בפרק החדש והמרתק של **GO TO GUY**ד"ר גיא טווינה מארח את פרופסור גל איפרגן לשיחה מעמיקה על השינויים המוחיים המתרחשים בגיל המעבר. מה באמת קורה שם בפנים ואיך מתמודדים?יחד הם מדברים על הקשר שבין גיל המעבר, הורמונים ובריאות המוח:צפו בפרק המלא, שתפו עם מי שהנושא חשוב לה והירשמו לערוץ.

איך ריצה בגיל המעבר יכולה לחזק את הגוף, לשפר את מצב הרוח ולהעניק תחושת איזון ושליטה?

בפרק מתארחת איריס ממן, מייסדת Iris Team ומאמנת ריצה וכושר, לשיחה פתוחה על פעילות אירובית, התמודדות עם שינויים בגוף ובנפש והכוח להמשיך לנוע קדימה.

#ריצהבגילהמעבר #בריאותהאישה #פעילותגופנית

הקדישו מספר דקות להבין מדוע אתן חייבות אימוני כוח, אימוני התנגדות שייפתחו לכן את מסת השריר; ובעברית - לכוּ לעקם בּרזלים

רצפת האגן איננה יציבה או סלחנית לפגיעות בה, ועדיין - אנחנו יכולים להיערך להריון ולידה, לשינויים בגיל המעבר והגיל השלישי. תפקידה הינו לאזן בין כוחות שונים הפועלים על הרחם, הנרתיק, הרקטום, שלפוחית השתן, ועל הגוף בכלל, תפקיד קריטי לתפקודכן בכל רגע נתון. כל פגיעה, גם מינורית או מקומית יכולה להשליך באופן מיידי או מאוחר, על השליטה בסוגרים, ובשיחתנו - אנו רוצים לסקור מולכן את הנושא - מרמת גורמי הסיכון, הפגיעה האפשרית והטיפול.

אני מזמין אתכן לשיחה מרתקת עם פרופ׳ עדי ווינטראוב - רופא בחסד וחבר ותיק שנים, לטיול החל מהחיים העובריים התוך רחמיים, דרך השפעות גנטיות על רצפת האגן, הפגיעה בהריון ולידה, השינויים בגיל המעבר והתפרצות בעיות השליטה בסוגרים, ועד הגיל השלישי.

הפרק הנוכחי הינו שישי בפודקאסט שנועד למחוק את רפואת הביקיני; זוהי שיחה בנימה אופטימית - אמנם החיים מתחלקים לשלב בו פניתן בעברכן לבירור עקב רצפת האגן או שבעתיד תגיעו לכך, אך יש כלים רבים שניתן לכן להבנה, היערכות, וטיפול.

פרופ׳ עדי ווינטראוב הינו רופא מומחה ביילוד וגינקולוגיה, פרופ׳ מן המנין באוניברסיטת בן גוריון ויו״ר החברה הישראלית לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן. פרופ׳ ווינטראוב יביא את ניסיונו העשיר כמנתח ומטפל בתחום לשיחה שהיא חובת הקשבה עבורכן ובנותיכן.

ניתן לפגוש את פרופ׳ עדי ווינטראוב לייעוץ במרפאת אולטרה קר.

ביחד נמחוק את רפואת הביקיני מישראל, לטובת טיפול נכון וחיים בריאים יותר לעתיד, ואם תרצו להבין מדוע נגרם נזק ענק להבנה וטיפול בכלל המודל הביו-פסיכו-סוציאלי בנשים - אנא הקשיבו לפרק השלישי בסדרה.

בדיקת הסקר לסוכר, המכונה בטעות "העמסת סוכר", מודדת את רמות הסוכר בצום או אכילה קלה, ושעה לאחר שתיית חמישים גרם סוכר. מדוע ערכי הבדיקה קורלטיבים לאי סבילות לסוכר ועמידות לאינסולין, ומדוע יש שני מדדים כנגד שני איברים - הכבד והשריר.

מומלץ בחום לכל המטפלות והמטפלים בתחום - אנא הקדישו שלוש דקות ללמידה והבנה פיזיולוגית של הבדיקה.

