הדף היום מוקדש ע"י אמה רינברג לע"נ אביה, יצחק ניסן בן אטה פייגא ויעקב.

הדף היום מוקדש ע"י אליסה הרטשטיין לכבוד בתה דליה בסיום חמשה שנות שיורת בצה"ל. "אנו גאים בה ובכל החיילים וחיילות העומדים על משמר ארצינו."

המוכר עבדו לאינו יהודי או מוכר אותו ליהודי הגר בחו"ל, קונסים אותו כי העבד לא יוכל עוד לקיים את כל המצוות והעבד יוצא לחירותועל האדון לפדותו כדי לשחררו. הגמרא דנה במצבים שונים ומנסה לקבוע אם יש להעניש את הבעלים גם במצבים אלו (למשל אם האינו יהודי הכריח אותו למכור לו את העבד וכדומה. אם העבד התמסר לצבא לא יהודי, ואין לבעלים דרך לפדותו, האם הוא יכול לקבל תשלום כספי עבור העבד או שאסור כיון שעלול לעודד אחרים למכור את העבד בפועל? האם הדין יהיה כמו לגבי מי שנלקח ביתו בארץ ישראל בכוח על ידי השלטון הלא יהודי? במקרה שבו הבעלים מחויב לפדות את העבד, הוא נדרש לשלם אפילו עד פי עשרה או אולי פי מאה. האם זה עשר או שזה מאה? במה סכום זה שונה מהסכום הנדרש לפדיון בהמה גסה שמכר לאינו יהודי? איך אפשר להבדיל בין המקרים? האם הקנס לפדות את העבד חל גם על בן שאביו מכר את העבד ומת לאחר מכן? אם מכר עבד למי שגר בארץ ובחוץ לארץ, המוכר ייענש רק אם הובהר בחוזה שהעבד עומד להיות מובא בעבוד מחוץ לארץ. מה אם אשה מארץ ישראל התחתנה עם אדם מבבל והתכוון לחזור לבבל והכניסה עבדים בנדוניה, האם זה נחשב שהיא מכרה לו? אם עבד הלך ברצון עם אדונו לחו"ל ואז האדון מכר אותו שם, האם העבד יוצא לחירות? זה תלוי אם הבעל תכנן להישאר בחו"ל או תכנן לחזור לארץ.