הלכה ג

אדם שעוונותיו מרובין על זכייותיו--מיד הוא מת ברשעו, שנאמר "על רוב עוונך" (ירמיהו ל,יד; ירמיהו ל,טו; הושע ט,ז).  וכן מדינה שעוונותיה מרובין--מיד היא אובדת, שנאמר "זעקת סדום ועמורה כי רבה" (בראשית יח,כ).  וכן כל העולם כולו, אם היו עוונותיהם מרובין--מיד הן נשחתין, שנאמר "וירא ה', כי רבה רעת האדם" (בראשית ו, ה).

הלכה ד

ושיקול זה אינו לפי מניין הזכייות והעוונות, אלא לפי גודלן:  יש זכות שהיא כנגד כמה עוונות, שנאמר "יען נמצא בו דבר טוב" (מלכים א יד,יג); ויש עוון שהוא כנגד כמה זכייות, שנאמר "וחוטא אחד, יאבד טובה הרבה" (קוהלת ט,יח).  ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות, והוא היודע היאך עורכין הזכייות כנגד העוונות.

הלכה ה

כל מי שניחם על המצוות שעשה, ותהה על הזכייות, ואמר בליבו ומה הועלתי בעשייתן, אולי לא עשיתי אותן--הרי זה איבד את כולן, ואין מזכירין לו שם זכות בעולם:  שנאמר "וצדקת הצדיק לא תצילנו ביום רשעו" (ראה יחזקאל לג,יב), אין זה אלא בתוהה על הראשונות. 

-----------

"שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג", בכניסתנו למועדים וזמנים מיוחדים, .

נשתדל בסדרת שיעורים יומית קצרה, של בין 2-4 דקות, לגעת בנושאים אקטואליים דרך לימוד הלכות תשובה לרמב"ם.

השיעורים ישלחו בקישור של ערוץ ה'ספוטי' החדש של הקהילה - מידי יום.

זכות לימוד יומי זה לרפואתה של 'שולה בת מסעודה' בתוך שאר חולי ישראל 🌷🌹 .