Halacha by Rabbi Eisenberger

Halacha by Rabbi Eisenberger

By Rabbi EisenbergerReligion & SpiritualityJudaism
Download on the App Store

Halacha by Rabbi Eisenberger episodes

  • דינים הנוהגים בימי העומר

      

    סימן תצ"ג דינים הנוהגים בימי העומר

    ובו ד' סעיפים


    א נוהגים שלא לישא אשה בין פסח לעצרת עד ל"ג לעומר, מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא; אבל לארס ולקדש, שפיר דמי, ונשואין נמי, מי שקפץ וכנס אין עונשין אותו. הגה מיהו מל"ג בעומר ואילך הכל שרי 

    ב נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו מלמות, ואין להסתפר עד יום ל"ד בבקר אלא א"כ חל יום ל"ג ערב שבת שאז מסתפרין בו מפני כבוד השבת. הגה ובמדינות אלו אין נוהגין כדבריו, אלא מסתפרין ביום ל"ג ומרבים בו קצת שמחה ואין אומרים בו תחנון ואין להסתפר עד ל"ג בעצמו ולא מבערב  מיהו אם חל ביום ראשון, נוהגין להסתפר ביום שישי לכבוד שבת  ומי שהוא בעל ברית או מל בנו, מותר להסתפר בספירה לכבוד המילה

    ג יש נוהגים להסתפר בראש חדש אייר, וטעות הוא בידם. הגה מיהו בהרבה מקומות נוהגים להסתפר עד ראש חדש אייר, ואותן לא יספרו מל"ג בעומר ואילך, אעפ"י שמותר להסתפר בל"ג בעומר בעצמו. ואותן מקומות שנוהגין להסתפר מל"ג בעומר ואילך, לא יסתפרו כלל אחר פסח עד ל"ג בעומר. ולא ינהגו בעיר אחת מקצת מנהג זה ומקצת מנהג זה, משום לא תתגודדו וכל שכן שאין לנהוג היתר בשתיהן

    ד נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה מפסח ועד עצרת, משקיעת החמה ואילך

    9 min
  • הלכות ספירת העומר

    סימן תפ"ט  סדר תפלת ליל שני של פסח וספירת העומר 

    ובו י' סעיפים

    א בליל שני אחר תפלת ערבית מתחילין לספור העומר ואם שכח לספור בתחלת הלילה הולך וסופר כל הלילה ומצוה על כל אחד לספור לעצמו וצריך לספור מעומד ולברך תחלה וסופר הימים והשבועות כיצד ביום הראשון אומר היום יום אחד בעומר עד שמגיע לשבעה ימים ואז יאמר היום שבעה ימים שהם שבוע אחד בעומר וביום שמיני יאמר היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד בעומר וכן עד שיגיע לארבעה עשר יאמר היום ארבעה עשר ימים שהם שני שבועות בעומר ועל דרך זה מונה והולך עד מ"ט יום

    ב אם טעו ביום המעונן ובירכו על ספירת העומר חוזרים לספור כשתחשך והמדקדקים אינם סופרים עד צאת הכוכבים וכן ראוי לעשות

    ג המתפלל עם הצבור מבעוד יום מונה עמהם בלא ברכה ואם יזכור בלילה יברך ויספור הגה ואפילו ענה אמן על ברכת הקהל אם היה דעתו שלא לצאת יחזור ויברך ויספור בלילה

    ד מי ששואל אותו חבירו בין השמשות כמה ימי הספירה בזה הלילה יאמר לו אתמול היה כך וכך שאם יאמר לו היום כך וכך אינו יכול לחזור ולמנות בברכה אבל קודם בין השמשות כיון שאינו זמן ספירה אין בכך כלום הגה וכשהגיע הזמן אסורים לאכול עד שיספור ואפילו התחיל לאכול פוסק וסופר מיהו אם התחיל לאכול קודם שהגיע הזמן אינו צריך להפסיק אלא גומר אכילתו וסופר אחר כך

