מכיוון שאבא שלי עבד ברפת הרבה שנים, אז אני באופן טבעי הייתי מגיע לשם גם כן. ולאט לאט התחלתי לבוא ולחלוף פרות גם, בידיים כמובן. זה לא נעים לי להגיד, אבל בהמשך הזמן קצת גדלתי, נעשיתי אולי החלבן הטוב ביותר ברפת. הבעיה היא לא אולי הטוב ביותר, אלא הפרות, לא, לא תמיד אוהבות שנוגעות, נוגעים בהן. רוצות לשלוח רגליים. וכשהיו פרות כאלה, מי היה צריך לבוא לחלוב אותן? ורצתי מרפת לרפת. היו ארבע רפתות. אבל בכלל רפת זה… זה היה באופן טבעי. שאבא שלי עבד ברפת, אז באופן טבעי באתי גם כן, בתור ילד קטן. ושגדלתי קצת, התחלתי לחלוב, ולאט לאט נעשיתי החלבן של הרפת. באופן טבעי, הגעתי למין מצב שהתחלתי לרוץ בין הרפתות, לחלוב את הפרות המיוחדות, הבעייתיות.