את הסיפור המקסים שלפנינו המצאנו בעקבות בקשה של ילדה מתוקה בשם דרור שמחה פטרובר, שביקשה סיפור על ארנב שהלך לחפש את אמא שלו במדבר 🐰

תעקבו אחרינו גם באינסטגרם:

https://www.instagram.com/kaden_and_tommy

לערוץ יוטיוב שלנו:

https://youtube.com/@kaden_tommy

לבקשות לסיפורים וליצירת קשר:

https://linktr.ee/Kaden_and_Tommy

הסיפור כפי שיצא מהבוט:

זה קרה בבוקר אחד חם בתחילת הקיץ. גזרי, ארנב צעיר עם לב סקרן, התעורר לבדו בפינה של הגינה שבה גר עם אמא שלו. הוא קרא לה, הביט סביב, בדק בין הצמחים – אבל אמא לא הייתה. הוא ידע שלא ייתכן שהיא הלכה רחוק בלעדיו. גזרי ניסה לחכות, אך הדאגה גברה על הסבלנות. לבסוף, החליט לצאת לחפש אותה בעצמו. "אולי היא הלכה לחפש אוכל במדבר," לחש בלבו. הוא ידע שזה נשמע משונה – אבל זה היה המקום היחיד שלא הכיר. בצעד אמיץ, ארז בתרמילו בקבוק מים, שני גזרים קטנים וכובע קש, ויצא לדרך.

כשהתקרב לשולי המדבר, גזרי הרגיש איך האוויר משתנה – יבש, שקט, והשמש קופחת מעל. החול היה כל כך חם שהוא נאלץ לקפץ מרגל לרגל. אחרי הליכה ארוכה, מצא סלע גדול וצל קטן תחתיו. הוא שתה קצת מים ונאנח בעייפות. פתאום שמע קול: "פְּססס... מי זה מקפץ פה ככה?" זו הייתה לטאה ירוקה וארוכה, מביטה בו בעיניים נוצצות. "אני גזרי," אמר בעדינות. "אני מחפש את אמא שלי. אולי ראית ארנבת שעברה כאן?" הלטאה חשבה רגע ואז אמרה: "אני לא ראיתי, אבל שמעתי צליל של בכי ליד הקקטוס המזמר, במזרח. אולי כדאי שתבדוק שם."

התקווה התעוררה בלבו של גזרי, והוא המשיך לעבר מזרח. הדרך לא הייתה קלה. השמש הייתה בדיוק מעליו, החול בער, והרוח סחפה חול לפעמים לעיניו. אך הוא לא ויתר. פתאום, בדיוק כפי שתיארה הלטאה, שמע מנגינה רכה נישאת באוויר. היא נשמעה כמו שיר עצוב שמישהו לוחש לרוח. גזרי האיץ את צעדיו והגיע אל קקטוס גבוה שעמד לבדו בין דיונות. הרוח שנשבה בין קוציו יצרה את הצליל – צליל שמזכיר בכי שקט. הוא הביט סביב וקרא: "אמא?!" אבל לא הייתה תשובה. הוא נשכב לרגע מתחת לצל הקקטוס, מתנשף, מנסה לא לבכות בעצמו.

השמש כבר החלה לרדת, והצבעים בשמיים התחלפו לכתום עמוק. גזרי קם על רגליו, לא מוכן לוותר. בדרכו הוא פגש שועל מדברי, שישב בשקט על סלע. "אתה נראה עייף," אמר השועל. "אני מחפש את אמא שלי," ענה גזרי בעצב. השועל הרהר רגע ואז שאל: "היית בקקטוס המזמר?" גזרי הנהן. "אולי הלכה דרומה אחר כך. אתה מוזמן לישון במחילה שלי הלילה, ולחפש שוב מחר עם אור ראשון." גזרי הודה לו מאוד. הם התחלקו בגזר ובפיסת לחם, והביטו יחד בכוכבים. גזרי לחש בלבו משאלה קטנה לפני שנרדם: למצוא את אמא.

עם שחר, כשהשמש רק התחילה לנגוס באופק, קם גזרי ונפרד מהשועל. הוא הלך דרומה, ופתאום – מרחוק, מבעד לחול ולרוח, הוא שמע קול מוכר: "גזרי!" הוא זיהה מיד את הקול – אמא שלו! היא רצה אליו במהירות, עיניה מלאות דמעות של הקלה. "חיפשתי אותך בכל מקום!" קראה. הם התחבקו ארוכות. גזרי סיפר לה את כל מה שראה – את הלטאה, את הקקטוס המזמר, את השועל והכוכבים. היא חייכה ואמרה: "אתה אמיץ וחכם. עכשיו בוא נחזור הביתה."

וכך, כשהלב שלו שוב מלא בשמחה, צעד גזרי לצידה של אמא, חזרה אל הבית שבגינה. הוא ידע שיום אחד אולי יחזור למדבר – אבל הפעם, לא לחפש מישהו – אלא פשוט להרפתקה.