ההיסטוריה חוזרת

איך אנשים שאיבדו הכל מתארגנים תוך ימים ליוזמות אזרחיות? פרופסור פולה קבלו מגלה סיפור מרתק על פליטים פנימיים במלחמת העצמאות שהקימו ועדים, יצרו קואליציות ונלחמו על זכויותיהם. מ"ועד פליטי בית ספר תחכמוני" ועד "מועצת פליטי תל אביב" - תופעה שמזכירה באופן מדהים את התארגנויות המפונים מהשבעה באוקטובר. אבל לא הכל היה סולידריות: היו התנגדויות, קונפליקטים וחשדנות. איך נשות חיילים ובעלי עסקים קטנים התמודדו עם המשבר? מה ההבדל בין ההתארגנות אז לימינו? פרק שחושף כיצד עקירה הופכת לתנופה להתאגדות וכיצד חוסן קהילתי נבנה מלמטה - עד כדי כך שכשפולה הרצתה בפני מפונות מהשבעה באוקטובר, הן הרגישו שהיא מספרת את הסיפור שלהן.

שאנו שומעים את המילה "אסלאם" מטבע הדברים והאירועים, קופצים לנו לראש מושגים כמו האסלאם הסוני, השיעי, ג'יהאד, קוראן ועוד.

אבל, למען האמת, במבט היסטורי, אנו עושים בכך עוול מסוים להיסטוריה של דת האסלאם. האם לאורך השנים והדורות, כמעט כמו כל דת, האסלאם השתנה, התפתח ואולי היו בו דעות ותפיסות שונות מהזרם המרכזי והלוחמני המוכר לנו כיום? מהי הסופיות? האם מדובר בתפיסת עולם? או זרם דתי? ואולי השאלה המפתיעה ביותר - האם ייתכן שלסופיות המוסלמית יש קשר ליהדות?
והאם, לאורך ההיסטוריה, היו יהודים שאימצו תפיסות סופיות שנכנסו אל לב ספרות הקודש היהודית?

על כל זאת ועוד, שוחחנו עם פרופ' אבי אלקיים, המחלקה לפילוסופיה יהודית באונ' בר אילן, ממקימי דרך אברהם.

מה קורה כשאדם נלקח בשבי? האם יש גבול למחיר שקהילה צריכה לשלם עבור פדיון שבויים? ומה המחיר הנפשי שמשלמים? ד"ר שגית מור חושפת בפנינו את תפיסת השבי בעולם היהודי הקדום, ומציגה את המתח בין החובה המוסרית לפדות שבויים לבין הדילמות המעשיות. דרך מקרים של מורכבות הטראומה, חשש מיצירת תמריץ לחטיפות נוספות, והאתגרים של שיקום השבויים לאחר שחרורם. הפרק מאיר את הדילמות האנושיות על נושא שלצערנו נותר אקטואלי גם בימינו.

מהן הסיבות לעוינות האיראנית כלפי ישראל? הם הן דתיות או גם אידיאולוגיות ופוליטיות ואיך הם משפיעים על יהודי איראן בישראל?
בפרק השני על איראן ננסה להבין מדוע איראן, שעד המהפכה האסלאמית נהנתה מקהילה יהודית חיה ומשגשגת והייתה בקשרים חמים עם ישראל, הפכה למתנגדת נחרצת של מדינת ישראל? איך משתלב מושג "השטן הגדול" והאידיאולוגיה האנטי-ישראלית במדיניות החוץ האיראנית? ומה מקומם של כרבע מיליון יהודים יוצאי איראן בחברה הישראלית? 
כדי להבין את השורשים ההיסטוריים והפוליטיים לקשר הזה, פנינו שוב לד"ר ליאורה הנדלמן-באבור, חוקרת בכירה במרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב ועורכת הספר "איראן אז ועכשיו - חברה, דת ופוליטיקה".

הפרק הוקלט לפני המלחמה עם איראן אך ההיסטוריה רלוונטית מתמיד.
מדוע איראן, שנהנתה מקהילה יהודית חיה ומשגשגת, הפכה למתנגדת נחרצת של מדינת ישראל? איך נראתה מערכת
היחסים בין היהודים והפרסים מהתקופות העתיקות ועד לעת החדשה?  ואיך כל זה קשור למהפכה האיסלאמית ב-1979?  פנינו לד"ר ליאורה הנדלמן בעבור, חוקרת בכירה במרכז אליאנס ללימודים אירניים באונ' ת"א ועורכת הספר "איראן אז ועכשיו - חברה דת ופוליטיקה". כדי להבין את ההיסטוריה המרתקת והעשירה של איראן ואיך היא משפיעה על איראן המודרנית: הרפובליקה האסלאמית של איראן.

