שלחו לנו הודעה

בתים ללא מזגנים בישראל?!

אני לא נגד מזגנים! כשאני נכנס למבנה ג'אנק בילדינג בקיץ אני מיד שולח יד אל שלט המזגן. 
רוב המבנים הותיקים בישראל הם מבני אנטי-אקלים, ואינם מתמודדים טוב עם עומס חום.

אבל המזגן עשוי לגרום להפרשי טמפרטורות קיצוניות ושינויים בלחות ואנו חווים כאבי ראש, הזעה, שרירים תפוסים, התייבשות וחוסר נוחות כללי.

אך ישראל ממוקמת באיזור אקלים נוח יחסית, ובתכנון נכון ניתן לחסוך או אף להמנע מהפעל מזגן רוב השנה. 

תכנון נכון שכזה כולל התייחסות לצורת המבנה ולחומרים ממנו הוא עשוי.
בפרק אציג גישות לקירור טבעי של מבנים בקיץ הישראלי, כולל דרכים לזרימת אוויר, איזון הלחות ובידוד תרמי.

שלחו לנו הודעה

אילו ערים בישראל ממשיכות לפספס הזדמנויות למרחבים טובים יותר לאדם?
האם תאים סולאריים בעוטף עזה הם פתרון או בעיה חדשה?
האם נכון להמשיך לבנות "יישוב על כל גבעה" ברוח הציונות?
מהי צפיפות במובן חיובי, וכמה שטחים בישראל באמת בנויים?

אביב לביא הוא תל-אביבי, עיתונאי ותיק, מנחה ושדרן אשר עוסק רבות בתחום הסביבתי.
כותב בין השאר בזמן ישראל, מנחה קבוע במגזין "יהיה בסדר" בגל"צ ומרצה בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב.

שוחחנו על טבעונות והקשר לאיכות הסביבה, על תפקיד העיתונות בשמירה על הסביבה, על המעשים והמחדלים של מתכננים ישראלים בהקשר למרחב הבנוי ועל הזיקה לטבע של האדם העירוני.

שלחו לנו הודעה

בשביל לשמור על הבריאות שלנו ושל הסביבה צריך להבין את מערכת היחסים  בין האדם לטבע. 

מהי אמבטיית יער ואיך היא מסייעת לנו? 
אילו פעילויות משותפות ניתן לקיים בטבע? 
האם אמנות כמו צילום, ציור וטבע נפגשים? 

שיחה עם ד"ר מלי נבו, מפתחת מודל הפרספקטיבה של האקו הוקרה, מרצה וחוקרת ושותפה בכתיבת הספר "לְשָׁמְרהָ- קהילות מקיימות ואקולוגיות בישראל" בהוצאת רסלינג.

שוחחנו על גישות שונות בהן פעם האדם מעל הטבע ופעם איתו בגובה העיניים, על מפגשים יום יומיים עם הטבע ועל התועלת שלהם לבריאות הפיזית והנפשית שלנו.

שלחו לנו הודעה

אירועי אוקטובר 23' הותירו נפגעים רבים גם בנפש, אשר חווים דחק ומצוקה בעקבות חשיפתם לאירועי אלימות. האם בכוחו של מרחב פתוח מתוכנן לעודד ריפוי ושיקום?

שוחחתי עם אדריכל דויד רנוב, הלום קרב בעצמו ממלחמת לבנון הראשונה, שמוביל את רעיון "הבוסתן" כפעילות שיקומית מרפאת.

שוחחנו על חשיבותה של קהילה ועל תפקידו של הטבע כתומך בתהליכי רפואה ושיקום.

שלחו לנו הודעה

באוקטובר 23 פרצו אויבים אל בתים רבים בישראל, והותירו עם שלם בתחושה של חוסר בטחון. 
אנו אומרים "ביתי הוא מבצרי", והפרק יעסוק בשיפור תחושת הבטחון באמצעים אדריכליים.

בפרק זה אני מוסיף רשמית את מושג "תחושת הבטחון" לעשרת הדברות של המרחב הבריא. כולנו זקוקים לבטחון על מנת להיות נינוחים ונטולי מתחים בבית שלנו.

מה היא "תיגמוטקסיס" ואיך היא קשורה לתחושת בטחון? איך השליטה במרחב משפרת את השלווה הנפשית שלנו?

בפרק שוחחתי גם עם אילן ליאור, יזם וממציא שיטת GSB המבוססת על מבנים עם ליבת בטון קשיחה ובידוד תרמי. 

הרחבתי גם על הממ"ד, המרחב המוגן הביתי שלנו, מעט על ההיסטוריה שלו ועל תכונותיו. 

אני מאחל מכאן החלמה מלאה לפצועים בגוף ובנפש, תנחומים למשפחות אשר איבדו את היקר להם מכל ותקווה להחזרת החטופים במהרה. 

את שנהרס אנו נבנה מחדש, טוב יותר, בריא ובטוח.

