יותר מ 450 יום אנחנו נתקלים בה שוב ושוב. מספר לא קטן של פעמים ביום. המילה ״הסכם״.מה זה אומר הסכם? שבאמת מסכימים? שמסכימים שלא מסכימים?  האם משהו משתנה תוך כדי זה שמנסים להסכים, או שלהיפך, דרך הניסונות להסכים רק לומדים על הפערים, ואז זה מקשה על המשא ומתן. מה קורה שרגש נכנס לתוך הסכם? האם הציפייה ״שיבינו אותך״ לא מכשילה בעצם? שהרי זאת דרישה שמרגישה בסיסית, לא?  אם לא יבינו איך יתחשבו? כמה נותנים לבטן לנהל או לראש? ״המניע? תסכם לכם את כל זה.
מגיש ועורך: אלון נוימן