באוגוסט האחרון ערכנו את אירוע המאזינים השלישי של "עושים" תנ"ך, שכולו נסוב סביב מגידו. במפגש אירחנו במועדון הגריי בתל אביב, למול קהל חי של למעלה מ-300 איש, את פרופ' ישראל פינקלשטיין לשיחה שהיא מעין סיור וירטואלי בתל המפורסם.
בשיחה שמהווה מעין סיכום של כ-30 שנות חפירה של ישראל בתל (כן, מאז 1994!) תהינו על חשיבותו ההיסטורית של התל באופן כללי ובארכיאולוגיה של ארץ ישראל בפרט. מי חפר במהלך השנים בתל? מהם המונומנטים העיקריים מתקופת הברזל שנחפרו באתר ומדוע הם כה מיוחדים? מהי "סטרטיגרפיה" ומדוע היא כל כך חשובה למדע הארכיאולוגיה? מה תרומתו של התל לאותה סטרטיגרפיה, שממנה ניתן להסיק על לוחות זמנים, אירועים ואף להשליך על תלים וערים חרבות אחרות במרחב הלבנט? איך הארכיאולוג "רואה" את התל בשלושה מימדים?
כמו כן בשיחה: מה תרומתו של התיארוך בפחמן-14 להבנת ההיסטוריה של התל? מהן התקופות השונות בהיסטוריה של התל והאם הן יכולות ללמד אותנו דבר מה אודות האזור? מה ניתן לספר לגבי התל בתקופת המלוכה? ומה בדבר ימי שושלת בית עומרי ומגידו? מה דעתו של פרופ' פינקלשטיין אודות שערי העיר המפורסמים ותיארוכם האפשרי לימי שלמה המלך, על-פי יגאל ידין? האם באמת היה במגידו "מפעל" להרבעת וייצוא סוסים?
על זאת ועוד בפרק המיוחד שלפנינו, פרק שהוקדש לזכרו של חברנו דור חנן שפיר ז"ל, שנרצח ב-7.10.2023.

בפרק זה שנפתח במילים "דוד מלך ישראל חי חי וקיים" נדון ונעמיק בדמותו של דוד המלך, המלך האדיר שדמותו הפכה לסמל של שלטון ובית מלוכה יהודי, וברבות הזמנים והשנים גם לבסיסו של הרעיון המשיחי.

מדוע בכלל "נבחר" דוד להיות דמות כה חשובה ומרכזית בתנ"ך? איזו ברית כרת ה' בכבודו ובעצמו עם דוד ומה משמעותה? מה מעמדו המיוחד של דוד בתנ"ך ואיך מעמד זה השפיע דורות אחר שלטונו, דרך בית המקדש הראשון, עובר ב"בית דוד" ומה שמכונה "זרע דוד" דרך נביאי ישראל שראו ב-"מלך שעתיד לבוא באחרית הימים" צאצא של דוד ועד כמובן ל"משיח מבית דוד"?

בכדי לנסות ולענות על השאלות הללו, מתארח באולפן חוקר המקרא שחר ענבר שמחזיר אותנו לעבר ולשאלות הרות גורל כגון: מדוע רוצה דוד לבנות בית מקדש לה' (ומה התשובה המפתיעה מאוד של האל), האם האלוהים בכלל רוצה בית? ואם לא מה רצונו ככתוב בטקסט? מהי "חזרה מקשרת" ואיך היא שופכת אור על סיפור המעשה? מה מזמורי תהילים (כן כן...) יכולים ללמד אותנו אודות העניין? ומה זה לכל הרוחות והפרקים "שמב"ז"
האזנה נעימה,
יותם.

בפרק זה נחרוג מעט מהגבולות של התנ"ך עצמו ונעסוק בתקופה מרתקת לא פחות אשר היתה לה השפעה דרמטית על היהודת, השפעה אשר עוצמתה ניכרת עד ימינו אנו. 
נבחן את תקופת בית שני – תקופה סוערת של רעיונות דתיים חדשים, חיפוש אחר משיח ותפיסות אפוקליפטיות.
מה היו הכיתות השונות שצמחו בתקופה זאת ומה גרם למאבקים הפנימיים בין מחזיקי התפיסות השונות? 

