מפגש המאזינים שערכנו לא מזמן בנאות קדומים עסק בסיפורי שלמה, ובמהלכו בין היתר, הקלטנו את הפרק שלפניכם, אודות סיפור משפט שלמה. פרק מיוחד בהשתתפותכם- קהל המאזינים. במרכז הסיפור נמצאת החידה הבלשית המפורסמת ביותר בתנ"ך, בה שתי נשים, שזה עתה ילדו, עומדות לפני שלמה המלך. כל אחת מהנשים טוענת שהיא האמא של התינוק החי ושהאישה השניה- היא האם של התינוק המת! עד כאן הסיפור המוכר. רק מה? בשום מקום בטקסט לא נאמר במפורש מי מבין שתיהן היא האמא האמיתית, אף על פי שניכר כי הטקסט עושה הכל כדי לרמוז לנו שהאמא האמיתית היא התובעת.
מדוע למרות שנראה כי מדובר בסיפור פשוט, מדובר באחד הטקסטים הכי מורכבים ויוצאי דופן בכל התנ"ך? מה הם הראיות לכך שהתובעת היא האמא האמיתית? האם ניתן לסתור טענות אלה? מה הראיות לכך שדווקא הנתבעת היא האמא האמיתית? איך פתרו פרשני ימי הביניים את החידה? איך פותרים אותה חוקרים מודרניים?
על כל זאת ועוד, נשוחח עם חוקר המקרא שחר ענבר, שישמיע באוזנינו פתרון חדש ומפתיע לחידה הבלשית שלפנינו. וכן, יש פתרון לתעלומה…

האזנה נעימה,
יותם

בפרקים הקודמים של עושים תנ"ך בהם שוחחנו על ישראל הקדום, העמקנו בדיון אודות ממלכת ישראל, עד לחורבנה.
הפעם נכנס שוב למכונת הזמן הוירטואלית שלנו, נעזוב את ממלכת ישראל החרבה ונחזור "אחורה" לממלכת יהודה, הממלכה הדרומית, בראשית ימיה, המתקיימת לצד ממלכת ישראל הצפונית. ימים בהם שתי ממלכות עבריות מתקיימות האחת ליד השנייה.


נתחיל את המסע שלנו בממלכת יהודה במאה העשירית לפני הספירה, תקופה מעורפלת יחסית מבחינה ארכיאולוגית, שהיא תקופת ייסודה וצמיחתה של הממלכה ונמשיך עד חורבן ממלכת ישראל, הפעם מנקודת המבט של יהודה, לאורך כ-200 שנה.

איך תפיסת "המשך הארוך" ותקופת אל-עמארנה יכולות לתרום להבנתנו את צמיחתה של ממלכת יהודה? האם בראשיתה "יהודה" היא בכלל עיר מדינה ותו לא? מה אנחנו יודעים על ירושלים ממכתבי אל עמארנה מבחינה טריטוריאלית? מה מעמדה מול שכם? מהן השאיפות הטריטוריאליות של ירושלים בראשית דרכה כעיר מדינה עברית? איך קרה ששתי ממלכות עבריות צמחו פחות או יותר באותה תקופה? האם דוד ושלמה הן דמויות היסטוריות ובהנחה שכן- מה משמעות העובדה שבימיהם, במאה העשירית לפנה"ס הממלכה אינה שולטת ככה"נ בחבלי שפלת יהודה? ומה בדבר תיאור ביצורי רחבעם בספר דה"י ואיך הוא מתכתב עם הממצא בשטח? איך מסע שישק המופיע בתנ"ך לאחר מות שלמה ומגובה גם בטקסט חוץ מקראי, קשור לכל זה? אילו ממלכות ומעצמות זרות שלטו ביהודה? ולבסוף- מה עמדתו של פרופ' ישראל פינקלשטיין המתארח בפרק זה בשאלת חרבת קייאפה?

האזנה נעימה,
יותם

והפעם – פרק שעוד לא היה כמותו! בפרק זה נשוחח על…הפרק הכי חשוב בתנ"ך, או אם נדייק: הפרק עם האפקט הכי גדול מכל פרקי התנ"ך - דניאל פרק ז'. פרק שההשפעה שלו אדירה, כזאת שחצתה גבולות, דתות ועידנים.
קודם שנתייחס לפרק הספציפי, נחזור לרגע ונזכר בספר דניאל (שזכה לפרק נפרד בעבר) מיהו דניאל ומה פשר ספרו? מתי נכתב הטקסט? איך הספר מחולק? מה הרעיון הכללי של הספר ואילו רעיונות אפוקליפטיים מיוצגים בו?
לאחר מכן נכנס לעובי הקורה של הפרק רב ההשפעה שלפנינו: מהו החלום שדניאל רואה בפרק ז'? מי הן ארבע החיות/מפלצות המיתיות שמופיעות בחלומו? למי קישרו החוזים האפוקליפטיים את אותן מפלצות אימתניות? כיצד הטקסט של ספר דניאל מחיה דגמים מיתולוגיים מהמזרח הקדום, שאינם שכיחים, עד כדי בבחינת כמעט ולא קיימים בשאר התנ"ך? מיהו בן האדם בחלומו של דניאל שחוצה את הגבול בין הקיום האנושי לבין הממד האלוהי? האם ייתכן כי גם יהודים החזיקו ברעיונות שאדם יכול "לחצות את הגבול" לעולם האלוהי? והכי חשוב – איך הפרק הזה, על הטקסט הפנטסטי שבו, השפיע על העולם בו אנו חיים – עד היום.
על כל זאת ועוד נשוחח עם פרופ' יונתן בן דב מאונ' ת"א.

האזנה נעימה,
יותם