את הסיפור של היום קיבלנו ממאזין או מאזינה, אנחנו לא יודעים 🤷🏻♂️
דמות: סטיץ
מקום: ארץ המפלצות
עכשיו תוכלו להזמין בקלות סיפור מקדן וטומי ואנחנו נוכל לעקוב ביעילות 🤗
תעקבו אחרינו גם באינסטגרם:
https://www.instagram.com/kaden_and_tommy
לערוץ היוטיוב שלנו:
https://youtube.com/@kaden_tommy?si=02k5I9pGRLervSkU
לבקשות לסיפורים וליצירת קשר:
https://linktr.ee/Kaden_and_Tommy
הסיפור כפי שיצא מהבוט:
סטיץ', היצור הכחול הקטן והממזרי, התעורר בוקר אחד עם תחושת הרפתקה בלב. הוא גר בכפר רגוע על אי קטן, אבל משהו בלב שלו אמר לו שהיום מחכה לו משהו מיוחד.
הוא התמתח, לבש את התרמיל הירוק הקטן שלו, ויצא החוצה. "היום אני מחפש מקום חדש!" אמר בקול, והלך לעבר היער שמאחורי ההר. כשהגיע לעץ הגדול עם החור באמצע, הוא שמע קול עדין לוחש: "מי שמחפש – מוצא. מי שחולם – מגיע."
סטיץ' הציץ לתוך החור וראה מערבולת של אורות צבעוניים. בלי לחשוב פעמיים, הוא קפץ פנימה!
סטיץ' נחת בתוך יער צבעוני, שבו העצים היו ורודים והדשא היה כתום. פרחים שרו שירים קטנים, והאוויר הריח כמו פופקורן מתוק. פתאום יצור גדול עם שלוש עיניים וזנב פרוותי הופיע מולו. "שלום! אני פומפלו. אתה חדש כאן, נכון?"
"כן," ענה סטיץ', מופתע אך סקרן. "איפה אני?"
"אתה בארץ המפלצות!" אמר פומפלו בחיוך רחב. "כאן כל המפלצות חיות בהרמוניה, משחקות, שותות שוקו חם וממציאות משחקים מצחיקים."
סטיץ' חייך. זה לא נשמע מפחיד בכלל.
במהרה הצטרף סטיץ' למשחק ענקי עם כדור מתגלגל, קופצני במיוחד, שכל פעם שמישהו נוגע בו – הוא צוחק בקול רם. סטיץ' שיחק עם פומפלו, עם מלולו בעל שש הזרועות, ועם צב סגול בשם צפצף. הם רדפו אחרי הכדור, קפצו, צחקו והתגלגלו על הדשא. סטיץ' לא זכר מתי בפעם האחרונה היה כל כך שמח.
אבל אז הכדור קפץ לתוך מערה קטנה ומסתורית. "אוי לא," אמרה מלולו. "זאת מערת החידות של גוגו!"
"ומי זה גוגו?" שאל סטיץ'.
"גוגו הוא לא מפחיד," הסביר פומפלו. "אבל הוא אוהב לשאול חידות. אם עונים נכון – מקבלים פרס. אם לא – הוא מדגדג אותך עד שתיפול מהרגליים מרוב צחוק!"
סטיץ' נכנס באומץ למערה. היא הייתה מלאה באורות מרצדים וריח שוקולד. גוגו, מפלצת עגולה בצבע טורקיז עם שפם לבן, חייך אליו.
"ברוך הבא, יצור לא מהעולם הזה! אם אתה רוצה את הכדור – תענה לי על חידה אחת בלבד."
סטיץ' הנהן.
"החידה היא:
אני קטן כשאני מתחיל,
אבל גדל כשמדברים עליי.
מה אני?"
סטיץ' חשב וחשב… ואז חייך. "סוד!"
גוגו צחק, עשה סלטה באוויר, ואמר: "נכון מאוד! קח את הכדור – וגם שוקולד מרשמלו!"
לפני שסטיץ' עזב, פומפלו קרא לו בהתרגשות: "חכה רגע! עוד לא ראית את מופע האורות של הלילה!" כל המפלצות התכנסו סביב אגם קטן שזרח בצבעים זוהרים. פתאום השמיים התמלאו בכוכבים שנעו כמו זיקוקים, אבל בשקט. מעליהם ריחפו יצורים קטנים כמו גחליליות ענקיות, וציירו באוויר צורות של לבבות, שמשות ודינוזאורים שמחים.
סטיץ' הביט בהתפעלות, עיניו נוצצות. מלולו הביאה לו כוס שוקו חם עם קצפת, וצפצף התכרבל לידו. הם ישבו שם יחד, כמו משפחה קטנה של חברים, בלי מילים – רק מבטים וחיוכים.
סטיץ' הרגיש שהוא מצא מקום שהוא לא רק קסום – אלא גם חמים בלב. הוא ידע שהוא לא ישכח את הרגע הזה לעולם.
אחרי יום מלא הרפתקאות, סטיץ' נפרד מהמפלצות החדשות. "תחזור לבקר!" קראו לו מלולו, פומפלו, וצפצף.
הוא נכנס שוב דרך המערבולת הקסומה – והופ! חזר לעץ עם החור, בדיוק בזמן לארוחת ערב.
הוא חייך לעצמו. אולי בארץ שלנו לא רואים מפלצות, אבל הוא יודע – הן קיימות. והן לא מפחידות בכלל.
הן מצחיקות, צבעוניות, וחברות נהדרות.
