היום איפסנו את התורות וקדן בחרה גם דמות(את עצמה) וגם מקום, דרום אפריקה!

אז תכירו את קדן מאלפת האריות הלבנים - וכן יש כזה דבר 😅

תעקבו אחרינו גם באינסטגרם:

https://www.instagram.com/kaden_and_tommy

לערוץ היוטיוב שלנו:

https://youtube.com/@kaden_tommy?si=02k5I9pGRLervSkU

לבקשות לסיפורים וליצירת קשר:

https://linktr.ee/Kaden_and_Tommy

הסיפור כפי שיצא מהבוט:

פעם, הייתה ילדה סקרנית והרפתקנית בשם קדן, שחלמה חלום יוצא דופן: לאמן את האריות הלבנים המלכותיים של דרום אפריקה.

הקסם שלה התחיל כשראתה סרט תיעודי על היצורים הנדירים האלה עם מעיליהם המושלגים ועיני הענבר שלהם. מאותו יום, קדן טרפה כל ספר וסרטון שמצאה על אריות.

בוקר שמש אחד, הוריה הפתיעו אותה עם חדשות מדהימות. "אנחנו נוסעים לדרום אפריקה", הכריזה אמה, "ותצטרפו לתוכנית של ריינג'רים זוטרים של שמורת חיות בר כדי לעבוד עם אריות לבנים!"

ליבה של קדן דפק מהתרגשות. היא ארזה את מגפיה, יומן וספרי האריות האהובים עליה ועד מהרה מצאה את עצמה ב-Thula Thula, שמורת חיות בר רחבת ידיים מלאה בסוואנות מוזהבות ועצים נישאים. הפקח הראשי, זינזי, הכיר לקדן שני גורי אריות, טנדי וסורי.

הגורים האלה הם חלק מתוכנית השימור שלנו", הסביר זינזי. "האם תרצי לעזור לאמן אותם?"

קדן הסכימה בשקיקה. במהלך הימים הבאים היא למדה איך לטפל בגורים, להכין את האוכל שלהם ולקרוא את שפת הגוף שלהם. ועברה הכשרה שמתמקדת בבניית אמון באמצעות חיזוק חיובי. קדן בילתה שעות בישיבה בקרבת מקום, וקראה בקול כדי שהגורים יוכלו להתרגל לקולה.

אחר צהריים קסום אחד, טנדי התקרבה בזהירות לקדן כשהיא קוראת מתחת לעץ. לאט לאט, טנדי נשכבה לידה ודחפה את ידה. ליבה של קדן נסק - היא הרוויחה את אמונו של הגור.

"את מאלפת טבעית" אמר זינזי בחיוך.

כשהקשר של קדן עם הגורים העמיק, היא תרגלה פקודות פשוטות. עד סוף השבוע, טנדי וסורי הלכו בעקבותיה, והגיבו לקולה הרגוע והיציב.

ערב אחד הודיע ​​זינזי, "מחר ניקח את הגורים לאזור האימונים הגדול יותר, שם הם יכולים לחקור סביבה טבעית יותר. תרצי לבוא?"

"בְּהֶחלֵט!" קראה קדן.

למחרת, קדן התבוננה כשהגורים חוקרים את שטחי העשב. אבל כשחבורה של קופים שובבים ניסתה לגנוב את המטעמים שלהם, סורי כרעה, מוכנה לרדוף אחריהם. קדן קראה במהירות, "סורי, תישאר!" לתדהמת כולם, סורי ציית, נמנע מכאוס.

"כל הכבוד, קדן ," אמר זינזי. "התמודדת עם זה כמו מקצוענית."

ביום האחרון שלה בקודש, קדן נפרדה מטנדי וסורי, שחיקו אותה כאילו אמרו, "תחזרי בקרוב". מחבקת את זינזי, קדן הבטיחה, "אני אחזור - אולי יום אחד, אעבוד כאן."

כשהמטוס שלהם נסק לשמיים, קדן הביטה מבעד לחלון, לבה מלא גאווה ונחישות. החלום שלה לעבוד עם אריות לבנים רק התחיל, והוכיחה שעם אומץ ותשוקה, אפילו החלומות הפרועים ביותר יכולים להתגשם.