    ה אם אינו יודע החשבון ופתח אדעתא דלסיים כמו שישמע מחבירו ושתק עד ששמע מחבירו וסיים כמוהו יצא

    ו אם פתח ואמר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אדעתא דלימא היום ד' שהוא סבור שהם ד' ונזכר וסיים בה' והם ה' או איפכא שהם ד' ופתח אדעתא דלימא ארבעה וטעה וסיים בה' אינו חוזר ומברך

    ז שכח ולא בירך כל הלילה יספור ביום בלא ברכה

    ח אם שכח לברך באחד מהימים בין יום ראשון בין משאר ימים סופר בשאר ימים בלא ברכה אבל אם הוא מסופק אם דילג יום אחד ולא ספר יספור בשאר ימים בברכה

    ט ליל שבת וליל יום טוב מברכים וסופרים אחר קידוש בבית הכנסת ובמוצאי שבת ויום טוב קודם הבדלה אחר קדיש תתקבל וכשחל יום טוב האחרון של פסח במוצאי שבת דאז אומר קידוש והבדלה בפעם אחת יש לספור קודם שמברכין על הכוס בבית הכנסת הגה ואם אין לו יין וצריך לקדש יקנה"ז עיין לעיל סימן רצ"ו

    י אסור לאכול חדש אף בזמן הזה בין לחם בין קלי בין כרמל עד תחלת ליל י"ח בניסן ובארץ ישראל עד תחלת ליל י"ז בניסן

    16 min
  • מה מותר לאכול בערב פסח אחר 3 אזייגער

      סימן תע"א בערב פסח אחר שעה עשירית אסור לאכול פת

    ובו ג סעיפים 

    א אסור לאכול פת משעה עשירית ולמעלה כדי שיאכל מצה לתיאבון אבל אוכל מעט פירות או ירקות אבל לא ימלא כריסו מהם ואם הוא איסטניס שאפילו אוכל מעט מזיק לו באכילתו הכל אסור ויין מעט לא ישתה משום דמיסעד סעיד אבל אם רצה לשתות יין הרבה שותה מפני שכשהוא שותה הרבה גורר תאות המאכל

    ב וקודם שעה עשירית מותר לאכול מצה עשירה הגה אבל מצה שיוצאין בה בלילה אסורים לאכול כל יום ארבעה עשר וקטן שאינו יודע מה שמספרים בלילה מיציאת מצרים מותר להאכילו ויש נוהגין שלא לאכול חזרת בערב פסח כדי לאכול מרור לתיאבון (תולדות אדם וחוה נתיב ה' חלק ג'). וכן ביום ראשון של פסח כדי לאכלו בליל שני לתיאבון. וכן נוהגין קצת למעט באכילת מצה ביום ראשון מהאי טעמא (כל בו). ויש מחמירין עוד שלא לאכול פירות כדי לאכול החרוסת לתיאבון ואין לחוש למנהג ההוא. ויש מחמירין שלא לפרר או לשבור המצות בערב פסח שלא לבוא לאכול מהם (מהרי"ו) ואין לחוש גם לזה. מצה שנאפה כתקנה ואחר כך נתפררה ונילושה ביין ושמן אינה נקראת מצה עשירה ואסורה לאכלה בערב פסח (מהרי"ו):


    ג אם התחיל לאכול קודם שעה עשירית ומשכה סעודתו עד הלילה דינו כמו בשבתות ושאר ימים טובים שנתבאר סימן רע"א ומצוה לרחוץ ולגלח בערב יום טוב וללבוש בגדים נאים כמו בשבת ועיין לעיל סימן ר"ס ורס"ב

