בפרק זה של הפודקאסט-הקול בכיתה, מארחת נועם גרין את מישל ליסס-טופז, פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית מומחית, מנהלת היחידה ההתפתחותית בשפ"ח ירושלים לשיחה מרתקת על המנגנונים המעצבים את עולמם הרגשי של ילדים צעירים.

הפרק מבקש להרחיב את המושג השגור "ויסות רגשי" מעבר לניסיון להרגיע התפרצות נקודתית ומציע להתבונן עליו כעל "ווסת" פנימי שמתפתח בתוך קשר.

השיחה עוסקת בהבדל שבין תחושה לרגש, באתגרי החיברות המגדרי המשפיעים על האופן שבו בנים ובנות מבטאים מצוקה ובתפקיד הקריטי של המבוגר כ"ווסת חיצוני" עבור הילד.

במהלך הפרק, מוצגת החשיבות של היכולת לזהות את הרגשות, לתקף אותן ולהעניק להן מילים. הפרק מדבר על היכולת של הטבע (והנפש) לצמוח מחדש ומזכיר לצוותי החינוך וההוראה כי עבודה עם הגיל הרך דורשת סבלנות, תקווה וראייה ארוכת טווח.

האזנה נעימה

הפקה והגשה: נועם גרין, פסיכולוגית שיקומית בהתמחות. בעלת הפודקאסט נפשות וחסרונן.

אורחת: מישל ליסס- טופז, פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית מומחית, מנהלת היחידה ההתפתחותית בשפ"ח ירושלים

עריכת תוכן, וידאו וסאונד: בתיה בויאר

לקריאה נוספת:

מישל ליסס-טופז על ויסות רגשי בגיל הרך

ויסות דיאדי משחקים ביחד- משחק הורה וילד

ויסות רגשי אצל ילדים - בטיפולנט

⁠⁠⁠לפודקאסט ""הקול בכיתה"באתר השפ"ח⁠⁠⁠

⁠⁠⁠לפרקים נוספים בפודקאסט "נפשות וחסרונן"⁠⁠⁠

איך מזהים הפרעת אכילה אצל מתבגרים? מהו הקשר בין דימוי גוף שלילי לפתולוגיה?

ואיך צוותי חינוך והורים יכולים להעניק מענה רגשי מצמיח?

בפרק זה של "הקול בכיתה"– פודקאסט השירות הפסיכולוגי חינוכי של עיריית ירושלים , בהגשת נועם גרין, אנו צוללים אל תוך הנושא המורכב של דימוי גוף והפרעות אכילה בקרב מתבגרים, תוך בחינת הרצף שבין גישה נכונה לגוף לבין הפתולוגיה של המחלה.

לשיחה מצטרפות יעל שטיינברג, פסיכולוגית קלינית וחינוכית מדריכה ומנהלת המרכז המערכתי בשפ"ח, ואוריה ברוכי, פסיכולוגית חינוכית מומחית המנחה קבוצות בגישת "סטיילינג טיפולי". יחד, הן מנתחות כיצד הפרעת אכילה משמשת כדרך פתולוגית לביטוי צרכים בריאים כמו נראות, זהות ושליטה, ומסבירות מדוע דווקא צוותי חינוך בבתי הספר הם לרוב הראשונים לזהות נורות אזהרה לפני ההורים.

הפרק מציע מבט מעמיק על האבחון הקליני, על השפעת המרחב החברתי והרשתות החברתיות על דימוי הגוף, ומעניק כלים מעשיים לצוותי הוראה וטיפול ליצירת "מצע טוב לצמיחה" המאפשר לנערות ולנערים לתפוס מקום בעולם באופן בריא ובטוח.

האזנה נעימה!

הפקה והגשה: נועם גרין, פסיכולוגית שיקומית בהתמחות ויוצרת "נפשות וחסרונן"

אורחות: יעל שטיינברג, פסיכולוגית קלינית וחינוכית מדריכה, מנהלת המרכז המערכתי בשפ"ח ומומחית לטיפול בהפרעות אכילה.

