טיקטוק, האפליקציה ששבתה את לבבות הצעירים בעולם כולו, נמצאת תחת איום חסימה בארצות הברית. החוק החדש מחייב את הבעלים הסינים של האפליקציה, חברת בייטדאנס, למכור את פעילותה בארה"ב – או לראות אותה נעלמת ממכשירי האמריקאים כבר ב-19 בינואר, יום לפני השבעת טראמפ לנשיאות.

טיקטוק הפכה לסמל במתיחות בין סין לארה"ב, והוויכוח על עתידה מערב סוגיות של ביטחון לאומי, חופש הביטוי והשפעתה של טכנולוגיה זרה על התרבות האמריקאית. בצעד דרמטי, טיקטוק פנתה לבית המשפט העליון של ארה"ב בבקשה להקפיא את יישום החוק בטענה שמדובר ב"מגבלה מאסיבית וחסרת תקדים על חופש הביטוי". בית המשפט העליון צפוי לדון בעתירה של טיקטוק ב-10 בינואר, שבוע וחצי בלבד לפני כניסת החוק לתוקף.

ביחד עם דניאלה גינזבורג עורכת הדיגיטל של Ynet, ניסינו להבין מה היא האסטרטגיה של טיקטוק להינצל מהמצב, עד כמה זה באמת ריאלי שמישהו יצליח לקנות אותה, איך התהפכו דעותיו של טראמפ בנושא, האם הוא יכול להיות האיש שיציל את טיקטוק. וגם, מי הן המרוויחות העיקריות מסגירתה של האפליקציה? 

// מגישה: אלכסנדרה לוקש

// תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלם

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מאז ההכרזה על הרפורמה המשפטית שיזם שר המשפטים יריב לוין חלפו כמעט שנתיים. מיד לאחר שהוצגה לציבור היא יצאה לדרך במהירות, והשלב הראשון, קידום הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים הושלם בתוך כחודשיים בלבד, חרף התנגדותה החריפה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. החקיקה נעצרה בשל המלחמה וגם בעקבות המחאה הציבורית הנרחבת, שהגיעה לשיאה באירועי "ליל גלנט".

אחרי מעל ל-400 ימי לחימה, היה נראה שהמהלך נשכח - אבל למעשה הוא רק נדחה וכעת שר המשפטים דוחף אליו בכל הכוח, לצד הקריאות לפיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה. הצעת החוק צפויה לשוב ולהיות כלי לחץ של לוין על המערכת המשפטית, לנוכח החלטת בג"ץ שחייבה אותו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולמנות נשיא חדש לבית המשפט העליון בתוך כחודש.

יחד עם טובה צימוקי, כתבת המשפט של ynet וידיעות אחרונות, ניסינו להבין מדוע שר המשפטים יריב לוין מרגיש מושפל בגלל צווי בית המשפט העליון, למה העיתוי הנוכחי להחייאת המהפכה המשפטית קשור גם למשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו וגם לחוק הגיוס והאם עוד יש סיכוי לפשרה שתמנע משבר חוקתי?

// מגישה: שרון כידון

// תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלם

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בסרטון שפרסם ראש הממשלה נתניהו השבוע, הוא טען ש"אנחנו משנים את המזרח התיכון. סוריה היא לא אותה סוריה, לבנון היא לא אותה לבנון, עזה היא לא אותה עזה." השינויים האלה בחלקם הם תוצאה ישירה של פעילות צה"ל שפרוס בכל החזיתות, גם באלה שכף רגלו לא בהן מאז 1973.

במסגרת מבצע "חץ הבשן", שבוע אחרי נפילת שלטון הנשיא בשאר אל-אסד בסוריה, חיל האויר ממשיך לנצל את הזמן והאשראי לפעולה כדי לחסל יכולות צבאיות בבנק המטרות שיכולות ליפול לידיים הלא נכונות וכוחות השטח מתבססים באזור החיץ וממתינים לחורף ארוך. על רקע בקשת הדרוזים בגולן הסורי להסתפח לישראל, שוחחו קציני צה"ל עם מוכתרי הכפרים הסוריים בבתיהם ובגלוי, והדגישו: "השגרה תימשך".

