פרק חדש בעושים תנ"ך - והפעם אודות שני ספרים שלכאורה יש בניהם (סוג של...) עימות: מלכים ודברי הימים.
אז למה בכלל יש לנו שני ספרים שמספרים לכאורה את אותו הסיפור, אודות אותם המאורעות? בפרק זה עם פרופ' חגי משגב נצלול לעימות בין ספר מלכים לספר דברי הימים - שני ספרים שמתארים את אותה תקופה, אבל בצורה שונה לחלוטין. מה ההבדל בין התפיסה ההיסטורית של שני הספרים? או יותר נכון לשאול מה ההבדל בתפיסה ההיסטורית של מחברי הספרים? למה דברי הימים מדלג במקרים רבים על סיפור יציאת מצרים ומתעלם באופן כללי מממלכת ישראל? איך מלך כמו יהושפט הופך פתאום מדמות שולית במלכים למרכזית בדה"י? מה הסיפור האמיתי של מנשה? ולמה חשוב לקרוא את שני הספרים ביחד כדי לקבל מבט תלת-ממדי על האירועים ההיסטוריים שהספרים מתארים? עוד נדבר על בניית זהות בתקופת שיבת ציון, על ההבדלים בתפיסת המושג שכר ועונש בין הספרים, ועל הממצאים הארכיאולוגיים שתומכים בגרסאות השונות המוצגות במלכים ובדה"י. 
האזנה נעימה, יותם.

פרק חדש בעושים תנ"ך  והפעם - בראשית ל"ח יהודה ותמר: סיפור בו מככבת דוקא גיבורה ראשית, שעוסק ביבום, זנות, אוננות (?) ונישואי אב לאלמנת בנו
למה סיפור יהודה ותמר "תקוע" וקוטע את רצף סיפורי יוסף? מהי המשמעות של חוק היבום בעולם העתיק ובתנ"ך בפרט? מה תפקידן של הזונות והקדושות במקרא? ובמזרח הקדום? למה יהודה מתחתן עם כנענית בניגוד לכל הדפוסים בסיפורי האבות? ומה הקשר בין הסיפור הזה לשושלת בית דוד? 
בעזרת ד"ר בעז סתוי בהמתארח בפרק ננסה להבין את המסרים החתרניים שמסתתרים בסיפור, את המאבק הסמוי בין ראובן ליהודה, ואת הסיבות שבגללן העורכים של התנ״ך בחרו למקם את הסיפור דווקא כאן.
האזנה נעימה,
יותם.

לפניכם פרק מיוחד שהוקלט במסגרת אירוע המאזינים שערכנו בעיר דוד ביולי 2025 בירושלים. בעירו של דוד המלך האהוב התכנסנו לקרוא ביחד כמה מזמורי תהילים, מזמורים שלפי המסורת כמובן חוברו על ידי דוד. או שמא? ננסה להבין: על ידי מי חוברו מזמורי תהילים? מאיזו סיבה הם נכתבו? מה הסוגים השונים של מזמורי תהילים? איך בנויים המזמורים? מתי הקריאו או שרו אותם,? שהרי מדובר ב"מזמור" אחרי הכל... נצלול לעומק למזמורים י״ב-י״ג וננסה להבין האם מדובר במזמור אחד שחולק או בשתי יצירות נפרדות? במה עוסקים המזמורים הללו? איפה הם נכתבו? ואיך הכתבים שבהם השתמרו המזמורים שרדו את תלאות הגלות? ולבסוף – מה זה לכל הרוחות והמגילות "קומיוניטס" ואיך כל זה קשור לתהילים
האזנה נעימה!
יותם

מקובל עלינו ששלושת הרגלים, פסח, שבועות וסוכות נחגגים לזכר יציאת מצרים. פסח הוא חג היציאה ממצרים, שבועות - חג מתן תורה שהתרחשה במהלך המסע ממצרים לכנען, אבל...מה בדיוק נחגג בסוכות? למה דווקא הישיבה של בני ישראל בסוכות זוכה לחג משלה? מדוע נחגג החג דווקא בזמן הזה בשנה? הרי אם ישבנו בסוכות ביציאת מצרים - למה לא יושבים בסוכות בפסח, אלא בתשרי? ובעצם סוכות הוא לא חג חקלאי בכלל? חג האסיף? מה קורה פה? ומה בכלל הקשר בין ישיבה בסוכה ובין ארבעת המינים? וסליחה על ההתקטננות, אבל אם כבר אנחנו יודעים שאלוהים יודע לפרט בדיוק מה הוא רוצה כשמדובר בקרבנות למשל ובשאר המצוות בכלל- למה הוא לא כתב בפירוט מה הם ארבעת המינים, כאילו הדבר הושאר (במכוון?) לפרשנות מאוחרת יותר? וכרגיל, נשאל את השאלה הקבועה: יכול להיות שחג סוכות מבוסס על חג פגאני קדום של תרבות אחרת?
התשובות - בפרק המיוחד שנביא בשידור נוסף עם חוקר המקרא שחר ענבר.
האזנה נעימה, חג שמח ומועדים לשמחה!
יותם