באותה תקופה ככל הנראה הסתובב באזור גם מי שלעתיד נכיר כישו מנצרת. קודם כל - האם מדובר בדמות היסטורית? האם ישו היה יהודי? כיצד נוצרו הגרסאות השונות אודות דמותו של ישו ומהי משמעות צליבתו? איך הצליחה הנצרות להיווצר מתוך היהדות ולבסוף להשתלט על העולם הרומי? מהו הקשר בין המשיחיות היהודית של תקופת בית שני לבין הדמות ההיסטורית (או לא…) של ישו והאם אפשר לשחזר את חייו ומורשתו על פי מקורות עתיקים?
בפרק זה מתארחת פרופ' מיכל בר אשר סיגל, חוקרת תלמוד במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, לשיחה מרתקת על השורשים ההיסטוריים של הנצרות, על המורשת היהודית של תקופת בית שני, על הדרך בה הנצרות הפכה לדת המרכזית בעולם ומה מקומה של היהדות של מתקופת בית שני בסיפור הכולל.

האזנה נעימה,
יותם.

הטאבו סביב החזיר במסורת היהודית והמוסלמית הוא עתיק יומין, אך מה באמת אנחנו יודעים על החזיר ומקומו בהיסטוריה האנושית?

מה מספר לנו ה-DNA העתיק על הקשר בין האדם לחזיר לאורך ההיסטוריה? כיצד מצליחים חוקרים להפיק מידע גנטי מעצמות עתיקות, ומה זה מלמד אותנו על העבר? מדוע דווקא החזיר זכה למעמד כה מיוחד במסורת היהודית והמוסלמית? ואיך כל זה קשור להבנת התרבות והחברה בתקופות הקדומות?
בפרק זה נארח את ד"ר מירב מאירי מנהלת המעבדה לפלאו גנומיקה באוניברסיטת תל אביב ואת פרופ' ישראל פינקלשטיין, מאונ' ת"א וראש בית הספר לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, לשיחה חזירית במיוחד.

האזנה נעימה,
יותם

אחרי שבפרק הקודם ייסדנו את הגן בעדן, ועמדנו על אופיו ועל השאלות שיש סביבו, הפעם נצלול לסיפור המפורסם לא פחות אודות חטא גן העדן.
מה בין ערמומיותו של הנחש לעירום של בני האדם? למה הנחש עוד יותר נכלולי ממה שנדמה בתחילה? מה המשמעות של האכילה מהפרי האסור ואיך הוא משפיע על המשך הסיפור? מדוע ואיך חוקר האל את בני האדם? ואיך גזר הדין הסופי גם קשור לחטא וגם בא לחנך אותנו הקוראים?ואי אפשר בלי להסתכל סביבנו: האם ניתן למצוא לסיפור חטא גן העדן מקבילות במיתוסים מהמזרח הקדום? ואילו סיפורים אטיולוגיים טומן הטקסט בחובו? ואיך הכל בסוף חוזר לגיבורנו הנחש?
על כל זאת ועוד נשוחח עם ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים.

האזנה נעימה,
יותם

אחרי שבפרקים הקודמים של עושים תנ"ך בראנו את העולם ומילאנו אותו ביצורים חיים ובראשם האדם, הפעם נעסוק בסיפור לא פחות מוכר ואהוב, סיפורו של הגן בעדן המתפרש על פרקים ב' ו-ג' בספר בראשית.

איך ייתכן שבסיפור כ"כ מוכר שלומדים מהגן עד כיתה יב, עדיין אפשר למצוא דברים חדשים ומפתיעים?
אילו בעיות ושאלות עולות מסיפורי הבריאה שמשפיעות גם על סיפור גן העדן? עד כמה אנחנו באמת מכירים את הטקסט? מה בעז שואל את תלמידיו שתמיד גורם להם לתדהמה? איך קשורים לכל זה (שוב) המים והרקיע? איפה באמת נמצא גן העדן? (או שמא הגן בעדן)
מהו עץ הדעת ולמה אלוהים כל כך מפחד שהאדם יאכל ממנו? ואיך לכל זה וכמובן לגן עצמו קשורה האישה?
 