בדרום לבנון, צה״ל עדיין מבצע משימות של זיכוי השטח והכנתו לפריסת צבא לבנון. פעילי חיזבאללה עדיין נמצאים מעבר לקו השני של הכפרים, אבל אסור להם לחצות קווים מסוימים שסומנו במסגרת הסכם הפסקת האש, דרומה בטווחים של חמישה עד כעשרה קילומטרים מהגבול עם ישראל. כוחות צה"ל אמורים ליסוג בתום תקופה של שישים יום ובמקומם ייכנס צבא לבנון שכבר פועל בהדרגה וחשף תשתית משגרים של החיזבאללה סמוך לליטני.

ברצועה עזה, צה"ל ממשיכים לפעול כדי למוטט את החמאס ומחכה לעיסקת חטופים שתאפשר לסיים את המשימה. התשובה לשאלה אם תושבי הרצועה יחזרו לצפונה עוד לא ברורה ובאזורים בהם צה"ל עוד לא תמרן מחשש לפגיעה בחטופים קיימים עוד גדודי חמאס. מלאכת השמדת היכולת הצבאית של חמאס תיקח עוד שנים, גם אחרי עסקת חטופים כוללת שבתקווה תצא לפועל.

יחד עם יואב זיתון, הכתב הצבאי של ynet וידיעות אחרונות, עברנו בין הגזרות במעגל הראשון ובחנו את המטרות והאתגרים של צה"ל בנקודת הזמן הנוכחית, בין קריסת שלטון אסד לכניסת הנשיא הנבחר דונלד טראמפ לבית הלבן. וגם: איזה אירוע מביך גרם לרשות הפלסטינית להפעיל בכוח את כל מנגנוני הביטחון על מחנה הפליטים ג'נין?

// מגישה: שרון כידון
// תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בסוף השבוע, בהכרזה וירטואלית נוצצת, הכריז נשיא פיפ"א, ג'אני אינפנטינו על בחירת המדינה המארחת לגביע העולם בכדורגל, המונדיאל, של שנת 2034 - ערב הסעודית. לצד החדשות המשמחות עבור העיתונאים הסעודים, העיתונאים המערבים העלו חששות לגבי חייהם וזכויותיהם של פועלי הבניין הזרים שייבנו את 11 האיצטדיונים החדשים והתשתיות שמלוות את האירוע הענק. זה מבלי לציין את הרקורד הרע של בית המלוכה בחופש ביטוי, זכויות נשים ולהט"ב.

אבל למעשה סעודיה עוברת שינוי עומק בתהליכים חברתיים ומדיניים ששואפים ליצור במדבר הערבי מדינה מודרנית, דמוקרטית וחדשנית שלא מסתמכת אך ורק על נפט. תחת השם הכולל של חזון 2030, יורש העצר ומנהיג המדינה הנסיך מוחמד בן סלמאן מוביל את הממלכה לעידן חדש והארחת גביע העולם בכדורגל הוא סימן לבאות.

בו זמנית, בן סלמאן מנהל מדיניות מתונה מול איראן וארצות הברית ומקשיב לדעת הקהל שלו, שאוהבת כדורגל וסולדת מישראל. יחד עם ד"ר אלעד גלעדי, מרצה בחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטת חיפה ועמית מחקר במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי, ניסינו להבין איך היחס של סעודיה לישראל השתנה מאז ה-7 באוקטובר ולמה התנאים לנורמליזציה הפכו ליותר קשיחים וקשים למשא ומתן. וגם - למה התמוטטות משטר אסד תקעה לנסיך מקלות בגלגלים?