מה הקשר בין ראש השנה שאנחנו חוגגים היום ובין זה המתואר במקרא? האם תמיד קראו לחג הזה ״ראש השנה״? ומה כבר קרה ב-א׳ בתשרי שדווקא תאריך זה נבחר להיות "ראש השנה"? האם זה היום בו נברא העולם כפי שטוענת המסורת, או אולי דווקא משהו אחר? אם בפסח חוגגים את היציאה ממצרים ובסוכות את ישיבת בני ישראל בסוכות – אז מה לכל הרוחות וראשי הדגים אנחנו חוגגים בראש השנה? מה חובות החג המפורטות בתורה, ומה הצטרף מאוחר יותר? והאם יכול להיות שראש השנה היהודי הגיע במקור בכלל מתרבות של עם אחר מהאזור?
על כל השאלות האלה ועוד בפרק המיוחד לראש השנה בשידור נוסף, עם חוקר המקרא שחר ענבר
האזנה נעימה, חג שמח ושנה טובה ומתוקה!
יותם

פרק מיוחד שהוקלט במסגרת אירוע המאזינים שערכנו ביולי 2025 בעיר דוד בירושלים.
יחד עם המאזינים והמאזינות שהגיעו לאירוע ערכנו סיור עם פרופ' יובל גדות מאונ' ת"א ומנהל שותף של החפירה בחניון גבעתי בעיר דוד. הסיור נערך כאמור בשטח G המיתולוגי, המוכר יותר כמבנה האבן המדורג. מהי החשיבות הגדולה של החלקה בליבת הויכוח על ההיסטוריה של ירושלים? איך ארכיאולוגיה עובדת באמת, מנקודת המבט של חפירת שטח? מה החשיבות של מציאת סלע האם בחפירה ארכיאולוגית? מהי סטרטיגרפיה ואיך בונים אותה במדרון שעליו בנו קיר תמך ענק? מה המשמעות של בניה מונומנטלית ואיך היא מתבטאת בשטח? מדוע תיארוכו של האתר קריטי לבניית ציר הזמן של ירושלים כולה? אילו מבנים ומערכות נבנו שם? מה לגבי מעיין הגיחון והקשר שלו לסיפור הגדול? האם פרופ' גדות מסכים עם התיארוכים של פרופ' פינקלשטיין? (רמז – לא...). ואולי הכי חשוב – היכן הארמון? היכן הבניה המונומנטלית שממנה נשאר לנו כיום רק "הקיר המדורג"?
ולבסוף – נקנח בחלק המסורתי של שאלות ותשובות ששאלו המאזינים והמאזינות במהלך הסיור
על כך ועוד בפרק שלפניכם
שימו לב – תמונות משטח G ובהן נקודות הסיור עלו לעמוד עושים היסטוריה בפייסבוק
האזנה נעימה,
יותם

חרי שדיברנו על כל מה שלא סיפרו לכם על ממלכת יהודה - הגיע הזמן להתמקד בממלכה הצפונית: ישראל.
בפרק זה בו מתארח פרופ' עודד ליפשיץ, נמשיך לעסוק בשאלה - מה לא ידע המחבר המקראי בתקופת המלך יאשיה, מה השמיט ומה השאיר בפנים? ננסה להבין מה המקורות שעמדו בפני מחברי הטקסטים כשכתבו על ממלכת יהודה? מה ידע המחבר שישב בירושלים על ממלכת יהודה שרובה כנראה כבר נמחקה בעת הכתיבה? אילו עוד ספרים בתנ׳׳ך ייתכן נכתבו על ידי מחבר ספרי מלכים? כיצד אותו מחבר (או מחברים...) עלום תיאר סיפורים על גיבורים ״ישראליים״ ולא ״יהודאיים״ כמותו? למה היה חשוב לפרט כמה שנים מלך כל מלך ומלך בשתי הממלכות המתחרות? האם הסופר היהודאי הצליח לשמור על הסדר הכרונולוגי הנכון? למה דווקא על אליהו ואלישע המחבר היהודאי מפרט כל כך ביחס לשאר הכתוב על ממלכת ישראל? מה ניתן לדעת על התרבות וחיי היום יום בממלכת ישראל בהשוואה למה שנכנס לטקסט המקראי? איך השפיע הסכסוך בין הממלכות על ההיסטוריה המתוארת לנו בספר מלכים? ועל זו שהושמטה? על כך ועוד בפרק שלפנינו.
האזנה נעימה!
יותם

