אנחנו מדברים המון על בינה מלאכותית בתכניות שלנו כי זה כנראה הכח המשמעותי ביותר שיעצב ההחיים שלנו בעשור הקרוב.

כפי שהגדיר את זה מולי אדן בתכנית שלנו מלפני שנה ״הבינה המלאכותית הולכת לשנות את החיים שלנו בצורה משמעותית יותר מהאינטרנט״.

כבר כיום בהרבה מהפעולות שאנחנו עושים בחיים, אם זה זיהוי קולי, פרסומות מטורגטות או שימושים שונים ברפואה,

מאחורי הקלעים יש מערכת ממוחשבת לומדת.

בינה מלאכותית מעלה את היעילות והדיוק בתהליכים רבים וכשהיא חוסכת לנו זמן המתנה בעת שאנחנו ממתינים למעלית בבניין רב קומות זה מבורך, אבל כאשר אלגוריתמים עוברים על קורות חיים ומחליטים אילו מהם להעביר לשלב הבא, משתתפים בקבלת החלטות כמו קביעת גובה דמי ערבות ומתן אשראי מהבנק השימוש בבינה המלאכותית צריך להיעשות בזהירות רבה.

אבל האם לחברות לדוגמא, יש אינטרס לדאוג לכך שהאלגוריתמים שלהם לא יעודדו אפליה?

בחודש שעבר, הרגולטור של האיחוד האירופי הוציא מסמך טיוטה ראשוני שדן בשימושים השונים בבינה מלאכותית והוא הנושא בו נעסוק בתכנית של הייטק בפקקים.

יהיו איתנו בתכנית ד״ר אביב גאון, חבר סגל מבית הספר למשפטים שמתמחה באתיקה של בינה מלאכותית ובהמשך ונורית כהן אינגר, סמנכ״לית מוצר בביונדמיינדס