// מגישה: שרון כידון
// תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בוקר שגרתי בלב ניו-יורק הפך לזירת פשע שהסעירה את ארצות הברית. בריאן תומפסון, מנכ"ל United Healthcare, חברת ביטוחי הבריאות הגדולה במדינה, נורה למוות ברחוב סמוך למלון הילטון מידטאון. המנכ"ל היה בדרכו לכנס מקצועי, כשלפתע נורה בגבו מטווח קצר על ידי מתנקש חמוש באקדח שהודפס במדפסת תלת-מימד.

לאורך חמישה ימים נערך המצוד אחר המתנקש עד למעצר החשוד ברצח, לואיג'י מנג'יוני, בן 26 ממארילנד. מנג'יוני נתפס כמה מאות קילומוטרים מזירת הרצח, בסניף מקדונלד'ס בפנסילבניה, כשבתיק שלו האקדח ומניפסט שחיבר נגד תעשיית ביטוחי הבריאות. אבל כבר מהימים הראשונים לאחר הרצח הוא דווקא נתפס בעיני ציבור רחב וצעיר כגיבור ולוחם צדק.

מנג'יוני, שהתמודד במשך שנים ארוכות עם פציעת גב קשה, האשים את מערכת ביטוחי הבריאות האמריקאית בסבל שלו ושל אזרחים רבים. למעשה, מערכת הבריאות בארצות הברית היא מהיקרות והמורכבות בעולם. מיליוני אזרחים נאלצים לשלם אלפי דולרים בחודש על ביטוחי בריאות פרטיים, שרבים מהם דוחים תביעות או מצמצמים את הכיסוי הרפואי בתירוצים טכניים. עבור רבים, חברות כמו United Healthcare הפכו לסמל של ניצול ורשע.

ביחד עם ציפי שמילוביץ כתבת ynet וידיעות אחרונות בניו יורק, ניסינו להבין מה עומד מאחורי הרצח המטלטל? מדוע הרוצח עצמו מקבל הערצה כל כך גדולה מהציבור? כיצד עובדת תעשיית חברות הביטוח בארה"ב? ועד כמה באמת הנשיאים הקודמים הצליחו לפתור את הנושא?

// מגישה: שרון כידון

// תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלם

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

השבוע נחצה רף ה-400 הרוגים בתאונות הדרכים. הנתונים מלמדים על עלייה של 17% בהרוגים בתאונות הדרכים בישראל לעומת שנה שעברה, ובעצם הנתון הכי גרוע מאז 2008. 40% מההרוגים הם בקרב החברה הערבית ונצפתה גם עלייה של 600% אחוזים בהרוגים בתאונות קורקינטים חשמליים.

נוסיף לכך את גל העזיבה העצום במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, תחת הנהלת השרה מירי רגב, בו במהלך השנתיים האחרונות 17 בכירים סיימו את תפקידם, ביניהם עזבו גם המנכ"ל ויו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - הגוף שאמון על בניית התוכנית הרב-שנתית למלחמה בתאונות הדרכים - ותקציבו קוצץ ב-90% במהלך 15 השנים האחרונות.

לפני כשבועיים משרד התחבורה הודיע על הקמת ועדת שרים ייעודית למאבק בתאונות הדרכים. בראשות הוועדה יעמוד ראש הממשלה בנימין נתניהו, והשרה מירי רגב תהיה ממלאת מקומו הקבועה. נכון למועד הקלטת הפרק הוועדה עוד לא התכנסה.

יחד עם דן רבן, כתב התחבורה של ynet וידיעות אחרונות, אשר סיקר את התופעה בסדרת כתבות בשם "הרוצח השקט", חזרנו לארוע הקשה ביותר שהוא זוכר, לסיפורים מאחורי הנתונים, וההסברים או חוסר ההסברים למחדלים בטיפול, באכיפה ובמיצוי הדין בקטל בכבישים.

