כמה משפטים שאנחנו אומרים על עצמנו שנים — “אני לא גמישה”, “אני טיפוס לחוץ”, “אין לי ביטחון” — מפסיקים להישמע כמו מחשבה ומתחילים להרגיש כמו עובדה.
בפרק הזה אני מציעה להסתכל על דימוי עצמי כעל משהו מקרי: תוצר של חוויות מוקדמות, הסתגלויות והרגלים שנרשמו בגוף עם הזמן.

נדבר על איך הדימוי העצמי מתגלם בפועל בתנועה: בטווחים, בקצב, בדרך שבה אנחנו תופסים מקום, ובדריכות שעולה עוד לפני שמופיעה מחשבה.
דרך שני סיפורים מהקליניקה נבין איך משפט או חוויה יכולים להפוך לארגון גופני קבוע — ואיך במקום לתקן את עצמנו בכוח, אפשר להתחיל להקשיב, להאט, ולתת למערכת העצבים חוויה אחרת, שמרחיבה אפשרות.

נסו תרגול לכתפיים ולשכמות במתנה:

https://lp.vp4.me/w9sn

לקבוצת הוואטספ לעדכונים: https://chat.whatsapp.com/GWPmbeXtjzh2Y7JjwfPw0E