    8 min
  • שלא יאמר "בשר זה לפסח" והלכות תענית בכורים בערב פסח

    סימן תס"ט שלא לייחד בשר לפסח ובו סעיף אחד

     א אסור לומר על שום בהמה, בין חיה בין שחוטה, "בשר זה לפסח", לפי שנראה שהקדישו מחיים לקרבן פסח ונמצא אוכל קדשים בחוץ. אלא יאמר: "בשר זה ליום טוב": הגה: וגדי מקולס (פירוש, שלם על ראשו ועל כרעיו ועל קרבו), אע"פ שלא פירש ואמר: "בשר זה לפסח", אסור לעשותו, כדלקמן ריש סימן תע"ו אבל מותר לומר: "חטים אלו לפסח


    סימן ת"ע שהבכורות מתענין בערב פסח ובו ג' סעיפים

    א הבכורות מתענין בערב פסח בין בכור מאב בין בכור מאם. ויש מי שאומר שאפילו נקבה בכורה מתענה. (ואין המנהג כן

    ב אם חל ערב פסח בשבת יש אומרים שמתענים הבכורות ביום ה' ויש אומרים שאינם מתענים כלל הגה אבל יש לנהוג כסברא הראשונה ונוהגין כשהאב בכור האם מתענה תחת בנה הבכור כשעדיין קטן. ואם אין האב בכור הוא מתענה בעד בנו עד שיגדל

    ג האיסטניס מתענה בערב פסח כדי שיאכל מצה לתיאבון

    9 min
  • הלכות ערב פסח סימן תס"ח

    סימן תס"ח

    שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות

    ובו י' סעיפים

    א העושה מלאכה בערב פסח מחצות ולמעלה, משמתין אותו. ואפילו לעשות בחנם אסור. ויש מי שאוסר אפילו על ידי נכרי, ויש מי שמתיר וכן הוא המנהג

    ב במה דברים אמורים? כשעושה מלאכה להשתכר (או בחנם והוא מלאכה גמורה לתפור בגדים ממש) אבל מתקן הוא כליו ליום טוב. וכן מי שכותב ספרים לעצמו דרך לימודו, מותר

    ג קודם חצות, מקום שנהגו לעשות מלאכה, עושים; מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושין הגה ולדידן מקום שנהגו שלא לעשות. ודווקא מלאכות גמורות, אבל שאר מלאכות, אפילו מנהג ליכא 

    ד ההולך ממקום שעושים למקום שאין עושים, לא יעשה בישוב, מפני המחלוקת; אבל עושה הוא במדבר. וההולך ממקום שאין עושים למקום שעושים, לא יעשה, ונותנים עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם. ואף על פי כן לא יתראה בפניהם שהוא בטל מפני איסור. לעולם אל ישנה אדם, מפני המחלוקת. וכן מי שדעתו לחזור למקומו, נוהג כאנשי מקומו בין להקל בין להחמיר. והוא שלא יתראה בפני אנשי המקום שהוא בו, מפני המחלוקת

    ה אפילו במקום שנהגו לעשות, לא יתחיל בתחילה מלאכה בארבעה עשר, אף על פי שהוא יכול לגומרה קודם חצות. אלא שלשה אומניות בלבד הם שמתחילים בהם במקום שנהגו לעשות, ועושין עד חצות, ואלו הם: החייטים והספרים והכובסים; אבל שאר אומניות, אם התחיל בהם קודם ארבעה עשר הוא שיגמור עד חצות הגה:ויש מקילין לומר ששלשה אומניות הנזכרים מתחילין ועושין עד חצות אפילו במקום שנהגו שלא לעשות, ואם התחיל מבעוד יום בשאר אומניות והוא לצורך המועד, עושין עד חצות. והכי נהוג

    ו מושיבין שובכין לתרנגולים בארבעה עשר, דהיינו לתקן מקום שיעמדו התרנגולים והתרנגולות

    ז תרנגולת שישבה על הביצים שלשה ימים או יותר ומתה, מושיבין אחרת תחתיה, כדי שלא יפסידו הביצים

