד"ר רחלי קריו וד"ר נדב שורק סוקרים את בדיקות המעבדה שנקשרו לאריכות חיים.

חלק מהבדיקות שכבר קיימות ונמצאות בשימוש כיום עשויות לתת אינדיקציה - ואפילו תחזית - לגבי תהליכים שקשורים לאריכות חיים. לצד אלה, נדבר גם על בדיקות חדשות שנכנסות לשוק ומטרתן להעריך את הגיל הביולוגי.

הגיל הכרונולוגי שלנו נקבע לפי תאריך הלידה. הגיל הביולוגי, לעומת זאת, משקף את מצב הגוף בפועל - מעין “תמונת מראה” של הבריאות והמערכות הפנימיות. בדיקות מסוג זה יכולות לעזור להבין האם הגיל הביולוגי שלנו תואם לגיל הכרונולוגי, מקדים אותו או מאחר - ומה זה אומר לגבי מצבנו הבריאותי.

האזינו.

בפרק הראשון של Journal Club, משוחחים ד"ר רחלי קריו וד"ר נדב שורק על הבסיס של העונה: מאמרים מדעיים.

מהו בעצם מאמר מדעי? איך נכון לקרוא אותו, להבין מה באמת אפשר להסיק ממנו - ובעיקר איך להיזהר מהטיות וטעויות פרשנות שעלולות לגרום לנו לראות את הדברים בצורה שגויה.

בהמשך נפתח את הדיון סביב אחד הנושאים המדוברים ביותר בשנים האחרונות: אריכות חיים. ניגע במה שמחקרים כבר יודעים לחדש לנו על התחום, ומה עדיין פתוח לשאלות.

זהו פרק מבוא לפרקים הבאים, שבהם נצלול לעומק הקשר בין בדיקות מעבדה לבין היכולת לחזות ולהבין תהליכים של אריכות חיים.

בפרק זה (השני מתוך שניים) מארח ד״ר נדב שורק ד״ר יותם שנהר מנהל אגף המעבדות בלאומית שירותי בריאות.

בהמשך לשיח הקודם בנושא תקשורת בין רופאים ורופאות למעבדות הפעם מתמקד הפרק בחשיבות ההכרה בעשייה של הצוות המקצועי (והחכם) של המעבדות וצורך בשיווק מתמיד של עשייה זו החוצה.

לצד הרמה הגבוהה של המעבדות, המכשור ותהליכי האוטומציה המדהימים קיימת לצערנו סטיגמה לגבי עובדי המעבדות. בפועל מדובר באנשי אקדמיה מובילים שהעוסקים בעשייה משמעותית וחשובה ונמצאים בסביבה טכנולוגית וחדשנית מהמובילות בתחום.

אז איך מתקשרים את זה החוצה? איך משווקים וממתגים את התחום כלפי מי שרק סיימנו את הלימודים האקדמיים או לתלמידי תיכון במגמות רלוונטיות היכולים לפנות לתחום בעתיד?

האזינו.

בפרק זה (הראשון מבין שניים) משוחחים ד״ שורק וד״ר שנהר על מה שקורה בתוך המעבדה.

״מה הרופאים חושבים עלינו? והאם אנחנו כמדענים מסוגלים לשוחח ״בגובה העיניים״?

על האתגר ליצירת רשת קשרים והדחיפה לשיח מתמיד ״דברו איתנו״ שלעיתים קורה גם בווצאפ, על הקשר בין הקלינאים (רופאים ורופאות) לצוותי המעבדה וכמובן מה הופך את התקשורת לדו כיוונית וכיצד הטכנולוגיה משפיעה על כך?

הכל בפרק זה. האזינו.

פרק זה (השלישי מבין שלושה) מארח ד״ר נדב שורק את ד״ר דניאל קידר פרידמן מנהלת המעבדה לחקר מחלות מתפרצות בבית החולים אסותא אשדוד הציבורי.

בהמשך לשיח בפרקים הקודמים על מחקר בכלל וחקירות אפידמיולוגיות בפרט מתמקד הפרק הזה בסוגייה חשובה ורלוונטית לכולנו: עמידות לאנטיביוטיקה.

עמידות לאנטיביוטיקה הינה בעייתית מאוד - על כך כבר העיד לפני שנים רבות פלמינג שגילה את הפניצילין ושינה את פני העולם של כולנו.

אז מה קרה מאז? מה המשמעות של עמידות נגד הטיפול בזיהומים חיידקיים וכיצד אפשר למנוע את התפשטות החיידקים העמידים? איך קשורים לנושא החיילים האמריקנים במלחמת העולם השנייה ואף החיילים שלנו במלחמה הנוכחית ?והאם הנושא מקבל במה מספקת?

האזינו לפרק>>

בפרק זה (השני מבין שלושה) מארח ד״ר נדב שורק את ד״ר דניאל קידר פרידמן מנהלת המעבדה לחקר מחלות מתפרצות בבית החולים אסותא אשדוד הציבורי

בהמשך לשיח הקודם על מחקר ודיאגנוסטיקה וחשיבות המחקר מתמקדים השניים בפרק זה בחקירות אפידמיולוגיות.

חלקנו זוכרים את המונח מתקופת הקורונה אבל מה זה בעצם?

למעשה, בתוך בתי החולים יש חולים רבים מטבע הדברים אך איך מצמצמים את ההדבקויות למינימום האפשרי?

איך מתבצע מחקר שהוא סוג של סיפור בילוש... כדי להבין את מקור ההדבקה במטרה למנוע הדבקה עתידית.

ומה הקשר בין חיידקים, חקר רצפים גנטים והשוואות לצד סיפורים מעניינים מהשטח.

האזינו>>

בפרק זה מארח ד״ר נדב שורק את ד״ר דניאל קידר פרידמן מנהלת המעבדה לחקר מחלות מתפרצות בבית החולים אסותא אשדוד הציבורי.

השניים משוחחים על הקשר בין המחקר לדיאגנוסטיקה. אילו מחקרים יש בבתי חולים ומה החשיבות של כל אחד מהם.

כמו כן מספרת ד"ר קידר פרידמן על הקריספר (המפורסם) ותרומתו למחקר.

בפרק נגלה על חשיבות המחקר הבסיסי ומדוע חשוב לדעת מתי לעצור? מהו הקשר בין שריפמס להליכון? ומה הופך את המאמר של קידר פרידמן בנושא למשמעותי ומעניין?

הכל בפרק>>