החומר מוגש לכן מאינטגרציה יום יומית שאני מבצע לכלל מאגרי המידע הרפואיים הכי עדכניים שיש, ללא שימוש בתוכנות AI כלל, והכל במטרה למחוק את רפואת הביקיני (הסבר בפרק שלוש של הפודקאסט).

"את מכווצת" - מילה שאיננה מכבדת ויוצרת מציאות - ברגע שאמרנו זאת למטופלת, היא מגיבה כך מיידית; "טבעת האש" של כאב בתגובה לכל מגע, ו- "אם אין לך פטרת או ממצא בולט לעיין, אז יש לך דלקת וקחי טיפול".

אני מזמין אתכן לשיחה מרתקת עם חברתי, ד"ר אביטל לוז, פיזותרפיסטית העוסקת בשיקום רצפת האגן וליקויים במערכת המין הנשית. בשיחה נפרק את המושג המכובס "כאב בקיום יחסי מין", ננסה להבין את המקורות השונים והאתיולוגיות האפשריות ואיך ניתן לאבחן על מנת לטפל, להקל ואף לפתור; אביטל תסביר כמה חשוב לא להתחמק מנזק הלידה לרצפת האגן וחשיבות השיקום המיידי, וכן - הכל ממשיך איתנו עד גיל המעבר ומעבר אליו; ומהו - "טסט לאחר לידה", וכמה הוא חשוב לשמר תפקוד ולמנוע נזק עתידי שישפיע לא רק על האגן, אלא גם על הנפש.

ד"ר לוז בעלת מכון הפיזיותרפייה "לוז מרכז לבריאות אישה" המטפל בכלל חיי האישה - החל מגיל ההתבגרות, דרך תקופת הפריון, הלידה, אל הווסת והגיל השלישי.

רפואת ביקיני מציינת את יכולת האבחון והטיפול הרפואי, שהצטמצמה לכדי האיברים המכוסים על ידי הביקיני; כך נוצרה גישה בה כמעט ואין התייחסות לתלונות ממקור מוחי, נוירולוגי, פסיכו-סוציאלי, לב וכלי דם, עצם ובכלל - כלל האיברים החשופים שאינם מכוסים על ידי ביקיני, והתייחסות עודפת לאזור השד, האגן והגניטלייה, עם דגש ענק לפן האסתטי, שהתרחב גם לצוואר ולפנים.

ובהדרגתיות נוצר מצב, בו אתן פונות לעזרה רפואית בשל תלונות, אינכן מאובחנות נכון, ואם כן - אז בעיכוב ענק, מקבלות כותרת של הפרעה רגשית, חרדתית וכדומה, ובפעם הבאה שאתן חשות שוב ברע - אינכן פונות לבדיקה.

הקמתי את הפודקאסט הזה כי שמתי מול עיניי מטרה להילחם ברפואת ביקיני; הפרקים של השיחות המקצועיות והפרקים בהם אני מציג נושאים שונים ומגיש לכן את החומר הכי מבוסס רפואית ומדעית שיש, כולם, אבל כולם - נועדו לתת לכן כלים להבין את גופכן בכלל ההיבטים - רפואיים ושאינם רפואיים.

הקו שאחבר לגבי חייכן על שלל מערכות הגוף, החל מהחיים התוך רחמיים ועד קצה הגיל השלישי, יאפשר לכן ידע רב, יכולת לשאול שאלות על מנת לקבל תשובות, להבין מהן נורות אדומות, לדעת צעדים מניעתיים ועוד; והידע הזה שווה בריאות ואריכות חיים, לא רק עבורכן, אלא עבור הבנות שלכן.

בפרק הנוכחי אני מציג את נושא רפואת הביקיני, מוזמנות לכתוב בתגובות, ואנא מכן - סמנו עוקב; שני פרקים מרתקים על מיניות ורצפת האגן יעלו בימים הקרובים.