    ח גורפין (פירוש, מוציאין במגרפה, והוא כלי מיוחד לכך) זבל מתחת רגלי בהמה

    ט הזבל שבחצר, לא יוציאנו, אלא יסלקנו לצדדים. ואם נתרבה בחצר, יוציאנו לאשפה

    י מוליכים ומביאים כלים מבית האומן כל היום, אף על פי שאינם לצורך המועד הג"ה ונהגו שלא להקיז דם בשום ערב יום טוב, ואין לשנות

    14 min
  • הלכות ברכות המגילה, מתנות לאביונים, תפלת פורים, משלוח מנות, וסעדות פורים

      תרצ"ב דיני ברכות המגילה ובו ד' סעיפים


    א הקורא את המגילה מברך לפניה שלשה ברכות על מקרא מגילה ושעשה נסים ושהחיינו וביום אינו חוזר ומברך שהחיינו הגה וי"א דאף ביום מברך שהחיינו וכן נוהגין בכל מדינות אלו ואחד יכול לברך והשני קורא: ולאחריה נוהגים לברך הרב את ריבנו וכו' אם לא בירך לא לפניה ולא לאחריה יצא: הגה ונהגו לומר בלילה אשר הניא אבל לא ביום ואין לברך אחריה אלא בצבור

    ב אין לשׂוח בעוד שקורין אותה

    ג אע"פ שיצא כבר מברך להוציא את אחר ידי חובתו

    ד מי שהוא אנוס קצת ואינו יכול לילך לבהכ"נ וצריך להמתין עד אחר שקראו הקהל וקשה עליו לישב בתענית כ"כ יכול לשמוע קריאתה מבע"י מפלג המנחה ולמעלה: הגה אבל אסור לאכול קודם שישמע קריאת המגילה אפילו התענית קשה עליו 

      

    תרצ"ג סדר תפלת פורים ובו ד' סעיפים

     א אחר קריאת המגילה בערבית אומר ואתה קדוש ואם חל במוצאי שבת אומר ויהי נועם קודם ואתה קדוש הגה ואומר ויתן לך וקורין המגילה ואח"כ מבדילין

    ב אומר על הנסים בלילה וביום הגה ואם לא אמרו אין מחזירין אותו ואין אומרים על הנסים רק ביום י"ד אבל לא בט"ו ובליל י"ד אע"פ שלא קראו המגילה עדיין אומר על הנסים בתפלת ערבית
    ג אין קורין בו הלל ואין נופלין על פניהם הגה ואין אומרים למנצח ואל ארך אפים
    ד מוציאין ס"ת וקורין בפרשת ויבא עמלק ואע"פ שאין בה אלא ט' פסוקים כופלין פסוק אחרון כדי להשלים י' פסוקים הגה ואין המנהג לכפול פסוק האחרון של הפרשה וקורין המגילה ואח"כ סדר קדושה הגה כשיש מילה בפורים מלין התינוק קודם קריאת המגילה

      

    תרצ"ד די מעות פורים לעניים ובו ד' סעיפים


    א חייב כל אדם ליתן לפחות שתי מתנות לשני עניים הגה י"א שיש ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן זכר למחצית השקל שהיו נותנין באדר ומאחר ששלשה פעמים כתיב תרומה בפרשה יש ליתן ג' ויש ליתנו בליל פורים קודם שמתפללים מנחה וכן נוהגין בכל מדינות אלו ויש ליתן ג' חצאי גדולים במדינות אלו כי אין מטבע ששם מחצית עליה מלבד זו ובמדינות אוסטרייך יתנו ג' חצי ווינ"ר שנקראו ג"כ מחצית וכן לכל מדינה ומדינה ואין חייב ליתנו רק מי שהוא מבן עשרים ולמעלה ויש אומרים שנותנים מחצית השקל לצדקה מלבד ג' מחצית אלו ואין נוהגין כן

    ב אין משנים מעות פורים לצדקה אחרת הגה ודוקא הגבאים אבל העני יכול לעשות בו מה שירצה
    ג אין מדקדקים במעות פורים אלא כל מי שפושט ידו ליטול נותנים לו ובמקום שנהגו ליתן אף לעכו"ם נותנים
    ד במקום שאין עניים יכול לעכב מעות פורים שלו לעצמו ונותנם במקום שירצה