אוריה ברוכי, פסיכולוגית חינוכית מומחית, המנחה קבוצות טיפוליות לנערות בגישת "סטיילינג טיפולי"

עריכת תוכן, וידאו וסאונד: בתיה בויאר

⁠⁠⁠לפודקאסט ""הקול בכיתה"באתר השפ"ח⁠⁠⁠

⁠⁠⁠לפרקים נוספים בפודקאסט "נפשות וחסרונן"⁠⁠⁠

מה עושים כשמזהים פגיעה עצמית אצל מתבגרים?

בפרק זה של "הקול בכיתה", ננסה להשיב לשאלה הכואבת והבוערת הזו.

בפרק מתארחות שתי נשים שמכירות את הנושא מהשטח ומהקליניקה:  ד"ר רות גיסר (פסיכיאטרית ילדים ונוער בהדסה) ורות וקשלק (פסיכולוגית חינוכית מומחית בשפ"ח ירושלים, רכזת החינוך העל-יסודי במערב העיר מטעם שפ"ח ירושלים)  יחד, ניסינו להבין מה קורה כשהגוף הופך לכלי לביטוי של מצוקה רגשית, ולמה במקרים רבים הפגיעה העצמית היא בכלל לא ניסיון אובדני, אלא דרך הישרדותית "לצעוק" כאב שאין לו מילים.

דיברנו על התופעה המטלטלת של "הדבקה חברתית" – איך הצורך העמוק בשייכות והרצון לברוח מהבדידות מובילים קבוצות נערים לאמץ את הסימפטום הזה כשפה משותפת.

רות הציגה לנו את המודל המערכתי שאנחנו עובדים לפיו בשפ"ח, שמסתכל לא רק על הנער הבודד אלא גם על המעגלים החברתיים והבית-ספריים סביבו, בעוד ד"ר גיסר עזרה לנו להבין את ההיבטים הרפואיים ומתי נדרשת התערבות קלינית עמוקה יותר.

זהו פרק על החשיבות של שיתוף פעולה בין מערכות החינוך והבריאות, ועל הידיעה שאין כאן "החלמה ספונטנית" – הילדים שלנו צריכים אותנו נוכחים, מבינים ולא נבהלים.

מוזמנים להאזין ולמצוא כלים להתמודדות עם הנושא הרגיש הזה.

האזנה נעימה!

הפקה והגשה: נועם גרין, פסיכולוגית שיקומית בהתמחות ויוצרת"נפשות וחסרונן"

אורחות: ד"ר רות גיסר, מנהלת השירות להפרעות אכילה בית-חולים הדסה,

רות וקשלק, פסיכולוגית חינוכית מומחית, רכזת החינוך העל יסודי שפ"ח ירושלים.

עריכת תוכן, וידאו וסאונד: בתיה בויאר

לכתבת תמלול הפרק באתר השפ"ח

⁠⁠⁠לפודקאסט ""הקול בכיתה"באתר השפ"ח⁠⁠⁠⁠⁠⁠

לפרקים נוספים בפודקאסט "נפשות וחסרונן"⁠⁠⁠

בפרק זה של הפודקאסט "הקול בכיתה" נועם גרין מארחת שתי נשים שחיות את סיפור המציאות של ילדי משפחות המילואימניקים.יות ואנשי.ות הקבע: ליאורה בן יעקב, פסיכולוגית חינוכית מומחית משפ"ח ירושלים ואשת מילואימניק, והגר חן ציון, ממקימות פורום נשות המילואים ומנהלת תחום הרשויות המקומיות בפורום.

מה קורה לילד שאבא שלו נעדר חודשים ארוכים? איך נראית אמא שמחזיקה לבדה בית עם חמישה ילדים? מה התופעות שרואים אצל ילדים אחרי שנתיים? והכי חשוב - איך מערכת החינוך יכולה להיות העוגן שהמשפחות האלה זקוקות לו?

הפרק חושף לא רק את האתגרים הרגשיים והתפקודיים של משפחות המילואים, אלא גם מציע כלים מעשיים למורים וגננות. מסתבר שמבט בעיניים של שלוש דקות או תעודת גיבור קטנה יכולים לחולל פלאים. האורחות חולקות סיפורים אישיים מרגשים ומציעות מדריך מעשי למחוון החדש שפותח בירושלים למען ילדי המילואים.

