אי אפשר לדבר על הניצחון הישראלי במלחמת העצמאות מבלי לדבר על המפעל שסיפק 2.5 מיליון כדורים ללוחמים וללוחמות במהלך הקרבות. כדי לארגן אופרציה שכזו בזמן שהבריטים מאיימים בעונש מוות על נשיאת נשק נדרשת יצירתיות יוצאת מגדר הרגיל. החומר לייצור התרמילים נלקח מקופסאות שפתונים, המכונות הגיעו ממפעל פולני שפשט את הרגל וחיכו כמה שנים במחסן בלבנון. העובדים היו נדרשים לשקר לבני משפחותיהם, להתחמק מפגישות עימם ולהסוות את הדרך שלהם אל המכון. הירידה הסודית למפעל מאתגרת יותר גם מחדר הבריחה הקשה ביותר. האזינו לאורי טולידאנו מראיין את רני אורן, מנהל מוזיאון מכון איילון.

לאחר שהרצל מוציא את ספרו הראשון ״מדינת היהודים״ ב1896, ומתחיל את הפעילות הפומבית שלו להקמת מדינה יהודית הוא מקבל ביקורות נוראיות. המוציא לאור בעיתון שבו הוא עובד מתחנן שלא יחתום על הספר בשמו ומאיים לפטר אותו, 500 קהילות יהודיות הונגריות כותבות עצומה לקיסר בבקשה להוציא את הציונות מחוץ לחוק, והסופר המפורסם שטפן צוויג מגדיר את הספר כ״טקסט אווילי ואטום״ ואומר שלא היה איש נלעג מהרצל באותה תקופה בכל וינה.

כ-53 שנים אחר כך, לאחר שהחזון שלו החל להתממש במדינת ישראל, הועלו עצמותיו של הרצל לארץ והוא נקבר מחדש בירושלים. כשליש מתושבי המדינה הצעירה השתתפו במסע הלוויה או באחד משלבי הטקס - רגע ממלכתי חריג בעוצמתו, שבו מדינת ישראל הצעירה קשרה את עצמה באופן רשמי אל האיש שראה אותה בדמיונו עשרות שנים קודם לכן.

שלומית סטלר, המנהלת החינוכית של מרכז הרצל, מתארת את הדרך שעבר מהרצל האדם - דרך הכישלונות, הקונגרסים, הביקור המאכזב בארץ ישראל ופרשת אוגנדה - ועד להפיכתו לדמות המכוננת של הציונות המדינית.
וסיגלית בצלאלי, מנהלת התפעול של מרכז הרצל, מספרת על העלאת עצמותיו של הרצל לארץ, על הבחירה לקבור אותו בירושלים, ועל הר הרצל כמקום שמחבר בין חזון, שואה, תקומה וזיכרון.
מראיין: אורי טולידאנו

האזינו לאורי טולידאנו מראיין את רונה אניב על חייו הפרטיים של בן גוריון. איך הכשיר את עצמו להיות אחד המצביאים החשובים ביותר בהיסטוריה של ישראל מבלי שהשתתף מעולם בקרב, האם בנוסף להקרבה למען המדינה הצליח לתפקד גם כאיש משפחה? ומה ניתן ללמוד מאוסף הספרים שלו שמונה כ 22 אלף ספרים?תודות - רונה אניב מבית בן גוריון, מיקה פופקו וקרן שרעבי רייש מהמועצה לשימור אתרים

ב1953 ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון עושה דבר מאוד משונה. בדרכו לטקס חניכה של כביש חדש המחבר בין מצפה רמון לאילת הוא מבחין במספר צריפים באמצע המדבר שהוא לא זכר שראה קודם לכן. הוא מבקש מהנהג שיעצור את הרכב, ומתחיל לדבר עם המתיישבים החדשים. מדובר בקבוצה צעירה ועצמאית שלא משתייכת לשום ארגון או מפלגה. הוא מחליט בליבו שהוא מצטרף אליהם. תוך חצי שנה הוא מתפטר מתפקידו כראש ממשלה ו"עולה דרומה". 
״בנגב ייבחן עם ישראל״ אמר בן גוריון, למה לדעתו ה"עליה לנגב" חשובה כל כך? מה תפקידו של הנגב בהתפתחות של עם ישראל? ומה אפשר ללמוד על האיש מביקור בביתו בעשר השנים האחרונות לחייו.

