הקול ברשת פגישה אישית עם עופר שמיר

רוח קדים שלמה הלל משוחח עם עופר שמיר בעקבות ספרו האוטוביוגרפי על עלייתו ארצה, החיים בתל אביב בשנות השלושים, הצטרפותו לקבוצת הצופים ועל הקמת מפעל התחמושת של ההגנה מכון איילון

 פגישה אישית -  עם נורה גפיר דישון המספרת לעופר שמיר 

על ילדותה בגרמניה בשנות העשרים 

על תבונת אמה שהחליטה לעזוב את גרמניה עם עליית הנאצים לשלטון והמעבר לעירק

 על נעוריה בעיראק ולימודי האחיות בלבנון עד ששלטון וישי ביקש לעצור את היהודים בעלי נתינות זרה 

משה חכימי יליד העיר משהד בפרס, מספר לעופר שמיר את קורות הקהילה. בה שמרו על יהדותם במחתרת התלבשו והתנהגו כלפי חוץ כמוסלמים ובביתם שמרו על מנהגי היהדות באדיקות גמורה .

משה חכימי יליד העיר משהד בפרס מספר לעופר שמיר את סיפור קהילת משהד, בפרס, בה נאלצו היהודים להתאסלם ולחיות למעשה חיים כפולים במשל למעלה מ 100 שנה יהודים במחתרת ומוסלמים כלפי חוץ 

יעקב צמח בפגישה אישית עם עופר שמיר מספר על מאורעות הפרהוד בעירק בהיותו בן 6 על הצטרפותו לתנועה הציונית בעירק, עליתו לארץ וקשיי קליטתו  

"לנה קכלר, הייתה פסיכולוגית פדגוגית וסופרת, ספרה הידוע ביותר הנו "מאה ילדים שלי

לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, עבדה לנה כמורה ולימדה בסמינר למורים יהודיים בפולין. לנה הצליחה להסתתר ולשרוד את תלאות המלחמה. בסיומה, בעודה מחפשת אחרי קרוביה היא היגיעה לבית הועד היהודי בקרקוב בו גילתה עשרות ילדים יהודיים יתומים שניצלו ושהיו במצב גופני ונפשי קשה. לנה, אספה את הילדים העזובים והקימה עבורם בית. שהיה למעשה בית החלמה, מסגרת לימודית ותחליף למשפחה שאבדה .לנה אספה גם ילדים יהודיים ממנזרים ואף פדתה ילדים שהוסתרו אצל איכרים פולניים, בכסף. לאחר שפורעים   תקפו את בית הילדים,  הבריחה לנה את כל דירי בית, אל מחוץ לגבולות פולין  בדרכם לארץ ישראל. בשיחות שקימה עם ילדי בית הילדים שלה שמעה ורשמה את שעבר עליה. את סיפורם הוציאה לאור בספרה   "אנו המאשימים"בעקבות ספרה הלכתי אל אחדים מילדי בית הילדים  ובקשתי לשמוע בקולם את עדותם. חלק מהעדים נפתרו מאז שחתינו. לזכרה של לנה קיכלר, שהכרתי בשנותיה האחרונות, אני מביא בפניכם את סדרת המשדרים "הילדים של לנה" עדויות של הילדים שנאספו על ידי לנה קיכלר

את השיחה השנייה קיימתי עם דנה שחר ז"ל זמן קצר לפני פטירתה. דנה הייתה  בת למשפחה חופשית אולי חילונית אולי מתבוללת היא נולדה בורשה והייתה בת 6 כשפרצה המלחמה. דנה צורפה לבית הילדים של לנה  על ידי אחיה, יולק, לקראת עזיבת  פולין.

לנה קכלר, הייתה פסיכולגית פדגוגית וסופרת, ספרה הידוע ביותר הנו "מאה ילדים שלי" לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, עבדה לנה כמורה ולימדה בסמינר למורים יהודיים בפולין. לנה הצליחה להסתתר ולשרוד את תלאות המלחמה. בסיומה, בעודה מחפשת אחרי קרוביה היא היגיעה לבית הועד היהודי בקרקוב בו גילתה עשרות ילדים יהודיים יתומים שניצלו ושהיו במצב גופני ונפשי קשה .לנה, אספה את הילדים העזובים והקימה עבורם בית. שהיה למעשה בית החלמה מסגרת לימודית ותחליף למשפחה שאבדה .לנה אספה גם ילדים יהודיים ממנזרים ואף פדתה ילדים שהוסתרו אצל איכרים פולניים, בכסף. לאחר שפורעים   תקפו את בית הילדים,  הבריחה לנה את כל דירי בית, אל מחוץ לגבולות פולין  בדרכם לארץ ישראל בשיחות שקימה עם ילדי בית הילדים שלה שמעה ורשמה את שעבר עליהם את סיפורם הוציאה לאור בספרה   "אנו המאשימים" בעקבות ספרה הלכתי אל אחדים מילדי בית   .הילדים  ובקשתי לשמוע בקולם את עדותם. חלק מהעדים נפתרו מאז שיחתנו. בפרק הראשון מביא את סיפורו של נחום בוגנר שהיה ילד בן 8 שפרצה המלחמה  .

  גדעון שמש חווה את פרעות הפרבוד בבגדד , בהיותו בן 11, בהיותו בן 15.5 עלה ברגל דרך המדבר לארץ הוא מעלה זיכרונות מתקופה זו

מרדכי בן פורת מספר לעופר שמיר על ילדותו בעירק, עלייתו לארץ בדרך לא דרך חזרתו לעירק בשליחות המוסד לעליה ב'  כליאתו והעינויים שעבר ובריחתו חזרה לארץ 

עופר שמיר משוחח עם ורדה דוד שעלתה מגרמניה בעור שיניה בשנת 1939 ,בשיחה היא מספרת על קורותיה בליל הבדולח, על משפחתה שאבדה, קליטתה בארץ בקיבוץ עקיבא שלימים הפך למושב בית יהושע. ועל התיישבות בשנת 1948 והקמת מושב בוסתן הגליל