נחשפתי לראיון שבו דיברו על "האבות המייסדים” של ארצות הברית ושל צרפת. זה גרם לי לחשוב כשאצלנו שאומרים "האבות המייסדים" הסיפור שונה לגמרי.

כי בעוד שאצלם ההיסטוריה מתחילה לפני כמה מאות שנים עם מהפכנים, פילוסופים ונשיאים ראשונים, כאן בארץ שלנו קיימים שורשים שמתחילים אלפי שנים אחורנית.

כשהאמריקאים והצרפתים אומרים "אבות האומה" הם מתכוונים לאנשים שפעלו לפני דור או שניים.

כשאנחנו אומרים אבות האומה, אנחנו מתכוונים לאברהם, יצחק ויעקב, לנשותיהם, למשה שהוציא אותנו ממצרים וליהושע שהכניס אותנו לארץ ישראל.

וזה מה שמרגש אותי, ההיסטוריה שלנו לא נולדה מתוך מסמך חתום או מהפכה פוליטית, אלא מתוך סיפור מתמשך, אמונה, תרבות ושפה ששמרנו עליה והיא עלינו אלפי שנים.

ובכל זאת, גם לנו יש את הדמויות המודרניות, הרצל, בן גוריון, בן יהודה ואחרים שהמשיכו ומשכו את אותו חוט עתיק והצליחו להקים מדינה חיה ונושמת בה אנו חיים בזמן הזה.

 ההבדל המהותי הוא שהזהות היהודית הישראלית שלנו, לא בנויה רק על מהפכה מודרנית אלא על מסע עתיק שחוצה דורות.

ואני ? אני חוליה קטנה בשרשרת הזאת שמחזיקה בה חזק כדי להעביר אותה הלאה.

קרדיט לתמונה : Image by Ri Butov from Pixabay

חפשו אותנו בפייסבוק: הפרויקט של אמא