היום תורו של טומי לבחור דמות, והוא ממש רצה לכתוב על הדמות טובוט שהוא קורא לה טורבוט 🤣
קדן בחרה באנטרקטיקה ❄️
ויצאנו לדרך!
תעקבו אחרינו גם באינסטגרם:
https://www.instagram.com/kaden_and_tommy
לערוץ היוטיוב שלנו:
https://youtube.com/@kaden_tommy?si=02k5I9pGRLervSkU
לבקשות לסיפורים וליצירת קשר:
https://linktr.ee/Kaden_and_Tommy
הסיפור כפי שיצא מהבוט:
פעם, במרחב הקפוא של אנטארקטיקה, חי שוטר מסור בשם Torbot Sargent Justice. טורבוט לא היה הקצין הרגיל שלך; הוא היה רובוט אמיץ ואצילי, שנבנה כדי לשמור על החוק והסדר בארצות הקפואות של הקוטב הדרומי.
בכל לילה, כשהאורות רקדו בשמיים, טורבוט סייר ברחובות הקפואים של עיירתו האנטארקטית. המסגרת המתכתית שלו נצצה תחת אור הירח כשהוא סרק את האופק לאיתור כל סימני צרות. למרות הקור הצורב, טורבוט מעולם לא התבלבל בחובתו להגן ולשרת.
ערב קריר אחד, כשטורבוט עשה את הסיבובים שלו, הוא הבחין בקבוצת פינגווינים שובבים שחוללה מהומה ליד שוק הדגים. הפינגווינים צרחו ונופפו בכנפיים עשו בלגן לא קטן, והשליכו דגים הלוך ושוב.
"תשומת לב, תשומת לב," קולו המכני של טורבוט בום באוויר הפריך. "אנא הפסק מיד את ההתנהגות הסוררת הזו."
הפינגווינים עצרו, נבהלו מקולו הסמכותי של הקצין הרובוטי. הם החליפו מבטים עצבניים לפני שנשמעו בחוסר רצון לפקודתו של טורבוט והתרחקו.
עם החזרת הסדר על כנו, טורבוט המשיך בסיירתו, והבטיח שהשלום ישלוט באנטארקטיקה. אבל בדיוק כשעמד לקרוא לזה לילה, קריאת מצוקה התפצחה במערכת התקשורת שלו.
"קצין טורבוט, היכנס! יש לנו מצב בטירת הקרח", קרא קולו של ראש העיר פרוסטבירד, מנהיג הקהילה האנטארקטית.
ללא היסוס מיהר טורבוט למקום, מפרקי המתכת שלו נעים בדיוק ובמהירות. עם הגעתו לטירת הקרח המלכותית, טורבוט התקבל על ידי ראש העיר פרוסטבירד, שנראה מבולבל בעליל.
"תודה לאל שאתה כאן, טורבוט," קרא ראש העיר פרוסטבירד. "פסלי הקרח היקרים שלנו הושחתו, והאשם עדיין חופשי!"
טורבוט סקר את המקום, חיישניו ניתחו את הנזק בדיוק רב. פסלי קרח סדוקים זרעו את האדמה, עיצוביהם המורכבים פגומים בהרס פזיז.
"נורא," מלמל טורבוט. "אבל אל תפחד, ראש העיר פרוסטבירד. אני אתפוס את העבריין ואחזיר את הסדר על עיירתנו האהובה".
עם נחישות במעגלים שלו, טורבוט יצא לאתר את הוונדל, בעקבות שובל של עקבות קפואים לתוך השממה הקפואה. מבעד לסופות שלגים ורוחות קפואות, טורבוט המשיך, נחישותו בלתי מעורערת.
לבסוף, לאחר מסע בוגדני, הבחין טורבוט בדמות בודדה מצטופפת ליד מערה קפואה. זה היה לא אחר מאשר פרוסטי איש השלג, דמות שובבה הידועה בתעלוליו.
"פרוסטי, אתה מואשם בהשחתת פסלי הקרח," הכריז טורבוט, קולו חמור אך הוגן.
עיני הפחם של פרוסטי התרחבו בהפתעה, והוא דשדש בעצבנות בשלג. "אני מצטער, טורבוט," הוא התוודה, קולו נצבע בחרטה. "רק ניסיתי ליהנות, אבל לא הבנתי את הנזק שאני גורם".
טורבוט הקשיב בסבלנות להתנצלותו של פרוסטי לפני שהציע פתרון. "אולי עשית טעות, פרוסטי, אבל אף פעם לא מאוחר מדי לתקן. תן לנו לעבוד יחד כדי לתקן את הנזק שעשית ולהבטיח שהעיר שלנו תישאר מקום של יופי והרמוניה."
אסיר תודה על ההבנה של טורבוט, פרוסטי הסכים לעזור לשחזר את פסלי הקרח, תוך שימוש בקסם שלו כדי לתקן את החלקים השבורים בזהירות. וכאשר אור השחר הראשון צבע את השמיים בגוונים של ורוד וזהב, טורבוט ופרוסטי עמדו זה לצד זה, ידידותם נרקמת דרך מצוקה.
מאותו יום ואילך שרר שלום באנטארקטיקה, הודות למסירותו הבלתי מעורערת של טורבוט סרג'נט צדק, השומר הרובוטי של הקוטב הדרומי. וכשהכוכבים נצצו מעל ראשם, והשליכו את זוהרם העדין על הנוף הקפוא, ישנו תושבי אנטארקטיקה בשקט, בידיעה שהם בטוחים ומוגנים תחת מבטו הפקוחה של טורבוט.
וכך, קורא יקר, זכור את סיפורו של טורבוט סרג'נט צדק, שכן גם במקומות הקרים ביותר, חום הידידות וחוזק הצדק ינצחו תמיד. לילה טוב.
ChatGPT