// מגישה: שרון כידון

// תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האירועים הדרמטיים של החודשים האחרונים מציבים את איראן בפני מציאות חדשה ומאתגרת. בראשם עומדת המכה הקשה שספג חיזבאללה, יחד עם ההשלכות של התקיפה הישראלית באיראן וקריסת משטר אסד בסוריה. שילוב נסיבות אלו מותיר את איראן במצב פגיע ביותר: ללא ההגנה האסטרטגית של חיזבאללה, ללא רצף יבשתי, וחשופה מתמיד לפגיעות במתקני הגרעין שלה.
מעבר לכך, כניסתו של הממשל החדש בארצות הברית בראשות דונלד טראמפ מוסיפה לאי-הוודאות. טראמפ עשוי להטיל סנקציות כלכליות חדשות ומכבידות, דבר שעלול להעמיק את המשבר הפנימי באיראן. 20% מהציבור האיראני תומך במשטר הנוכחי, בעוד היתר מטפחים תקווה לשינוי – אולי בהשראת נפילת משטר אסד. אם רודן כמו בשאר אל-אסד קרס, יש מי שמאמינים שגם באיראן השינוי אפשרי.
ביחד עם בני סבטי, מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), בחנו את התרחישים האפשריים בנוגע לעתיד איראן. האם הפגיעות הנוכחית תוביל את טהראן לנסות לפתוח בדיאלוג מול וושינגטון? או שמא תגביר את מאמציה לקדם את תוכנית הגרעין שלה, אולי אף כתגובה לחולשה הנוכחית? מדוע איראן נמנעה מלסייע משמעותית למשטר אסד בזמן קריסתו? וכיצד כניסת טראמפ לבית הלבן עשויה להשפיע על המערכת הפוליטית והחברתית בתוך איראן?

// מגישה: שרון כידון

// תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בתוך פחות משבועיים, מתקפת הפתע של המורדים הסוריים בתמיכה טורקית הצליחה להכניע את צבא סוריה הנתמך על ידי איראן ורוסיה והובילה לסופה של שושלת אסד אחרי חצי מאה. המורדים נכנסו והשתלטו על עיר הבירה דמשק ללא התנגדות משמעותית. גורלו של הנשיא הסורי באשר אל-אסד שנמלט לרוסיה היה לא ברור במשך שעות ארוכות על רקע דיווחים לפיהם ייתכן שהמטוס שלו התרסק, בצהריים הודיעה רוסיה כי אסד החליט "להתפטר מהנשיאות".

ראש הממשלה הסורי, מוחמד אל-ג'לאלי פונה מביתו בדמשק לפגישה במלון עם המורדים שם מתבצעת העברת השלטון לידיהם וכעת, השם החדש שאנחנו צריכים להכיר, הוא אבו מוחמד אל-ג'ולאני - ג'יהאדיסט, מנהיג ארגון המורדים הגדול "הייאת תחריר א-שאם" ומי שעשויי להוביל את סוריה החדשה.

אמש (א'), ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי המשטר נפל כ"תוצאה ישירה של המכות שהנחתנו על איראן ועל חיזבאללה". במקביל, צה"ל כבש נקודות שולטות במרחבים שונים, ביניהם פסגת החרמון, כדי לשפר אחיזה במרחב ולמנוע, לפחות באופן זמני, את נפילתם לידי מורדים חמושים לאחר שצבא אסד ברח מהם.

יחד עם פרופ' אייל זיסר, סגן הרקטור של אוניברסיטת תל-אביב ומומחה לסוריה, צללנו לתוך המהלכים שהביאו לסוף משטר אסד, הדימיון למתקפת הפתע של חמאס בשבעה באוקטובר, דמותו של מנהיג המורדים וההימור של נשיא טורקיה ארדואן.

