למה קשה כל כך לגמור קטעים שהתחלנו? למה זה חשוב בכלל לסיים הרבה קטעים? איך לעשות את זה? אני נותן פה שיטה בדוקה ויעילה להגיע לסיום של כל פרוייקט ובאותה הזדמנות מדבר גם על הביטלס ועל שכר ועונש 

איך משחררים את הצנזור העצמי ושולחים אותו לחכות מחוץ לאולפן, איך יוצרים כל יום משהו חדש ולמה כדאי לעשות את זה, מי הוא מייק מאנדיי, מהו הספר דרך האמן

בפרק הזה אני מספר איך התחלתי ליצור עשרות קטעי מוזיקה חדשים בשנה. מאיפה פתאום הגיעה היכולת הזאת? איך זה קורה בקלות? איך נפגשים עם השראה על בסיס יומיומי? ומה קורה כשנוגעים ביצירה באופן יומיומי