      

    תרצ"ה דין סעודת פורים ובו ד' סעיפים


    א הגה מצוה להרבות בסעודת פורים ובסעודה אחת יוצאים סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו הגה ומ"מ גם בלילה ישמח וירבה קצת בסעודה

    ג חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי הגה ויש אומרים דאין צריך להשתכר כל כך, אלא שישתה יותר מלימודו ויישן, ומתוך שיישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי. ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים ואין להתענות בפורים מלבד תענית חלום, ועיין לעיל סימן תקס"ח וסימן תק"ע יש שנהגו ללבוש בגדי שבת ויום טוב בפורים וכן נכון ונוהגים לעשות סעודת פורים לאחר מנחה, וערבית יתפללו בלילה, ומתפללים מנחה תחילה בעוד היום גדול. ורוב הסעודה צריכה להיות ביום, ולא כמו שנוהגין להתחיל סמוך לערב ועיקר הסעודה היא ליל ט"ו. וכשחל פורים ביום ששי, יעשו הסעודה בשחרית משום כבוד שבת. ומי שרוצה לעשותה תמיד בשחרית הרשות בידו יש אומרים שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל, טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה, וסמך לדבר, "ליהודים היתה אורה ושמחה ודרשינן: אורה זו תורה וחייב במשתה ושמחה קצת בשני ימים, י"ד וט"ו, וכן נהגו. ויש אומרים דאם הזיק אחד את חבירו מכח שמחת פורים, פטור מלשלם


    33 min
  • הלכות עשיית מלאכה, ללבוש פרצופים, לגזול והספד ותענית בפורים סימן תרצ"ו

      דין הספד ותענית ועשיית מלאכה בפורים

    ובו ח' סעיפים


     

    סעיף א

    פורים מותר בעשיית מלאכה. ובמקום שנהגו שלא לעשות -- אין עושין. (והאידנא נהגו בכל מקום שלא לעשות) והעושה אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם אלא אם הוא בנין של שמחה כגון בית חתנות לבנו או אבורנקי של מלכים ושרים הגה: ומותר לעשות כל מלאכת מצוה כגון לכתוב פסקי הלכות וכן מותר לעשות אפילו מלאכות גמורות לצורך פורים


    סעיף ב

    אפילו במקום שנהגו, לא נהגו אלא ביום מקרא מגילה בלבד, אבל לאסור את של זה בזה אינו מנהג


    סעיף ג

    יום י"ד ויום ט"ו אסורים בהספד ותענית לכל אדם בכל מקום בין לבני כרכים שהם עושין ט"ו בלבד בין לבני עיירות שהם עושים י"ד בלבד והנשים מענות בהם שכלן עונות כאחת ומטפחות שמכות כף אל כף אבל לא מקוננות שתהא אחת מדברת וכולן עונות אחריה נקבר המת לא מענות ולא מקוננות


    סעיף ד

    כל דברי אבילות נוהגים בחנוכה ופורים: הגה: ומ"מ ילך לבהכ"נ לשמוע המגילה (תוספות פ"ק דמ"ק) ואם יוכל לאסוף מנין לביתו לקרות המגילה עדיף טפי (מהרי"ל) ויש אומרים שאין אבילות נוהג בפורים לא בי"ד ולא בט"ו (הרא"ש ומנהגים) וכן נוהגין ואפילו אבילות יום ראשון נדחה מפני פורים (ד"ע) אבל דברים שבצנעה נוהג ואף על פי שאין נוהג אבילות בפורים עולה לו למנין ז' ימי אבילות כמו שבת וכן פסק הרב בעצמ 