בפרק התראיינו, מירי פלמ״ח מנהלת צריף בן גוריון וגיל שניידר, מנהלת הצריף בהווה.
מראיין אורי טולידאנו
הפקה מטעם המועצה לשימור אתרים - קרן שרעבי רייש ומיקה פופקו.
בפרק השתמשנו בחומרים מן הארכיון למורשת בן-גוריון
מהאוסף ״מפלונסק לשדה בוקר- דפדוף באלבום, "תמונות מוקלטות" מנאומיו וזכרונותיו של בן גוריון-תוכנית מיוחדת במלאת לו 80 שנה, בעריכת יורם רונן ודניאל בלוך״
ואנחנו מודים לארכיון ב״ג ולמי שלקח חלק במאמצים לשימור הקלטותיו

האזינו לאורי טולדנו שמביא לנו את הסיפורים מתוך הקירות של הבית בו הוכרז על הקמת מדינת ישראל, מפיו של איציק דרור, מנהל ההדרכה ומערך החינוך של הבית.בכל פרק נבקר באתר מורשת אחד: בית העצמאות, בית בן גוריון, נהריים בגשר, מכון אילון, מוזיאון הפלמ”ח ועוד. נשמע את הסיפורים מאחורי האתרים שהיוו נקודות ציון בהקמת המדינה.פרויקט של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל והרדיו הבינתחומי בשיתוף אגף מורשת במשרד ירושלים ומורשת ומשרד התרבות והספורט.

 

הנוטרות החלה ככח עזר לשלטון המקומי בעבודות האבטחה השוטפות אך בחלוף השנים שינתה את יעודה והפכה למרכיב משמעותי בהקמת צה״ל, מג״ב ומשטרת ישראל, כיצד זה קרה?

עוד בימי השלטון העות׳מאני, שכרו השלטונות גאפירים (בעברית שומרים) יהודים וערבים ששימשו ככח עזר משטרתי לאבטחת מסילות רכבת תחנות חשמל ועוד. גם בראשית ימי המנדט הבריטי מעמדם של הגאפירים נשמר והיהודים שבהם קיבלו על עצמם את השם ״נוטרים״ - שוטרים יהודים נושאי נשק שממונים ע״י הסוכנות היהודית והשלטונות הבריטיים. במרד הערבי הגדול של 1936 עד 1939 תפקיד השמירה הפך למשמעותי יותר וגוייסו נוטרים רבים שהשתמשו במעמדם המיוחד, בכדי לקדם את המאמץ המלחמתי בישוב - הם ״סחבו״ נשק, העבירו נשק בין סליקים וחשוב מכל לימדו רבים כיצד להשתמש בנשק. ב ״200 ימי החרדה״ הנוטרים זכו להכשרה צבאית נוספת ובהקמת המדינה היוו חלק חשוב בהקמת הכח הלוחם.

מוזמנים להאזין לפרק עם שלמי שטרית, מפקד בית מורשת משטרת ישראל מרכז מורשת הנוטר והשוטר מתקופת ימי המנדט הבריטי במשטרת נהלל.

ראיון - אורי טולידאנו, הפקה, SHEMMA פודקאסטים ויצירות סאונד

כיצד התעצבו גבולות אצבע הגליל? מדוע יש כל כך הרבה סליקים בקיבוץ אחד?

סיפורו של קיבוץ כפר גלעדי, הקיבוץ שהוקם בשנת 1916 ולקח חלק פעיל בהגנה על היישוב העברי החל ממאורעות תל חי ב-1919 ועד היום. סיפורים על גבורת נשים, על יחסים חמים עם עמי האזור, ועל הימים המורכבים בין גבולות. בפודקאסט נראיין את תורה שרייבר, מנהלת אתר חצר ראשונים, אתר הסליקים, בכפר גלעדי.

מראיין: אורי טולידאנו. הפקה: קרן שרעבי רייש, המועצה לשימור אתרים. יונתן גל, משמע פודקאסטים ויצירות סאונד

סמוך לכניסה לכפר יהושע בעמק יזרעאל, עובר כביש צר ליד מספר בתי אבן ישנים ומרשימים.

זה היה מיקומה של תחנת ״תל א-שמאם״ של רכבת העמק שעברה כאן במשך כחצי מאה. הרכבת היתה שלוחה של פרויקט המסילה החיג'אזית, ובשיא פעילותה חיברה בין חיפה לדרעא שבסוריה ומשם צפונה לדמשק או דרומה עד מדינה שבחצי האי ערב.

מי שיזדמן למקום כיום יוכל לבקר במרכז המבקרים שהוקם בתחנה הישנה, לצפות בסרט ובתצוגה וגם לבקר במגדל המים שבו משאבת קיטור משוחזרת.

פרק זה מוקדש לזכרו של יהודה לבנוני, שנפטר במפתיע בזמן שעבר בין הקלטת הראיון עימו ועד עליית התוכנית לאוויר.

יהודה, חוקר רכבת העמק כתב את הספר בעל שני הכרכים: "מחמורו של הסולטן לרכבת העמק" העוסק במכלול ההיבטים של הקמת רכבת העמק ותפעולה, ובהמשך כתב את הספר "סודות שבעמק" ובו נושאים מרתקים נוספים הקשורים ברכבת.