יש מושג מעניין במסגרת לימודי ימימה, שנקרא המתנה. להמתין. אבל בניגוד למה שעולה מיד לראש, זה לא עניין פאסיבי. זה לא לחכות ולראות מה יקרה. למעשה זה מקום שמבקש להבין את הברכה בלראות מה טומן הרגע הזה. מקום שמבקש להיות בעשייה שלא קשורה לציפייה דרוכה שעלולה להביא אתה אכזבות, תחושה של חוסר התקדמות ותקיעות שרק מביאים לייאוש. מול ייאוש יכולה לבוא פעולה. אבל גם לפעול צריך לדעת איך, ומאיזה מקום. אז מה זה בעצם המתנה? ולמה זה רלבנטי לימים האלה?

פודקאסט מבית ⁠רדיו מהות החים