גיפטד- ההסכת של מרכז מדעני העתיד

תלמידות ותלמידים מחוננים שעברו את מבחני המיון של משרד החינוך יכולים לבחור מסגרות שונות ללמידה המותאמת עבורם- מרכזי שליפה, תוכניות אחה"צ ועוד.  אך מה קורה בכיתת האם ההטרוגנית שלהם? בפרק זה שוחחנו על האפשרויות העומדות בפני המורות והמורים של התלמידים המחוננים לפיתוח האוכלוסיה הייחודית הזו בתוך הכיתה ביומיום

לחומרים נוספים ומתודות לעבודה עם נוער מחונן בכיתתו

https://meyda.education.gov.il/files/gifted/ped/candies_1.pdf

https://meyda.education.gov.il/files/gifted/ped/candies_1.pdf

מוזמנות ומוזמנים לדף מתודה באתר מדעני העתיד לקריאה נוספת

https://www.madaney.net/metoda-research-center  

בפרק זה עסקנו במחוננים בוגרים, שהגיעו להישגים בינלאומיים כבר בתור בני נוער. מה עושים תלמידים מחוננים אחרי שהם מגיעים להכרה והישגים גבוהים כבר בגילאי התיכון, איך ממשיכים מכאן הלאה?.

 שוחחנו עם ד"ר דן כרמון- זוכה מדליית זהב באולימפיאדה הבינלאומית במתמטיקה ,מהנדס ומאמן נבחרת ישראל במתמטיקה

מוזמנות ומוזמנים לדף מתודה באתר מדעני העתיד לקריאה נוספת

https://www.madaney.net/metoda-research-center  

אנחנו נמצאים בתהליך שינוי דרמטי, כזה שמכונה לעיתים "המהפכה התעשייתית הרביעית" או "עידן המכונות החכמות". מכונות מבוססות בינה מלאכותית כבר מזמן מבצעות פעולות שבעבר נחשבו נחלת האדם בלבד. בעולם כזה, השאלה מהן המיומנויות החשובות משתנה.

  ועולה ביתר שאת השאלה מהו תפקיד מערכת החינוך? וכיצד נוכל שאנשי חינוך להכין את התלמידים של היום לעולם העתידני?  

בפרק זה שוחחנו עם ד"ר גור אריה לבני אלכסיד- חוקר באוניברסיטת בן גוריון כיצד יכול להיראות עתיד החינוך כפי שהוא משתקף בתרבות המדע הבדיוני, איך נראים בתי הספר של העתיד? מה החזון החינוכי שלהם?

לקריאה נוספת הכנסו למתודה בתוך אתר מרכז מדעני העתיד

במדינות המפותחות ידוע כבר שלושה עשורים כי נשים וגברים מראים פוטנציאל זהה להצלחה מקצועות אקדמיים. עם זאת, למרות שנשים לומדות באקדמיה באחוזים גבוהים יותר מגברים הן עדיין מיעוט במקצועות הטכנולוגיים והמדעיים

בפרק זה ניסינו לבחון יחד עם גילה מנביץ' מלול יועצת חינוכית ומנהלת קהילת "עושות שכל" מדוע יש מיעוט בנות במגמות המדעיות והטכנולוגיות דוקא באזורים מפותחים וליברלים? והאם באמת יש בחירה חופשית לנערות?

 לקריאה נוספת הכנסו לדף מתודה באתר מרכז מדעני העתיד

https://www.madaney.net/metoda-research-center

למנטורינג אמיתי ונכון יש אפשרות לשנות מסלול חיים של תלמיד או תלמידה. בפרק זה עסקנו  בכוח הטרנספורמטיבי של המנטורינג על התפתחות התלמיד המחונן בבית הספר ובקהילה.  יש תכניות מותאמות לשלבים השונים בהתפתחות המחונן והן בעלות מטרות שונות- ממוקדות  כמו שיפור הישגים או הוליסטיות להתפתחות מיטבית. על כל זה ועוד בפרק  בו אירחנו את חבר רשת אסכולה עדו איזנבוד 

למאמרים נוספים הכנסו לדף מתודה באתר מדעני העתיד  https://www.madaney.net/metoda-research-center

להצטרפות לקבוצת דיונים בנושא חינוך מחוננים  https://chat.whatsapp.com/H8B5Hr3giQAKifWkS8g4YU

נשמח גם להערות :)

פרק 24 פותח את העונה השלישית של גיפטד עם שאלת הבחירה החופשית. האם אכן כל האפשרויות פתוחות בפני התלמידות והתלמידים המחוננים? עד כמה בגיל ההתבגרות ישנה חקירה עצמית של זהות מקצועית? מה תפקידנו כהורים וכמורים בתהליך הבירור העצמי?

בפרק זה מראיינות ד"ר כרמל בר- מנהלת נבחרות ישראל במדעים וד"ר שירה הירש- מנהלת אסכולה- רשת הבוגרים של מרכז מדעני העתיד את ד"ר ענבל שני- פסיכולוגית וחוקרת מחוננים באוניברסיטת חיפה.

 למחקרים נוספים באתר מרכז מדעני העתיד:

https://www.madaney.net/metoda-research-center

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של מתודה- מרכז הידע והמחקר של מרכז מדעני העתיד: 

https://chat.whatsapp.com/H8B5Hr3giQAKifWkS8g4YU

פסיכולוגיית הביצוע מנסה למקסם את הביצועים של האדם, אם זה בתחרות שחייה, במופע מחול, ברסיטל לכינור או בתחרות בביולוגיה. היא מאפיינת את החסמים המשפיעים על הביצוע, ומנסה לייצר הרגלים ושגרות להתמודדות עם החסמים האלו

לקריאה נוספת הכנסו לאתר מתודה- מרכז הידע של מרכז מדעני העתיד

 בפרק זה שוחחנו עם יוצר הטלוויזיה והתסריטאי גיורא חמיצר על דמויות מחוננות בטלויזה .

הישראלית ובכלל על ייצוג מחוננים בתרבות הפופולרית

לקריאה נוספת: דף מתודה באתר מרכז מדעני העתיד

להצטרפות לקבוצת מתודה בווטסאפ לחצו כאן

בפרק זה עסקנו באוכלוסיה מאובחנת באופן מיוחד וניסינו לבחון כיצד מתיחסת החברה החרדית למחוננים בקרבה. כיצד מזוהה ומטופח ילד שנחשב לעילוי בישיבה? האם ישנה מעטפת תומכת?

לקריאה נוספת: דף מתודה באתר מרכז מדעני העתיד

להצטרפות לקבוצת מתודה בווטסאפ לחצו כאן

אדם תת הישגי מתייחס לאדם שמתאפיין בכך שההישגים החיצוניים שלו, לא נמצאים בהלימה ליכולות האמיתיות שלו. ניתן למצוא שני סוגים של מניעים לכך

מניע פנימי-אישיותי: עכבות פסיכולוגיות, פחד כשלון, פחד מהצלחה, אשמה על היותם מוכשרים 

מניע סביבתי-חיצוני: אנשים שאילוצים סביבתיים-חברתיים מניעים אותם להקטנה של היכולות. זה יכול להיות עניין משפחתי שקשור ביחס בין ההורים או האחים, יכול להיות עניין חברתי שבו להצלחה שלי יש מחיר גבוה מידי חברתית וכו

 לקריאה נוספת הכנסו לדף מתודה באתר מרכז מדעני העתיד

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ לחצו כאן