זהו פרק חובה לכל מי שעובד במערכת החינוך, להורים, ולכל מי שרוצה להבין את המחיר הנסתר של המלחמה על הדור הבא.

פרק זה נעשה בחסות השירות הפסיכולוגי חינוכי ומנהל החינוך של עיריית ירושלים, ומופק ע"י נועם גרין, פסיכולוגית שיקומית ומפיקת הפודקאסט "נפשות וחסרונן".

לעוד מידע וקישורים מעשיים כנסו ל⁠אתר השפ"ח⁠ או למחוון להורים או ⁠למחוון לגנים⁠ או ⁠מחווך לצוותי חינוך ⁠שיצר מנהל חינוך ירושלים בשותפות עם פורום נשות המילואים והשירות הפסיכולוגי.

האזנה נעימה!

הכנה והגשה: נועם גרין

אורחות: ליאורה בן יעקבוהגר חן ציון

עורך תוכן: אל גנון

⁠⁠לפודקאסט ""הקול בכיתה"באתר השפ"ח⁠⁠

⁠⁠לפרקים נוספים בפודקאסט "נפשות וחסרונן"⁠⁠

בפרק זה של הפודקאסט אנחנו עוסקות בנושא של "ילדים שקופים". האורחת חני עובדיה, פסיכולוגית חינוכית בשפ"ח ירושלים ורכזת התוכנית "מקום לכולם" ואת נושא "הילדים השקופים" - אותם תלמידים שנעלמים מעיני המורים והכיתה למרות שהם נוכחים פיזית.

אלו ילדים שאינם מושכים תשומת לב לטובה או לרעה, שקטים ולא-יוזמים, ולעיתים אף לא מבקשים עזרה. בעוד המורה רואה בהם ילדים "שמסתדרים" ו"לא-בעייתיים", השקיפות שלהם נובעת דווקא מחוסר התייחסות הסביבה לצרכיהם הרגשיים.

חני מסבירה כיצד מתפתחת השקיפות מבחינה פסיכולוגית, תוך התבססות על מושג המירורינג של קוהוט - הצורך הבסיסי של הילד לקבל שיקוף והכרה מהסביבה. כאשר צרכים אלה לא נענים, הילד מפתח "עצמי פגוע" ולומד שהדרך לשרוד היא להיות בלתי מורגש. ההשלכות כוללות תחושת ערך עצמי ירודה, הפנמה של דפוס ההיעלמות שימשיך גם בבגרות, וחרדה במצבים חברתיים.

בשיחה אנחנו מדברות על כלים מעשיים לזיהוי והתערבות, כולל שימוש בסוציומטרי לאיתור ילדים "נשכחים", יומן נראות שבועי, שאלות אישיות קצרות בבוקר, הנכחה מתוכננת ומכתבים אישיים מהמורה. ההתערבות מתמקדת במתן מירורינג ונראות לילד, יצירת קבוצות עבודה קטנות ובטוחות, ומניעת המשך ההימנעות תוך רגישות למצבו הרגשי של הילד.

האזנה נעימה!

הכנה והגשה: נועם גרין

אורחת: חני עובדיה

עורך תוכן: אל גנון

לפודקאסט "הקול-בכיתה" באתר השפ"ח

לפרקים נוספים בפודקאסט "נפשות וחסרונן"

בפרק זה של הפודקאסט "הקול בכיתה" אנחנו מתמקדות בנושא שחיקת מורים ובמודל משל"ן למניעתה. נועם גרין, מארחת את יעל שטיינברג, פסיכולוגית קלינית וחינוכית ומנהלת המרכז המערכתי בשירות הפסיכולוגי חינוכי בירושלים, מי שמלווה עשרות בתי ספר בתהליכי עומק והתמודדות עם משברים, ואורחת מיוחדת ממנהל חינוך ירושלים, עדי בילבסקי, ממונה על החינוך הממלכתי חרדי בירושלים - אשר מציגות גישה המבוססת על ניסיון רב שנים, להתמודדות עם תופעת השחיקה במערכת החינוך.

מודל משל"ן מבוסס על ארבעה מרכיבי חוסן:

משמעות (משמעות המשימה המרכזית),

שליטה (ויסות רגשי ומשימתי),

לכידות ושייכות (תחושת השייכות לקבוצה),

נראות ונוכחות (נוכחות חיה שלהמנהלים).