בפרק השני בשיחתי עם ד"ר ציפי פרנקל, פסיכיאטרית מומחית לטיפול בהפרעות נפשיות הקשורות למעגל חיי האישה, פתחנו ודיינו את אחד השלבים המשמעותיים והפחות מדוברים בחיי אישה, השנים סביב גיל המעבר. מרכז השיחה הוא ההבנה שגיל המעבר הינו תהליך מוחי, וכל הסימנים והתופעות נגזרים ממנו, עד כדי כך, שגיל המעבר של המוח נמשך כעשרים שנים - עשר שנים טרום לכך, ועשור לאחר מכן על מנת לעבור התאמה למצב החדש. זהו שינוי עמוק שמשפיע על הרגש, זיכרון, שינה, החשק המיני ובל נשכח את תחושת הזהות העצמית. נשים בגיל זה מתארות שהן כבר לא מזהות את עצמן, NFLM - not feeling like myself בכל המישורים הסוציאלים הקיימים - זוגיות, משפחה, עבודה וחברים. לאחר הצגת הנושא והבנתו, נסביר כיצד להתמודד עם כך, מהם הכלים המצויים בידנו - תרופתיים וטיפולים, ואיך נוכל להרגיש טוב יותר ולצמצם למינימום את התסמינים.

אודות ד"ר גיא טווינה

רופא מומחה ליילוד וגינקולוגיה, העוסק ברפואת גיל המעבר ובסקירת מערכות העובר. ד"ר טווינה בוגר בית הספר לרפואה של אוניברסיטת בן-גוריון, השלים התמחות בבית החולים "סורוקה" וכן לימודי המשך באולטרה-סאונד מיילדותי מטעם אוניברסיטת תל אביב. השתלם בלימודים רבים בכלל נושאי רפואת הנשים ובדגש על כל המודל הביו-פסיכו-סוציאלי של רפואת גיל המעבר, ולאחר 20 שנות עשייה ציבורית ב"כללית" מחוז דרום, במסגרתן ניהל את מרכז בריאות האישה בבאר שבע ואת המרכז לרפואה יועצת בקריית גת, יצא לדרך עצמאית וכיום הוא מעניק רפואה מותאמת אישית במרכז נשים ומומחים אולטרה-קר אשר בבאר שבע, ובהרצלייה מדיקל סנטר.

ד"ר טווינה מרצה רבות בתחום הן לקהל הרחב, והן לצוותים רפואיים ופארא רפואיים. בשנת 2020 הקים בפייסבוק את "בריאות האישה: הקבוצה המקצועית" אשר נותנת מענה רפואי מבוסס מדע וראיות, ומלמדת את כלל ההיבטים הנכונים של רפואת הנשים, על שלל מערכות הגוף והנפש.

בפרק הבכורה של הפודקאסט, אני שמח לארח לשיחה בת שני פרקים את ד"ר ציפי פרנקל , מקימת המרכז לבריאות נפש האישה במרכז בריאות הנפש "בארות" בבאר שבע.

ד"ר פרנקל הינה פסיכיאטרית מומחית לטיפול בפסיכיאטריה של הפריון, דיכאון לאחר לידה, לידות שקטות וגיל המעבר. שיחתנו המרתקת תעסוק במעגל חיי האישה , בצורה שמערערת הנחות יסוד על גוף ונפש נשיים: מהשלב העוברי ברחם אימנו ועד גיל המעבר, מתגלה קו נפשי אחד נסתר, אשר בחלקו תלוי השפעות גנטיות וסביבתיות, אולם בצורה משמעותית תלוי ההשפעה ההורמונלית.

בשיחתנו נחשוף כיצד סטרס, הורמונים וחוויות מוקדמות מעצבים דיכאון, חרדה ותנודות רגשיות, ונפרק מיתוסים מושרשים סביב PMS, PMDD, היריון ודיכאון אחרי לידה. זו אינה שיחה תיאורטית כי אם הצצה ישירה למנגנון שמסביר למה נשים רבות חוות את עצמן כ"מאבדות שליטה" , כאשר שבפועל מדובר בתהליך ביולוגי עמוק,מדיד וניתן לטיפול.

אם אי פעם הרגשת שהגוף והנפש לא מסונכרנים,שאת not feeling like myself - שיחת שני הפרקים הללו היא בשבילך.