האזנה נעימה,
יותם

אם נעצור ברחוב אדם ונשאל אותו איך נברא העולם על פי התנ"ך, ככל הנראה הוא ישיב שבראשית היה תוהו ובוהו, ואז האל ברא את עולמנו במשך 7 ימים, ולאחר שאלוהים נח הוא עשה ניתוח לאדם וברא את חווה ומשם ממשיכים לסיפור גן העדן. אז....לא.בפרק הקודם שוחחנו על סיפור הבריאה בשישה ימים כפי שמופיע בבראשית א'. הפעם נדון בסיפור שמופיע בפרק ב'. לכאורה, שני סיפורים שכולם מכירים. ובכן - רק לכאורה, שכן בפרק זה מוצגת בריאת העולם מחדש, ובצורה שונה לחלוטין! בצורה שסותרת לגמרי את כל מה שנכתב לפניה, ואיכשהו, בזיכרון הקולקטיבי שלנו, איחדנו בין שני סיפורים שאי אפשר לאחד ביניהם. למעשה, התנ"ך מספר שני סיפורי בריאה. שונים. לחלוטין.

אז מדוע יש שני סיפורי בריאה? מה ההבדלים העיקריים ביניהם והאם ניתן ליישב אותם? כיצד מתואר אלוהים בכל אחד מהסיפורים? האם יש הבדל באופן פעולתו ובמידת שליטתו בתהליך הבריאה? מדוע? מהו תפקידו של האדם בכל אחד מסיפורי הבריאה? מהו הגן המסתורי הנטוע בעדן אשר מופיע רק בסיפור השני? האם מדובר במטאפורה או שניתן לזהות את מיקומו הגיאוגרפי, פה בעולמנו?

בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר נדון בעוד נושאים מרתקים שעולים מסיפור הבריאה השני שבפרק ב: בריאתה של האישה וההשוואה לבריאת האדם שעליה קראנו בפרק א', אילו פתרונות השערת המקורות מציעה לסוגיות בהן דנו וכיצד ביקורת המקרא מסבירה את ההבדלים והסתירות הללו? איך התייחסו לקשיים הפרשנים במהלך הדורות ומה יש לגישות המחקריות העכשוויות להציע כפתרון אפשרי.

האזנה נעימה,
יותם

והפעם ב "עושים תנ"ך" אנחנו חוזרים להתחלה. אבל ממש להתחלה...בצמד הפרקים הבאים נחזור למעשה הבריאה שמופיע בתחילתו של ספר בראשית. הסיפור שלפנינו הוא אולי הסיפור הכי מפורסם בתנ"ך, בריאה בשישה ימים, אור, רקיע, מאורות, כל החיות וכל ה"ויהי ערב ויהי בוקר"...מכירים לא? הסיפור כל כך מוכר נכון? 
אז....זהו שלא ממש
וותיקי הפודקאסט יודעים לספר כי ישנם שני סיפורי הבריאה שמופיעים בפרקים א' ו-ב' והם שני סיפורים שונים בתכלית האחד מהשני אבל האם יש בתנ"ך עוד סיפורי בריאה מלבד השניים שמופיעים בפרקים א ו-ב? מה מאפיין סיפורי בריאה אחרים אשר היו נפוצים ומוכרים בעולם העתיק? והאם ניתן לזהות שרידים שלהם גם בסיפורי הבריאה שבתנ"ך? מה הקשר של אותן מסורות לאוגרית ולהר חרמון? מה הייתה,על פי המיתולוגיות העתיקות, הבעיה הגדולה ביותר של העולם טרם הבריאה? מה תפקידם של המים במיתולוגיות המסופוטמיות? ובתנ"ך? איך נבראו בני האדם? איך ניתן להסביר את הביטוי הבעייתי "בצלם אלוהים"? האם לאל יש דמות וגוף כמו לבני האדם? 
ולמה, לכל הרוחות התהומות והאנומה-אלישים, סיפור הבריאה שבפרק א' בתנ"ך מתעקש להזכיר דווקא את התנינים הגדולים?