    סעיף ה

    אם חל פורים במוצאי שבת והאבל יושב בבית הכנסת בשבת במנחה לא יצא משם עד שיתפלל תפלת ערבית וישמע קריאת מגילה ולמחרת לא יצא מפתח ביתו


    סעיף ו

    יש מי שאומר שהאבל חייב לשלוח מנות: הגה: אבל אין שולחין לאבל כל י"ב חודש (מהרי"ל) וכמו שיתבאר בי"ד סי' שפ"ה עיין שם. ואם אין בעיר אלא האבל עם אחר חייב לשלוח לאבל כדי לקיים לשלוח מנות אא"כ מחל האבל על מנתו


    סעיף ז

    יש מי שאומר שאונן מותר בבשר ויין דלא אתי עשה דיחיד דאבילות ודחי עשה דרבים דאורייתא דלשמוח בפורים דברי קבלה נינהו שהם כדברי תורה: הגה: וכל שכן שחייב במקרא מגילה ותפלה וק"ש ונ"ל דדוקא בלילה אף על פי שמתו מוטל לפניו אבל ביום שרוצה לקברו קבורת מתו קודם כמו שנתבאר לעיל סי' תרפ"ז ס"ב ולכן קורא ומתפלל אח"כ דלא עדיף מיו"ט ושבת כמו שנתבאר לעיל סימן ע"א כנ"ל


    סעיף ח

    מותר לישא אשה בפורים: הגה: בין בי"ד בין בט"ו וכ"ש שמותר לעשות פדיון הבן (תוס' פ"ק דמ"ק) ומה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונים אלא לשמחה בעלמא וכן בלבישת כלאים דרבנן וי"א דאסור אבל המנהג כסברא הראשונה וכן בני אדם החוטפים זה מזה דרך שמחה אין בזה משום לא תגזול ונהגו כך ובלבד שלא יעשו דבר שלא כהוגן על פי טובי העיר

    19 min
  • הלכות קריאת המגילה סימן תר"צ

    דיני קריאת מגילה ובו י"ח סעיפים

    א קורא אדם את המגילה בין עומד,בין יושב אבל לא יקרא בציבור יושב לכתחילה מפני כבוד הציבור הגה ואסור לחזן לקרוא את המגילה עד שאומרים לו קרא

    ב אפילו שניים ואפילו עשרה יכולים לקרותה ביחד ויוצאים הם והשומעים מהם

    ג צריך לקרותה כולה, ומתוך הכתב. ואם קראה על פה, לא יצא. וצריך שתהא כתובה כולה לפניו לכתחילה. אבל בדיעבד, אם השמיט הסופר באמצעה תיבות, אפילו עד חציה, וקראם הקורא על פה, יצא. הגה: אבל אם השמיט תחילתה או סופה, אפילו מיעוטה, לא יצא. ואפילו באמצעה, דווקא דלא השמיט עניין שלם. אבל ביותר מחציה, אפילו הן כתובות, אלא שהן מטושטשות ואין רישומן ניכר, פסולה

    ד מי שתופס בידו מגילה שאינה כשרה, לא יקרא עם שליח ציבור, אלא שומע ושותק. הגה: וכן לא יסייע שום אדם על פה לחזן. ולכן אותן הפסוקים שקורין הקהל, צריך החזן לחזור ולקרותם מתוך מגילה כשרה

    ה קראה סירוגין, דהיינו שפסק בה ושהה, ואחר כך חזר למקום שפסק, אפילו שהה כדי לגמור את כולה, יצא. הגה: ואפילו סח בינתיים. מיהו גוערין במי שסח בינתיים, כדלקמן סימן תרצ"ב סעיף ב

    ו הקורא את המגילה למפרע, לא יצא. קרא פסוק אחד ודילג השני וקרא שלישי, ואחר כך חזר וקרא השני, לא יצא, מפני שקרא למפרע פסוק אחד. אלא כיצד יעשה? מתחיל מפסוק שני ששכח, וקורא על הסדר

