פוטין רואה את מפת רוסיה כמפה ללא גבולות. מחירי המלחמה בכלכלה ובחיי אדם גבוהים, אך האידאולוגיה אומרת שלא עוצרים. מן המלחמה הזאת ימשיכו לעוד כיבושים. מה צפוי לנו? 
ד"ר יבגני קלאובר, אוניברסיטת תל אביב
עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: מאור בוהדנה, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: חן עוז, קרדיט תמונה: via REUTERS

See omnystudio.com/listener for privacy information.

אימפריאליזם של מעצמות התחיל ממסעות כיבושים והפך, בעיקר על ידי ארה"ב, לאימפריאליזם רעיוני, לכבוש את העולם עם הערכים האמריקאים. הרוסים התרחבו במלחמה, הם ממשיכים להתעקש על כיבוש אדמות
ד"ר יבגני קלאובר, אוניברסיטת תל אביב  
עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: מאור בוהדנה, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: חן עוז, קרדיט תמונה: via REUTERS

See omnystudio.com/listener for privacy information.

סנקציות כלכליות לא עובדות באזורנו. חרם הנפט על ישראל מוכרז ובכל זאת מגיע נפט שאיש לא שואל למקורו. גם מזוודות הכסף הקטריות לחמאס, מתגלות ככלי טרור. מדוע אנו ממשיכים לדבוק בסנקציות ומה באמת משנה במזרח התיכון? 
ד"ר עמוס נדן, ראש מרכז דיין, אוניברסיטת תל אביב
עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: מאור בוהדנה, עורכת: נעה בן הגיא, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: חן עוז  

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האימפריה העות'מאנית עושה שינויים מרחיקי לכת ומקדמת לכיוון כלכלה אליטיסטית מערבית, אך הדמוגרפיה מעכבת את התהליך. ב 1798 כשנפוליאון במסע כיבושיו, יש 4 מיליון איש במצרים ומיליון בסוריה ובלבנון. ב 1988, יש 52 מיליון במצרים, 11 מיליון בסוריה ובלבנון. הפנייה אל כלכלת המערב קורסת בגידול דמוגרפי כזה. ניסיונות המדינות לצמצם ילודה, נכשלים מול הערכים והמסורת. 
ד"ר עמוס נדן, ראש מרכז דיין, אוניברסיטת תל אביב
עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: מאור בוהדנה, עורכת: נעה בן הגיא, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: חן עוז  

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מחלוקות בין חוקרי הכלכלה, על ספורי הקרקע בישראל. מקרקע שיתופית וקהילה, לחוק הקרקעות של 1858, אשר עשה מהפכה ואפשר למי שרצה, לקנות או לעבד קרקע ולהיות בעליה. מהפכה עם פנים למערב. 
ד"ר עמוס נדן, ראש מרכז דיין, אוניברסיטת תל אביב
עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: מאור בוהדנה, עורכת: נעה בן הגיא, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: חן עוז 

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מרגל אחד יכול לשנות פני ההיסטוריה. קלאוס פוקס שמכר את סודות הגרעין של ארה"ב, נחשב בעיני רבים זה ששינה את פני המלחמה הקרה. העידן הטכנולוגי הפך זאת לקל יותר. סנודן הוא דוגמא עכשווית. ארגונים לומדים היום, שתחושת השייכות - התחושה שיש למי לפנות, היא קריטית בנאמנות - ופועלים בשיטות שונות להעצים אותה. 
שלמה פלד וד"ר אילן דיאמנט, פסיכולוגים מתחום המודיעין 
עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: מאור בוהדנה, עורכת: נעה בן הגיא, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: טל וניג

See omnystudio.com/listener for privacy information.

הסיפור ההיסטורי של מרקוס קלינברג, שהאמין שהוא עושה צדק עם העולם, פותח שאלות מוסריות. איך שופטים בוגדים והאם חלק מהם הופכים לגיבורים במהלך ההיסטוריה? מהי זכות הציבור לדעת? 
שלמה פלד וד"ר אילן דיאמנט, פסיכולוגים מתחום המודיעין 
עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: מאור בוהדנה, עורכת: נעה בן הגיא, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: טל וניג

See omnystudio.com/listener for privacy information.

כיצד חוקרים את הבוגדים ואת הסוד ומגיעים לתובנות. מקומם של האופי, התזמון והנסיבות, בהתפתחות הבוגד. שיחה דרך קים פיליבי, מראשי המודיעין בבריטניה. אנה מונטס האמריקאית, שמכרה סודות לקובנים וגם מרדכי ואנונו הישראלי, שתופס עצמו עד היום כמי שעשה צדק. 
שלמה פלד וד"ר אילן דיאמנט, פסיכולוגים מתחום המודיעין.
עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: מאור בוהדנה, עורכת: נעה בן הגיא, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: טל וניג

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"הבוגדים המתנדבים" בעלי תפקיד רגיש שרוצים למסור מידע. על התופעה שמתוארת כבר בתנ"ך ובברית החדשה והמשכיה כתובים אצל ג'ון לה קארה. האם צריך להיות דמות קיצונית כדוגמת ג'ונתן פולארד כדי להיות בוגד? החוקרים מניחים שכל אחד יכול להיות כזה. 
שלמה פלד וד"ר אילן דיאמנט, פסיכולוגים מתחום המודיעין
עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: מאור בוהדנה, עורכת: נעה בן הגיא, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: טל וניג

See omnystudio.com/listener for privacy information.

ים המלח והאדם. הסיפור הפוליטי ושיתוף הפעולה הפורה עם ירדן, היווה גשר ליחסים איתה. הסיפור של מפעלי ים המלח, אשלגן ודשן, מהווה קרע קשה בחברה הישראלית ומעורר שיח על ניצול והרס משאבי הטבע ומתן זכיונות פוליטיים. היסטוריה פוליטית של ים המלח, עם פרופ' שמוליק מרקו, מאוניברסיטת תל אביב. 
תגובת ארגון אדם טבע ודין: לצד הרצון להפיק תועלת כלכלית מים המלח יש להכיר בערכו כפלא טבע ולפעול בצורה אינטנסיבית לשמרו. כיום, יורד המפלס מדי שנה בכ-1.2 מ' והפעילות התעשייתית תורמת לירידה הזו כמו גם לשלל מפגעים אחרים באזור. הדרך היחידה לשקם את ים המלח היא להקצות מתוך הכספים המתקבלים מניצולו סכומים משמעותיים לשיקומו. ברגע שיהיו כספים יחודיים המוקצים למטרה הזו, תהיה יותר מוטיבציה לטפל בעניין המורכב והיקר הזה. עכשיו, ערב סיומו של הזיכיון הקיים וכתיבת התנאים של זיכיון חדש, זה הזמן להסדיר בחוק את הקצאת המשאבים לשיקום ים המלח.
עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עורכת: נעה בן הגיא, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: חן עוז

See omnystudio.com/listener for privacy information.