יש רגעים שבהם הכול “בסדר” על הנייר - ובכל זאת בפנים משהו לוחש: זה לא זה.
לא בהכרח עצב, לא בהכרח דיכאון - יותר כמו ריק. תחושה שזה תפל, סתמי.

וכשאין לנו שפה לריק הזה, אנחנו ממהרים להשתיק אותו: עבודה, מסכים, הישגים, עוד יעד.
אבל אולי הריק הזה הוא לא אויב. אולי הוא הדרך של החיים לקרוא לנו להתעורר.

בפרק הזה נתמקד בחוויה הזו של חוסר משמעות ולהבין אותה קצת יותר כשער למשמעות.