האזנה נעימה,
יותם

בפרק זה נצלול לשאלה הבוערת: כיצד ראוי ללמד תנ"ך בבתי הספר בימינו?אחת התגובות הנפוצות של מאזינינו במהלך השנים היא: "ואללה, אם היו מלמדים אותנו תנ"ך בבית הספר בצורה הזאת - לא היינו שונאים את לימודי המקרא בזמנו". רבים מוצאים עניין בתנ"ך רק כאנשים בוגרים, אבל ה"טראומה" מלימודי התנ"ך בתיכון מלווה רבים שאינם זוכרים חסד נעורים, בלשון המעטה, למקצוע הזה ובוחרים להתרחק מספר הספרים בבגרותם.

בפרק זה אם כן, נדון בחינוך  - נשוחח על הפער בין לימודי התנ"ך המסורתיים לבין גישות מודרניות המשלבות מסורת בצד היסטוריה, חקר המזרח הקדום בצד פרשנות מסורתית, קריאה ביקורתית של הטקסט בצד ניתוח ספרותי מפוקח. נבחן האם יש מקום ללימודי תנ"ך במערכת החינוך המודרנית, הממלכתית, ואם כן - באיזה אופן יש ללמד תנ"ך כדי? מהי הדרך הנכונה ללמד תנ"ך בעידן המודרני? מה לא עובד בשיטות הלימוד הנוכחיות? כיצד ניתן לשפר את חווית לימודי התנ"ך עבור התלמידים? עד כמה הדבר תלוי במורה ואהבתו את המקצוע?

על כל זאת ועוד נשוחח עם פרופ' נילי וזאנה מהחוג למקרא באונ' העברית ובחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, וראשת תכנית רביבים, עד לאחרונה יו"ר ועדת המקצוע בתנ"ך בחינוך הממלכתי.

האזנה נעימה,
יותם

מהי אמת היסטורית? אפשר בכלל לדעת מה זו "אמת היסטורית" בהקשר של הארכיאולוגיה המקראית? האם הסופר הכיר את התקופה מבפנים או שהוא כותב את הדברים ממרחק הזמן? מה יותר חשוב בארכיאולוגיה– ה"אמת" או "ההקשר"?האם ניתן בכלל לבקש מהארכיאולוגיה לנסות ולהוכיח סיפור וסיפור מקראי בפרט? האם ניתן, בעזרת הארכיאולוגיה, לצייר סיפור אלטרנטיבי למה שהמקורות הכתובים, ביניהם גם המקרא,מספרים לנו?בפרק זה אנו משוחחים עם ד"ר חגי משגב, מהאוניברסיטה העברית בירושלים ודנים בנושאים שחלקם שנויים במחלוקת גם בין החוקרים עצמם כמו למשל:האם יציאת מצרים התרחשה או לא? מה בין הסיפור המקראי לממצאי הארכיאולוגיה בשטח? האם הסופר המקראי הינו חיצוני לסיפור או שהוא "מדבר מצרית" מבחינה תרבותית?מה לגבי משה? האם מדובר בדמות ספרותית בלבד או שימור של זיכרון היסטורי?
מה לגבי כתובת תל דן- מדוע מציאתה הייתה רעידת אדמה ארכיאולוגית, בעיקר מול הגישה הסקנדינבית? מה משמעות הכתובת מבחינת הבנתנו את האירועים ההיסטוריים שעליהם אנו קוראים גם במקרא? מי "באמת" הרג את יהורם ואחזיה? האם היה זה חזאל מלך ארם ככתוב בכתובת או יהוא כפי שמספר התנ"ך? איך אפשר להעריך את האמינות של שני הטקסטים?
מה לגבי חרבת קיאפה? אילו רבדים יכולים ממצאי קיאפה לתרום לדיון הנוקב אודות "הממלכה המאוחדת"? מדוע התיארוכים של הממצאים מהאתר קריטיים להבנת ואולי אף לפתרון המחלוקת? האם גם סביב הממצאים עצמם, ולא רק על ניתוחם, הייתה מחלוק בין הארכיאולוגים?
על כך ועוד בפרק שלפניכם

האזנה נעימה,
יותם