Halacha by Rabbi Eisenberger

הלכות ברכות המגילה, מתנות לאביונים, תפלת פורים, משלוח מנות, וסעדות פורים


Listen Later

  תרצ"ב דיני ברכות המגילה ובו ד' סעיפים


א הקורא את המגילה מברך לפניה שלשה ברכות על מקרא מגילה ושעשה נסים ושהחיינו וביום אינו חוזר ומברך שהחיינו הגה וי"א דאף ביום מברך שהחיינו וכן נוהגין בכל מדינות אלו ואחד יכול לברך והשני קורא: ולאחריה נוהגים לברך הרב את ריבנו וכו' אם לא בירך לא לפניה ולא לאחריה יצא: הגה ונהגו לומר בלילה אשר הניא אבל לא ביום ואין לברך אחריה אלא בצבור

ב אין לשׂוח בעוד שקורין אותה

ג אע"פ שיצא כבר מברך להוציא את אחר ידי חובתו

ד מי שהוא אנוס קצת ואינו יכול לילך לבהכ"נ וצריך להמתין עד אחר שקראו הקהל וקשה עליו לישב בתענית כ"כ יכול לשמוע קריאתה מבע"י מפלג המנחה ולמעלה: הגה אבל אסור לאכול קודם שישמע קריאת המגילה אפילו התענית קשה עליו 

  

תרצ"ג סדר תפלת פורים ובו ד' סעיפים

 א אחר קריאת המגילה בערבית אומר ואתה קדוש ואם חל במוצאי שבת אומר ויהי נועם קודם ואתה קדוש הגה ואומר ויתן לך וקורין המגילה ואח"כ מבדילין

ב אומר על הנסים בלילה וביום הגה ואם לא אמרו אין מחזירין אותו ואין אומרים על הנסים רק ביום י"ד אבל לא בט"ו ובליל י"ד אע"פ שלא קראו המגילה עדיין אומר על הנסים בתפלת ערבית
ג אין קורין בו הלל ואין נופלין על פניהם הגה ואין אומרים למנצח ואל ארך אפים
ד מוציאין ס"ת וקורין בפרשת ויבא עמלק ואע"פ שאין בה אלא ט' פסוקים כופלין פסוק אחרון כדי להשלים י' פסוקים הגה ואין המנהג לכפול פסוק האחרון של הפרשה וקורין המגילה ואח"כ סדר קדושה הגה כשיש מילה בפורים מלין התינוק קודם קריאת המגילה

  

תרצ"ד די מעות פורים לעניים ובו ד' סעיפים


א חייב כל אדם ליתן לפחות שתי מתנות לשני עניים הגה י"א שיש ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן זכר למחצית השקל שהיו נותנין באדר ומאחר ששלשה פעמים כתיב תרומה בפרשה יש ליתן ג' ויש ליתנו בליל פורים קודם שמתפללים מנחה וכן נוהגין בכל מדינות אלו ויש ליתן ג' חצאי גדולים במדינות אלו כי אין מטבע ששם מחצית עליה מלבד זו ובמדינות אוסטרייך יתנו ג' חצי ווינ"ר שנקראו ג"כ מחצית וכן לכל מדינה ומדינה ואין חייב ליתנו רק מי שהוא מבן עשרים ולמעלה ויש אומרים שנותנים מחצית השקל לצדקה מלבד ג' מחצית אלו ואין נוהגין כן

ב אין משנים מעות פורים לצדקה אחרת הגה ודוקא הגבאים אבל העני יכול לעשות בו מה שירצה
ג אין מדקדקים במעות פורים אלא כל מי שפושט ידו ליטול נותנים לו ובמקום שנהגו ליתן אף לעכו"ם נותנים
ד במקום שאין עניים יכול לעכב מעות פורים שלו לעצמו ונותנם במקום שירצה

  

תרצ"ה דין סעודת פורים ובו ד' סעיפים


א הגה מצוה להרבות בסעודת פורים ובסעודה אחת יוצאים סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו הגה ומ"מ גם בלילה ישמח וירבה קצת בסעודה

ג חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי הגה ויש אומרים דאין צריך להשתכר כל כך, אלא שישתה יותר מלימודו ויישן, ומתוך שיישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי. ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים ואין להתענות בפורים מלבד תענית חלום, ועיין לעיל סימן תקס"ח וסימן תק"ע יש שנהגו ללבוש בגדי שבת ויום טוב בפורים וכן נכון ונוהגים לעשות סעודת פורים לאחר מנחה, וערבית יתפללו בלילה, ומתפללים מנחה תחילה בעוד היום גדול. ורוב הסעודה צריכה להיות ביום, ולא כמו שנוהגין להתחיל סמוך לערב ועיקר הסעודה היא ליל ט"ו. וכשחל פורים ביום ששי, יעשו הסעודה בשחרית משום כבוד שבת. ומי שרוצה לעשותה תמיד בשחרית הרשות בידו יש אומרים שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל, טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה, וסמך לדבר, "ליהודים היתה אורה ושמחה ודרשינן: אורה זו תורה וחייב במשתה ושמחה קצת בשני ימים, י"ד וט"ו, וכן נהגו. ויש אומרים דאם הזיק אחד את חבירו מכח שמחת פורים, פטור מלשלם


...more
View all episodesView all episodes
Download on the App Store

Halacha by Rabbi EisenbergerBy Rabbi Eisenberger