השחיקה מוגדרת כהיעדר חוסן - תהליך איטי הפוגע במורים. לפי המחקרים הפגיעה הזאת מתרחשת בעיקר בשלוש השנים הראשונות למקצוע.

בשיחה דובר על חשיבותם של מבנים ארגוניים מסודרים, הן למשימות והן לוויסות רגשי, כבסיס למניעת שחיקה. דנו בדוגמאות מעשיות למענים מונעים כמו קבוצות תמיכה למורים חדשים ותוכניות המעודדות יצירתיות וחדשנות פדגוגית. המסר המרכזי: שחיקה ניתנת למניעה באמצעות חיזוק החוסן האישי והמערכתי, ומורים אינם לבדם במאבק זה.

האזנה נעימה

הכנה והגשה: נועם גרין

אורחות: יעל שטיינברג ועדי בילבסקי

עורך הפרק: אל גנון

לפודקאסט ""הקול בכיתה" באתר השפ"ח

לפרקים נוספים בפודקאסט "נפשות וחסרונן"

לתקציר על תפיסת העולם המערכתית של שפ"ח ירושלים:

עבודה מערכתית | שירות פסיכולוגי חינוכי ירושלים

למאמרים מקצועיים של יעל שטיינברג ונוספים על העבודה המערכתית:

"האישיות הבית ספרית" כאוסף שחקנים על הבמה

האם יש לבית הספר לא מודע? עבודה בחשיבהפסיכואנליטית מערכתית

אבחון המערכת הבית ספרית על ידי הפסיכולוג החינוכי

בפרק זה מתארחת דוקטור זהבה רוזנטל, פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית ומנהלת השירות הפסיכולוגי-חינוכי בירושלים, לשיחה על בניית קשר אמון ותקשורת טובה עם הורים. ד"ר רוזנטל הציגה את מודל מחשב"ה - מסגרת עבודה מעשית לצוותי חינוך המבוססת על חמישה עקרונות מרכזיים:

מנטליזציה - היכולת להיכנס להלך הרוח של ההורה ולהבין את נקודת המבט שלו.

חיבור - הצטרפות למקום שבו ההורה נמצא והובלתו לעבר המטרה המשותפת.

שותפות- בניית ברית עבודה אמיתית ולא ציפייה לצייתנות.

בהירות - להיות כמו מגדלור שמאיר את עצמו - ברורים לגבי ערכים וגבולות.

העצמה- מתן תפקיד משמעותי לכל צד.

שוחחנו גם על ארבעת ממדי המודעות של הורים (מבוסס על רמות ההורות של פרופ' אסתר כהן. צירפנו קישור להרצאה שלה) - מהרמה האגוצנטרית- התמקדות בצרכי ההורה, דרך הרמה המסורתית- ערכים חברתיים, הרמה הממוקדת בילד, ועד הרמה האנליטית- ראייה רחבה של המציאות.

היכרות עם המודל יכולה לעזור לציוותי החינוך למצא את הדרך להתחבר להורים וליצור תקשורת שמקדמת את התלמיד.ה. ולכם.ן ההורים שמאזינים, יכולה לעזור ולתת נקודות לשימת לב והתפתחות אישית כהורים מודעים יותר.

האזנה נעימה

הכנה והגשה: נועם גרין

אורחת: זהבה רוזנטל

עורך הפרק: אל גנון

לפודקאסט "הקול בכיתה" באתר השפ"ח

לחומרים נוספים:

הרצאה של פרופ' אסתר כהן

גוונים של הורות - פרופ' אסתר כהן

לפרקים נוספים מבית פודקאסט "נפשות וחסרונן":

פרק עם הפסיכולוג ישי שליף:

איך לדבר עם ילדים בשפה מחוללת שינוי? שלמה נדלר מארח את הרב והפסיכולוג ישי שליף | נועם גרין

פרק עם הפסיכולוגית שרי ברלינסקי על יצירת סביבה מוגנת לילדים:

מרחב מוגן | נועם גרין

בפרק החדש של פודקאסט "הקול בכיתה" מבית"נפשות וחסרונן", נועם גרין, פסיכולוגית בהתמחות שיקומית ביחידההשיקומית של השפ"ח,  מארחת את קרן בלי, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומובילת הפורום להתמודדות עם אובדן ושכול בשירותהפסיכולוגי החינוכי בירושלים.