שלחו לנו הודעה

האם הבתים שלנו רעילים?

חומרי בנייה רבים המיוצרים בתעשיה מכילים רכיבים שלהם השפעה שלילית על הבריאות שלנו. חומרים נשימים מסוימים מתבטאים כגז המזהם את האוויר, חומרים אחרים פולטים קרינה או מכילים משבשים הורמונליים. סביבות מחייה רעילות עשויות לגרום לכאבי ראש וסחרחורות וכן לבעיות קשות כמו מחלות נשימה, בעיות פוריות, הפרעות במצב הרוח ועוד.
יעלי אטשטיין היא ביולוגית ימית, מרצה וחוקרת אשר הקימה את המיזם החברתי "מסה קריטית" - הפורום לצרכנות בריאה בישראל. מיזם זה בוחן את השפעתם של חומרים שונים מהתעשייה על הבריאות שלנו. היוזמה חותרת לשינוי הכלכלה המקומית מכלכלה מזיקה לכלכלה תומכת בריאות.

לדף מסה קריטית בפייסבוק :

שלחו לנו הודעה

WELL BUILDING

שיטת דירוג בה ניתנים ציונים טובים יותר למבנים בריאים יותר. כיצד אפשר לשפר את הסביבות בהן אנחנו חיים? בפרק זה אסקור את "עשרת הדיברות" למרחב בריא על פי שיטת דירוג אמריקאית חדשה. הסעיפים המוזכרים בתקן החדש הנם אוויר, מים, אור, תנועה, קול, תודעה, חברה, חומרים, נוחות ותזונה. כל סעיף מגובה במחקרים רפואיים עדכניים המציגים את התועלות שניתן לקבל במרחבים 
המתוכננים נכון יותר. 
אסביר כל סעיף, את התועלות שבו ודרכים בהן ניתן ליישמו במבנים
למידע נוסף ניתן להכנס לאתר המקור:

https://www.wellcertified.com/

שלחו לנו הודעה

שמעתם על קינאף? אני לא שמעתי עד שפגשתי באבישי מורג מחברת קיינאף וונצ'רס. אבישי הנו חקלאי, אשר חקר במשך שנים את הצמח על סגולותיו, ואף התאים אותו לישראל לפני כמה שנים. הקיינאף הופך כאן בארץ לחומר גלם לענפים שונים, ובהם ענף הבניה.

ניתן ליצור ממנו בלוקים, חומרי בידוד, תערובות פלסטיק ועוד שפע של מוצרים בעלי תכונות מעוררות התפעלות.

הקיינאף מבודד חום, יכול לשמש כסיב חזק מפלדה, כתחליף במוצרי פלסטיק וכאגרגט-מלאן בטיח, בלוקים ועוד. 

מרגע הזריעה ועד לקציר עוברים כשלושה חודשים, והצמח מנקה את האוויר מפחמן דו-חמצני, מטייב את הקרקע ומאפשר גידול מחזורי של גידולים שונים על אותה האדמה.

בניה ירוקה אמיתית ממקור צמחי מתחדש, עם תרומה לקהילה, תרומה לסביבה ועתיד מזהר לחקלאות.

שלחו לנו הודעה

איך מרכיבים פרוגרמה רגשית לתכנון?

האם בתכנון בית מספיק לדעת מהו מספר החדרים הרצוי, או שמא ישנם מצבים רגשיים אישיים שבית יכול לשרת ולהעצים? איך בית יכול להעצים את האדם, המשפחה והקהילה? 

אורלי רובינזון כתבה 42 ספרי אדריכלות, וממשיכה לחקור וללמד את "שפת העיצוב החדשה". 
איך המרחב יכול לענות על "השריטות" שלנו, מה צריך אדריכל עכשווי לשאול כשהוא ניגש לתכנון, ואיך מתכננים את הריק אל מול המלא?

שיחה קולחת, אישית ומלאה ברגש ומרחב.

שלחו לנו הודעה

קחו נשימה עמוקה, כי מסתבר שהאוויר בתוך המבנים מזוהם יותר מהאוויר שבחוץ. 

האוויר אותו אנחנו נושמים במבנה מכיל מזהמים רבים כגון תרכובות אורגניות נדיפות (VOC's),  פחמן דו-חמצני, עובש, וירוסים, חיידקים, חלקיקים ואלרגנים. 

מהם הרכיבים המזיקים לבריאות באוויר שסביבנו, איך הם משפיעים עלינו ועל ילדינו ומה ניתן לעשות בכדי להפחית את המצאותם במבנים?

בפרק זה משתתף עופר נידם, ממציא ויזם סדרתי אשר פיתח טכנולוגיה מהפכנית לטיהור אוויר במבנים ללא שימוש במסננים. באמצעות השיטה מקווים בחברת DUSMIT שהקים לנקות חללים מוירוסים, אלרגנים וגזים רעילים המקיפים את סביבות העבודה, החינוך והמגורים שלנו.