נארח את פרופסור עודד ליפשיץ מאוניברסיטת תל אביב לשיחה בעקבות ספרו האחרון, ״הסיפור שלא סופר על ממלכת יהודה״. ננסה להבין: נשאר בכלל משהו שעוד לא סופר על ממלכת יהודה? ואיך אפשר להבין מה לא סופר, כשכל מה שיש לנו הוא מה שכבר כן סופר? (קחו שניה...) מי היה המספר (או המספרים) המקראי שסיפר לנו על ממלכת יהודה? במה האמין? למי מיועד הטקסט שכתב, שהפך בסופו של דבר לאבני היסוד של כמה מהספרים המרכזיים בתנ׳׳ך? מה הכניס אותו סופר עלום לטקסט המקראי? ואולי יותר חשוב -מה הוא השאיר בחוץ? האם רק בירושלים היה בית מקדש? מה ידע הכותב של ספר מלכים על ירושלים בימי דוד ושלמה? איך הארכיאולוגיה יכולה לסיע לנו לנסות ולהבין את הפערים בין הסיפור המקראי לבין המציאות שבו נכתב לבין הממצא בשטח? על כך ועוד בפרק שלפנינו
האזנה נעימה!
יותם

פרק רביעי במיני סדרה שלנו אשר מוקדשת כולה למצרים העתיקה. והפעם, טיול נוסף לשכנתנו הכבירה מדרום! נתמקד בתרבות ובחיי היום-יום של המצרים הקדמונים. מה הם לבשו? ומה אסור היה להם ללבוש? איך הם נראו? האם השיער שאנחנו רואים בציורי הקירות הוא שלהם, או למעשה… פאות? (מה?!) מדוע הם צבעו את העיניים? האם החברה המצרית היתה שוויונית יותר כלפי נשים מאשר היה נהוג בשאר הממלכות העתיקות? מאיזו מחלה חששו המצרים במיוחד? מה עם האובססיה של המצרים לגבי חרפושיות וחיפושיות זבל? האם ההירוגליפים מייצגים שפה מדוברת? מה למדו הילדים המצריים בבתי הספר? איך נראו הבתים שלהם? ומה הם אכלו ושתו? והאם בהקשר זה בירה עדיפה על מים? אילו חיות מחמד הם גידלו? וגם, ננסה להבין אחת ולתמיד - מי בנה את הפירמידות במצרים?
האזנה נעימה!

ממשיכים במסע שלנו אל הממלכה האדירה ששכנה מדרום לנו - מצרים העתיקה.
והפעם, נצלול לעומקי הדת המצרית העתיקה. כמה באמת "עתיקה" הדת המצרית העתיקה? מהם שורשיה ומתי היא החלה להתקבל על ידי המצרים הקדמונים? מהם "כתבי הפירמידות" ואילו סודות טמונים בהם אודות האלים הקדמונים? מי היו האלים המרכזיים בדת המצרית? לכמה אלי שמש סגדו המצרים? כיצד התבצעה עבודת הפולחן המצרית? מהם קווי הדמיון בין המקדש המצרי לבין בית המקדש המקראי? האם ייתכן שיש פה יותר מסתם דמיון? אילו חגים היו במצרים העתיקה ומה עשו בהם? מדוע המצרים חנטו את מתיהם ויצרו את המומיות? ובונוס לסיום - מדריך חצי מעשי: איך להתקבל לעולם המתים של אוסיריס ולא להיאכל על ידי מפלצת השאול. כל זאת ועוד - בפרק שלפניכם, בו מתארחת ד"ר רחלי שלומי חן מהאוניברסיטה העברית.