קרן משתפת כיצד אובדן מהדהד לאורך החיים בצורת ספירלה, כאשרההתמודדות משתנה בהתאם לשלב ההתפתחותי של הילד ולנסיבות חייו. היא מסבירה אתהתפקיד המשמעותי של הצוות החינוכי בליווי תלמידים שחוו אובדן - החל מהבשורה לכיתה,דרך הביקור בשבעה, ועד לגישור בחזרה לשגרת הלימודים.

בשיחה שוחחנו על המודל הדואלי להתמודדות עם אובדן ושכול,המתייחס לשני מעגלים: מעגל השכול - הכולל את הרגשות והמחשבות סביב האדם שאבד,ומעגל החיים - המתייחס לגורמי הלחץ שהם תוצר של האובדן והצורך להמשיך בשגרה. קרןמדגישה שאצל ילדים, המעברים בין המעגלים עשויים להיות כה מהירים שמבוגרים עלוליםלטעות ולחשוב שהילד אינו מתאבל.

הפרק מציע גישה ייחודית להתייחס לתלמידים שחוו אובדן כאלתלמידים עם צרכים מיוחדים, הזקוקים לתוכנית אישית שתכלול מפגשים עם ההורה הנותרוהתייחסות לאתגרים הספציפיים עמם המשפחה מתמודדת. ומדגיש כיצד מערכת החינוך יכולהלהוות עוגן משמעותי עבור ילדים בתהליכי אבל.

מדריך עזר- "איך מספרים לילד על מותו של אדם קרוב"

לפרקים נוספים בפודקאסט "הקול בכיתה"באתר השפ"ח

לפרקים נוספים בפודקאסט "נפשות וחסרונן"

למתעניינים.ות במידע נוסף הקיים ברשת:

המודל הדואלי - אובדן ותהליכי אבל בקרב ילדים ומתבגרים.

הרצאה של ש.רובין: מבוא למודל הדו-מסלולי לאובדן ושכול.

ברוכות הבאות וברוכים הבאים ל"הקול בכיתה" פודקאסטשהוא שיתוף פעולה בין שפ"ח ירושלים ו"נפשות וחסרונן".

בכל פרק נועם גרין מארחת מומחית מהשירות הפסיכולוגי לשיחה על נושא שמעסיק אתכם צוותי החינוך, ואותנו, צוות הפסיכולוגים הירושלמי.כמובן שגם הוריםמוזמנים להאזין ולא לשכוח לשלוח לנו משוב:)

הפרק הנוכחי עוסק בחרדה: איך מזהים ילד חרדתי בכיתה? מה ההבדל בין פחד נורמטיבי לחרדה? ומה עושים כשמתרחש התקף חרדה בבית הספר?

בפרק זה מתארחת את איריס היימן, פסיכולוגית חינוכית מומחית מדריכה, לשיחה על הפרעות חרדה בקרב ילדים ודרכי ההתמודדות במסגרת החינוכית.

נדבר על מעגל החרדה וההימנעות, נבחן את תפקיד הצוות החינוכי והפסיכולוג, ונלמד טכניקות מעשיות להרגעה מיידית. נעסוק בעבודה עם הורים, בחשיבות הזיהוי המוקדם, ובבניית תכנית איש קשר אפקטיבית לילדים חרדתיים. פרק חיוני לכלמורה, יועצת או הורה המתמודדים עם אתגרי החרדה במציאות המורכבת של ימינו.

הכנה והגשה: נועם גרין

אורחת: איריס היימן

עורך תוכן: אל גנון

לפודאסט "הקול בכיתה" באתר השפ"ח

לפרקים נוספים על עבודה עם ילדים בפודקאסט נפשות וחסרונן:

איך לדבר עם ילדים בשפה מחוללת שינוי? שלמה נדלר מאחר את הרב והפסיכולוג ישי שליף ז"ל

מרחב מוגן- כיצד נדבר מוגנות עם הילדים שלנו. נועם גרין מארחת את הפסיכולוגית שרי ברלינסקי