    ז הקורא את המגילה על פה, לא יצא ידי חובתו

    ח הלועז ששמע את המגילה הכתובה בלשון הקודש ובכתבי הקודש, אף על פי שאינו יודע מה הם אומרים, יצא ידי חובתו

    ט היתה כתובה תרגום או בלשון אחרת מלשונות הגויים, לא יצא ידי חובתו בקריאתה אלא המכיר אותו הלשון בלבד. אבל אם היתה כתובה בכתב עברי וקראה ארמית לארמי, לא יצא, שנמצא זה קורא על פה; וכיוון שלא יצא הקורא ידי חובתו, לא יצא השומע ממנו. הגה: אבל אין לחוש באיזה כתב כתובה

    י מי שיודע לעז ויודע אשורית, אינו יוצא בלעז. ויש אומרים שיוצא. הגה: ואם כתובה בשני לשונות, מי שמבינים יצאו

    יא יש למחות ביד הקוראים לנשים המגילה בלשון לעז, אף על פי שכתובה בלשון לעז

    יב קראה מתנמנם, הואיל ולא נרדם בשינה יצא. אבל אם שמעה מתנמנם, לא יצא

    יג היה כותבה, שקורא פסוק במגילה שהוא מעתיק ממנה וכותבה אם כיוון ליבו לצאת ידי חובה, יצא. והוא שתהא כתובה כולה לפניו במגילה שהוא מעתיק ממנה. וכן אם היה מגיהה, וכן אם היה דורשה שקורא פסוק במגילה שלימה ודורשו אם כיוון ליבו לצאת ידי חובה, יצא. ולא יפסיק בה בעניינים אחרים כשדורשה, שאסור להפסיק בה בעניינים אחרים

    יד הקורא את המגילה צריך שיכוין להוציא השומע וצריך שיכוין השומע לצאת. ואם הקורא שליח ציבור מסתמא דעתו על כל השומעים אפילו הם אחורי בית הכנסת  אין מדקדקין בטעויותיה ויש אומרים דדווקא בטעות שהלשון והעניין אחד כההוא עובדא דתרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דרב חד קרי יהודים וחד קרי יהודיים ולא אהדר חד מינייהו אבל טעות אחר לא

    טו צריך לומר עשרת בני המן ועשרת הכל בנשימה אחת להודיע שכולם נהרגו ונתלו כאחד הגה ודווקא לכתחילה אבל בדיעבד אם הפסיק ביניהם יצא ולכתחילה נוהגין לומר בנשימה אחת מתחילת חמש מאות איש ואת פרשנדתא וכו' עד עשרת

    טז צריך שיאמר ארור המן ברוך מרדכי ארורה זרש ברוכה אסתר ארורים כל עובדי אלילים ברוכים כל ישראל וכו' וצריך שיאמר וגם חרבונה זכור לטוב

    יז מנהג כל ישראל שהקורא קורא ופושטה כאיגרת, להראות הנס. וכשיגמור, חוזר וכורכה כולה ומברך הגה יש שכתבו, שנוהגין לומר ארבעה פסוקים של גאולה בקול רם, דהיינו, איש יהודי וגו' ומרדכי יצא וגו' ליהודים היתה אורה וגו' כי מרדכי היהודי וגו'  וכן נוהגין במדינות אלו. והחזן חוזר וקורא אותן.   עוד כתבו שנהגו התינוקות לצור צורת המן על עצים ואבנים או לכתוב שם המן עליהן ולהכותן זה על זה כדי שיימחה שמו על דרך מחה תמחה את זכר עמלק ושם רשעים ירקב. ומזה נשתרבב המנהג שמכים המן כשקורים המגילה בבית הכנסת.    ואין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו כי לא לחינם הוקבעו

     יח מגילה בי"ד ובט"ו צריך לחזור אחר עשרה וא"א

    33 min

About Halacha by Rabbi Eisenberger

From the publisher's feed

Welcome to Halacha by Rabbi Eisenberger, where you enjoy Halacha in Yiddish.