// מגישה: שרון כידון

// תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

תיק 67104-01-20 עולה שלב וביום שלישי הקרוב, לאחר דחיות רבות, ראש הממשלה והנאשם במשפט, בנימין נתניהו צפוי לעלות לדוכן העדים בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הסאגה המשפטית שהתחילה אי שם בשלהי 2019, עם הגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן בגין עבירות חמורות של שחיתות שלטונית על ידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, מגיעה כעת לפרשת ההגנה, השלב בו סניגורו של נתניהו מורשה להביא עדי הגנה שיש בכוחם להוכיח את חפותו של הנאשם. ראש הממשלה עצמו צפוי להעיד שלוש פעמים בשבוע, שש שעות ביום.

זה נראה היה תסריט דמיוני שבו ראש ממשלה יעמוד על דוכן העדים כנאשם בתיקים פליליים בעת המלחמה הגדולה בתולדות המדינה ואחרי המחדל הגדול בתולדותיה ורבים הימרו במהלך הדרך כי עיסקת טיעון תגיע לפני העדות, או כל ניסיון אחר להימנע ממנה. אך זה לא צלח ואכן ביום שלישי השבוע יתייצב רוהמ לעדותו בבית משפט המחוזי בתל אביב באולם מבוטן המתאים לצרכים הבטחוניים שלו.

יחד עם עו״ד רז נזרי, לשעבר המשנה הבכיר ליועץ המשפטי לממשלה; כיום, שותף בכיר וראש מחלקת משפט ציבורי, רגולציה וניהול משברים במשרד עו״ד פירון, ניסינו להבין כיצד תתנהל העדות בתיקים השונים בכתב האישום המורכב, איך מתכוננים לעדות והחקירה הנגדית, ומה הסיכוי שההליך הזה יתנהל בצורה יעילה שתבטא את השוויון בפני החוק.

// מגישה: שרון כידון
// תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"אנחנו רואים ושומעים סיפורים קורעי לב על הנופלים... מהלוויה להלוויה משבעה לשבעה פוגשים את כל עם ישראל, אך לא ניתן להתעלם שהציונות הדתית משלמת מחיר בצורה לא פרופורציונלית לחלקה באוכלוסייה". כששר האוצר בצלאל סמוטריץ' פורץ בבכי בנאום בישיבת הסיעה בסוף אוקטובר האחרון, על רקע סערת האולטימטום שהגיש השר יצחק גולדקנופף, להעברת חוק הפטור מגיוס, אי אפשר שלא להרגיש את הכאב של ציבור שלם.

במהלך אותו חודש אוקטובר, 60% מהחללים במלחמה היו בני הציונות הדתית - למרות שהם מהווים פחות מ-15% מהאוכלוסייה בישראל. המחיר לא פרופורציונלי אבל הייצוג הגבוה לא עוצר כאן - מספר גבוה של חובשי הכיפות הסרוגות או "הכיפות השקופות" גם מאיישים תפקידי קצונה וקצונה בכירה בצבא, ביניהם גם הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי. ניתן להסביר זאת יחד עם ההצלחה של המכינות הקדם צבאיות אבל בעיקר בתפיסה האידיאולוגית של בני הציונות הדתית. תפיסה של מימוש את הייעוד כיהודי, שמשמעותה גם להחזיק את המדינה בכל השדות השונים שהמדינה צריכה להתקיים בהם ובראש ובראשונה הקיום הפיזי שמתבסס על שירותי הביטחון ועל הצבא.

יחד עם עיתונאי ידיעות אחרונות ו-ynet, ובן הציונות הדתית, עמיחי אתאלי, נכנסו לנתונים מאחורי מחיר הדמים היקר של חובשי הכיפות הסרוגות, ולסיבה מדוע הציונות הדתית עומדת מול צומת קריטי, עם הנהגה פוליטית מנותקת ובחירה קשה בין בעלי הברית שלא מתגייסים לבין הצורך הקיומי של צבא עייף ושחוק.

// מגישה: שרון כידון
// תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.