מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.

כולנו מרגישים בודדים לפעמים. אנחנו חיים לכאורה בעולם מאד מחובר וירטואלית, אבל ביומיום הבדידות הפכה על פי ארגון הבריאות העולמי למגיפה ממש.

האם אפשר להרגיש בודד גם בחברת אנשים אחרים?

מה הקשר בין בדידות לקפיטליזם?

ואיך זה קשור לתרבות הצריכה?

ראיון עם הסוציולוג ד"ר חגי בועז, ממכון ון ליר בירושלים ואוניברסיטת בן גוריון.

הריאיון לקוח מפרק 55 של הפודקאסט "בדידות, טכנולוגיה ומשמעות".

בשנה וחצי האחרונות הבינה המלאכותית על האפליקציות השונות שלה כבשה את ישראל, ויחד איתה עולות הרבה שאלות וגם חשש.

אז האם השימוש בבינה המלאכותית יכול לעזור לנו בשמירה על הסביבה?

האם המין האנושי צריך לחשוש מהשפעות ההתפתחות שלה?

והאם אפשר להתייחס אל הבינה המלאכותית כאל עוד כלי טכנולוגי, משוכלל במיוחד?

משתתפים:

אבי בלאו, יועץ בכיר לקיימות, המרכז את הקורס החדש של "חיים וסביבה" על בינה מלאכותית ונושאי אקלים ושמירת טבע,

רונן בר,פעיל וחוקר בנושאי אתיקה של בינה מלאכותית ובעלי חיים,

וד"ר אלי יצחק, יועץ חוקר ומרצה בתחומים של GIS – מערכות מידע גיאוגרפי, תוך מיקוד בנושא הבינה המלאכותית.

באולפן:ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.

כולנו מרגישים בודדים לפעמים. אנחנו חיים לכאורה בעולם מאד מחובר, וירטואלית, אבל ביומיום הבדידות הפכה על פי ארגון הבריאות העולמי למגיפה ממש.

האם טבוע בנו הצורך להשתייך, להיות בחברת אנשים אחרים?

האם אוכלוסיות מוחלשות סובלות יותר מבדידות?

איך משפיעה הבדידות על בריאות הגוף והנפש?

ואיך זה קשור למשמעות?

ראיון עם ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית קלינית מאוניברסיטת תל אביב.

הריאיון לקוח מפרק 55 של הפודקאסט "בדידות, טכנולוגיה ומשמעות".

הקדשנו את הפרק הזה לסיכום של השנה החולפת – 2025, ופנינו לאנשי תקשורת שעוסקים בסביבה כדי לשמוע מהם את סיכום השנה שלהם.

מה הסיפור עם משבר הפסולת שעבר על ישראל בשנה האחרונה?

האם התקשורת הוותיקה מזניחה את הנושא הסביבתי?

ומה קרה בעולם בשנה האחרונה?

משתתפים:

אביב לביא, עיתונאי סביבה שכותב באתר האקטואליה "זמן ישראל", ומגיש את התכנית "יהיה בסדר" בגל"צ,

יעל געתון, כתבת סביבה באתר "שקוף" מבית איחוד העיתונות העצמאית,

ואדם שלימצק, ראש אגף יחסים בינלאומיים במשרד להגנת הסביבה.

באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.

בעשר השנים האחרונות, למעט השנתיים שבהן עברנו את מגיפת הקורונה, התיירות העולמית נמצאת בצמיחה מתמדת.

האם הטיסות המרובות גורמות לנזק לסביבה?

כמה ק"מ צריך לנסוע במכונית פרטית כדי להשוות את כמות גזי החממה לכמות של מטוס שטס מתל אביב לניו יורק?

ואיך אפשר להפחית את הנזק?

ראיון עם דניאל כ"ץ, מנהל פרויקטים בעמותת יוזמת האנרגיה הטובה.

הריאיון לקוח מפרק 22 של הפודקאסט – "תיירים, אינסטגרם ומטוסי סילון".

דגים נחשבים לחלק מרכזי בתזונה בריאה, מומלץ לאכול ארוחת דגים פעמיים או שלוש בשבוע.

אבל איך אפשר כשדגים כל כך יקרים? ולמה הם כל כך יקרים?

האם זה קשור לעובדה ש – 90% מהדגים שאנחנו אוכלים מגיעים מחו"ל?

מה זו חקלאות מים?

והאם דגים חשים כאב?

משתתפים:

אופיר נועה פרוביזור, הדוברת ומנהלת הקמפיינים של עמותת "אנימלס",

דליה טל, אחראית תחום מים ונחלים בעמותת "צלול",

ונעם מוזס, מנהל אגף חקלאות מים במשרד החקלאות ובטחון המזון.

באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.

לטייל באזורים לא מוכרים, לצאת מהעיר הצפופה, לנשום קצת אוויר נקי – כולנו זקוקים לזה מידי פעם. בדרום הארץ יש הכי הרבה שטחים פתוחים וטבעיים.

איך אפשר להנות מזה בלי לפגוע בטבע הפראי האחרון שיש לנו?

למה נסיעה בכלי רכב על קרקע טבעית פוגעת בה ובשטח כולו?

ומה זה זיהום תיירותי?

ראיון עם שי טחנאי, רכז שמירת טבע מחוז דרום בחברה להגנת הטבע.

הריאיון לקוח מפרק 22 של הפודקאסט – "תיירים, אינסטגרם ומטוסי סילון".

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.

כולנו צריכים לצאת מידי פעם מהשגרה, להחליף את הנוף, לטייל ולראות מקומות חדשים.

אבל האם התיירות הפורחת טובה לסביבה?

כמה אנשים בעולם עובדים בתעשיית התיירות?

האם הכסף שמביאים התיירים מגיע לאוכלוסייה המקומית?

ואיפה בארץ יש מקומות שפועלים על פי סטנדרטים של תיירות מקיימת?

ראיון עם מיכל וימר, מומחית לתיירות אקולוגית.

הריאיון לקוח מפרק 22 של הפודקאסט – "תיירים, אינסטגרם ומטוסי סילון".

מהדורהמיוחדת לאנשים עסוקים.

התרבות האנושית של הציידים לקטים התקיימה במשך מאות אלפי שנים.

איך הם ראו את העולם שסביבם? את בעלי החיים? הנהרות? ההרים?

והאם היה בחברה הזו שוויון בין מגדרי?

שיחה עם ד"ר דני נווה, אנתרופולוג מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן.

הריאיון לקוח מפרק 39 "ציידים, לקטים והיררכיה" של הפודקאסט.

מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.

לערים והשכונות שאנחנו גרים בהן יש משמעות חברתית גדולה באופן שהן בנויות, וגם משמעות סביבתית גדולה.

האם אפשר, באמצעות תכנון נכון, לבנות בניין שיהיה צריך פחות לקרר בקיץ ולחמם בחורף?

אולי אנחנו צריכים ללמוד משיטות הבנייה שהיו נהוגות פעם?

והאם בישראל בונים היום לפי תקן של בנייה ירוקה?

ראיון עם עומר לביא, מנהל מחלקת בנייה ירוקה במועצה לבנייה ירוקה.

הריאיון לקוח מפרק 38 של הפודקאסט – "שכונה, בטון ואנרגיה".