היעלמותו המסתורית של נזיר בדמשק הובילה לאחת מעלילות הדם המפורסמות בהיסטוריה היהודית. פרופסור ירון הראל חושף כיצד משקעי העבר ממשיכים להשפיע על השיח במזרח התיכון עד היום. הקונספירציה מאחורי האשמת היהודים, העינויים האכזריים, המאבק הבינלאומי להצלתם, והשפעות ארוכות הטווח של האירוע על האנטישמיות המודרנית. פרק מרתק שחושף כיצד משקעי העבר ממשיכים להשפיע על השיח במזרח התיכון וכיצד עלילות שווא משמשות ככלי פוליטי גם במאה ה 21.

מה הסיפור ההיסטורי של "מוסד" הישיבה הליטאית? מתי הוא הוקם?, מה לומדים בהן? לשם מה? כמה תלמידים מכלל יהודי אירופה, באמת הלכו ללמוד בישיבה? אלו שינויים התחוללו בישיבה הליטאית המוכרת לנו מאז הקמתה ועד היום?

איך רבני ובני הישיבות התייחסו לעולם המתפתח בחוץ? להשכלה, מה היו התפיסות ונקודות המגע של בני הישיבות עם הציונות לאורך השנים? איך היה היחס שלהם עם המדינה שבדרך ואנשי המושבות? והאם תמיד הישיבה הליטאית הכתיבה קו של הפרדה מהעולם הכללי?

על כל זאת ועוד, שוחחנו עם שלמה דוקטור שלמה טיקוצ'ינסקי, חוקר, היסטוריון ורב קהילה בשוויץ.

שורשי ההיאחזות באדמות הנגב ועוטף עזה שזורים בסיפורו של היישוב היהודי בארץ ישראל ובהמשך במדינת ישראל עצמה.

מתי התחילה ההתיישבות בנגב? ממתי התיישבו שם יהודים ואיך התגברו על הקשיים שחבל ארץ זה מזמן? האזור משופע בקיבוצים ומושבים ובעיירות פיתוח - מה הסיפור שלהם?  ומה אפשר ללמוד מכך לעתיד?

אז מה בין 11 הנקודות - קיבוצים נושקי גדר ועיירות פיתוח? מה בין מושבניקים חלוציים מעברות והתושבים הערביים של הנגב?

על כל זאת ועוד, שוחחנו עם ד"ר מרדכי (מוטקה) נאור, סופר וחוקר תולדות א"י.

תל אביב, עיר של ים, תיאטרון, וקפה של בוקר?  באמצע המאה ה־20 פעלו בלב העיר תל אביב עשרות מרכזים חסידיים, שטיבלך קטנים שהיו חלק בלתי נפרד מהנוף העירוני – בין דיזינגוף לביאליק, בין קולנוע לעונג שבת. מיכל גלטר, חוקרת ומחברת הספר שטריימל בדיזינגוף, מספרת לנו איך קרה שמרכזי חסידות צצו דווקא בתל אביב– ולא בירושלים. איך נראו החיים מסביב לשולחן הרבי ברחוב אחד העם. ואיך השואה, הגעגוע, והליברליות התל אביבית שיחקו יחד תפקיד מפתיע בשיקום עולם שנחרב. פרק זה עוסק בתל אביב שפחות הכרתם, לאן מרכזי החסידות נעלמו עם השנים ולמה? נדבר גם על ביאליק כמעין "אדמו"ר תרבותי", ועל הצגות שהתפספסו לטובת טישים.
האזנה נעימה, ניפגש!

נדמה כי האו"ם, שקם על חורבות מלחמת העולם השנייה,מרבה לבקר ולנגח את מדינת ישראל. האם האו"ם, אשר חרט על דגלו את שיתוף הפעולה וקידום נושאי ביטחון, צדק, זכויות אדם ושלום עולמי, באמת נגדנו?
איך הכל התחיל? מדוע היחסים בין ישראל והאו"ם לא זוכים כיום לעדנה? מה מקומה של אמירתו של בן גוריון "או"ם שמום" בנושא? מה היו העליות והמורדות ביחסי ישראל והאו"ם במהלך השנים ואיפה אנחנו ישראל הקטנה עומדת במשחק הפוליטי הבינלאומי?

על כל זאת ועוד, נשוחח עם ד"ר ירון סלמן, מרצה באוניסרסיטת בן גוריון ובמכללת עמק יזרעאל.