הדגל שלנו בסופו של דבר מסמל אחדות למרות כל השוני, מעל  הדעות השונות, הוויכוחים והפיצולים.הדגל מייצג את היכולת שלנו להיות יחד, למרות הכול.

הדגל שלנו לעד יהיה של כולנו.

חפשו אותנו בפייסבוק: הפרויקט של אמא

היום הזה הוא תזכורת למה שהיה, וגם למה יש ואיך אסור לנו לשכוח את המחיר שנדרש כדי להגיע לכאן.

כנראה שכל מעשה שנעשה ,גם אם נראה לנו מזעזע, נורא, טרגי והשאלה איפה היה אלוהים ?

יש איזושהי תכלית עליונה שרק בדיעבד אנחנו יכולים להסביר לעצמנו שאכן יש חוקיות ביקום שלנו.

חפשו אותנו בפייסבוק: הפרויקט של אמא

אניבכלל מזהה את עצמי כישראלית, אז למה בעולם שונאים אותי בגלל היהדות שלי ? 

מי צריך ירושה כזאת ?

חפשו אותנו בפייסבוק: הפרויקט של אמא

פסח זה לא רק חג החירות ההיסטורי, אלא זה תזכורת אישית.

ומצרים זה לא רק מקום על המפה, זו גם תחושה.

חפשו אותנו בפייסבוק: הפרויקט של אמא

מאז השבעה באוקטובר הכל נראה כאוטי, כולנו בהרהורים עמוקים על עתידנו, על החזון שלנו, על איזו חברה אנחנו רוצים להיות. 

כשאנחנו מבינים שאנחנו לא איים בודדים, ושאנחנו באמת קשורים אחד לשני, הכל מקבל תפנית ומשמעות חדשה. 

פתאום היחסים עם אנשים נעשים עמוקים יותר, שאלות חדשות מתעוררות ומקבלות משמעות והחיים מפסיקים להיות רצף של אירועים רנדומליים, אלא הופכים למסע מרתק אל הכוח שמאחד את הכל ויש לו מטרה ותכלית.

חפשו אותנו בפייסבוק: הפרויקט של אמא

התפילה וההודיה נותנות לנו את היכולת להתבונן פנימה לתוך הלב, ולהקשיב לו, זאת אמנותמיוחדת במינה. יש בה ריפוי, קסם וכוחות מיוחדים שמאירים לאדם את הכיוון הנכון להתייחס לחיים ולאתגרים השונים שהוא חווה.

חפשו אותנו בפייסבוק: הפרויקט של אמא

לפעמים אנחנו בצד שנותן, לפעמים בצד שמקבל, אבל תמיד אפשר לבחור בטוב.

חפשו אותנו בפייסבוק: הפרויקט של אמא

תפילה היא לא רק מילים הכתובות בסידור והמיליםאינן חייבות להיות מסודרות לפי נוסח קבוע. תפילה היא קול זעקה שקטה, קול לחישה פנימית, קול תחינה שעולה מהנשמה.

חפשו אותנו בפייסבוק: הפרויקט של אמא

כחברהבונה ויציבה יש לנו עניין משותף לפוגג את הבדידות על ידי יצירת קהילות שיתנו מענה רגשי לכולנו.

שהמטרה שלהן תהיה, לא להיות נגד מישהו אלא רק בעד. בעד תמיכה, בעד קשרי חברות, בניית מכנה משותף רחב,  בצורה כזאת שכל קהילה כזו תהיה חולייה תורמת ומחזקת את השרשרת האיתנה של החברה.

חפשו אותנו בפייסבוק: הפרויקט של אמא

אומרים שהתקווה מתה אחרונה אבל, היא נלחמת עד הרגע האחרון.

 לפעמים היא נראית מותשת, חבולה, כמעט נכנעת, לפעמים היא לוחשת לנו בשקט, לפעמים היא צורחת כדי שנשמע.

היא יכולה להצטמצם לנקודה קטנה בחושך, אבל איכשהו  היא תמיד שם.

אנחנו יכולים להתעלם ממנה, ללעוג לה, לקרוא לה תמימה אבל, כשהכול סביבנו נראה אבוד, התקווה היא זו שלוחשת לנו לקום עוד פעם אחת, לקחת  נשימה נוספת ולעשות עוד צעד קדימה.

אז אולי התקווה מתה אחרונה, אבל עד שזה יקרה היא חיה, בועטת, ולא הולכת לשום מקום

חפשו אותנו בפייסבוק: הפרויקט של אמא