לאחר שהרצל מוציא את ספרו הראשון ״מדינת היהודים״ ב1896, ומתחיל את הפעילות הפומבית שלו להקמת מדינה יהודית הוא מקבל ביקורות נוראיות. המוציא לאור בעיתון שבו הוא עובד מתחנן שלא יחתום על הספר בשמו ומאיים לפטר אותו, 500 קהילות יהודיות הונגריות כותבות עצומה לקיסר בבקשה להוציא את הציונות מחוץ לחוק, והסופר המפורסם שטפן צוויג מגדיר את הספר כ״טקסט אווילי ואטום״ ואומר שלא היה איש נלעג מהרצל באותה תקופה בכל וינה.
כ-53 שנים אחר כך, לאחר שהחזון שלו החל להתממש במדינת ישראל, הועלו עצמותיו של הרצל לארץ והוא נקבר מחדש בירושלים. כשליש מתושבי המדינה הצעירה השתתפו במסע הלוויה או באחד משלבי הטקס - רגע ממלכתי חריג בעוצמתו, שבו מדינת ישראל הצעירה קשרה את עצמה באופן רשמי אל האיש שראה אותה בדמיונו עשרות שנים קודם לכן.
שלומית סטלר, המנהלת החינוכית של מרכז הרצל, מתארת את הדרך שעבר מהרצל האדם - דרך הכישלונות, הקונגרסים, הביקור המאכזב בארץ ישראל ופרשת אוגנדה - ועד להפיכתו לדמות המכוננת של הציונות המדינית.
וסיגלית בצלאלי, מנהלת התפעול של מרכז הרצל, מספרת על העלאת עצמותיו של הרצל לארץ, על הבחירה לקבור אותו בירושלים, ועל הר הרצל כמקום שמחבר בין חזון, שואה, תקומה וזיכרון.
מראיין: אורי טולידאנו