המצב הפוסט אנושי

הפרק עוסק במרחב האורבני הפוסט-אנושי שנמצא כבר בתכנון. את ערי העתיד החכמות לא בונות ממשלות אלא חברות טכנולוגיה ואינטרנט כמו גוגל, ונראה שהוויית העיר תהיה דומה במובנים רבים ומפתיעים לחוויית האינטרנט: ממשלוחים שיגיעו לביתכם תוך דקות ספורות בצינורות וואקום, ליכולות קסטומיזציה של העיר במציאות רבודה, ועד לתלות מלאה במתן דאטה על מנת לסנכרן את תנועתנו במרחב עם התחבורה האוטונומית, שכן מערכת הסימונים הנוכחית של תמרורים ורמזורים תיעלם

לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי

 להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם

ככל שראיית מכונה מחלחלת לתרבות הוויזואלית שלנו, מהי ראייה אנושית גם משתנה. אנחנו כבר לא מסתמכים רק על העין האנושית אלא על מה שאותו מסך או טכנולוגיה מאפשרת לנו לראות בנוסף לזה. מאמוג'י ועד ווייז, אנו מתרגלים לסמוך על ייצוגים של עצמנו ושל עולמנו באנימציה, שפה ויזואלית שאינה ריאליסטית כמו הצילום, ובעולם הדיפ-פייק שבו האמון בצילום יורד, כוחה של האנימציה ושל ראיית מכונה עולה שלא בצדק. מהן הסכנות האורבות לנו ומה תפקידנו בעולם שבו העין שלנו היא כבר לא אבן הבוחן של הממשי?

לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי

 להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם

 תודה לנועם פלד על השיר דילוגי אותיות שהושמע בפרק

אנחנו חיים בעידן שבו תוכן אינטלקטואלי הוא מוצר צריכה מהיר יותר ממקדונלדס

לקראת פתיחת השנה האקדמית שבה רבים מאתנו חוזרים ללמד או ללמוד, מרחוק, בזום, נדבר על המדיאטיזציה של חיינו: התלות של כל תחומי חיינו במדיה והשינוי שחיינו עוברים כשהם מתנהלים ב-מדיה וכפופים לחוקי הפורמט שלה, עם מיקוד בשינוי שחל באופני העברת הידע והלמידה. גבריאל בן משה, דוקטורנט למחקר מבוסס אמנות, מציע להפוך  הרצאות להצגות ולמרצים ללמוד כמה טריקים מהמשפיענים באינסטגרם ויוטיוב, ולא לפחד ממופע ראווה מבדר - הוא לא רדוד, הוא דווקא מורכב יותר

לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי

 להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם

:תודה לשלומי קינן על השיר שהושמע בפרק

ספיישל סוכות והפעם לקראת שמחת תורה נעסוק באושר/הפינס. ברמה האישית, נדבר על ניטור רגשות, על טכנולוגיות להגברת אושר ונשקול את המחיר האנושי שהן גובות (החל מדקה 19:30), וברמה הגלובלית, נגלה שלמושג אושר יש משמעות שונה לגמרי. נדבר על מדדי האושר ועל מי שכבר דואגים שיהיה לנו עתיד מאושר יותר ובמה זה תלוי.  לשם כך נארח את ענת פנטי, דוקטורנטית בתוכנית ללימודי מדע טכנולוגיה וחברה בבר אילן שחוקרת מדיניות אושר, וול-ביאינג (מיטביות) וטכנולוגיה ורוצה להיות שרת האושר הישראלית הראשונה

לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי

 להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם

קרדיט לקאבר שהושמע בפרק - כתב והלחין: פארל ויליאמס; שירה, קלידים, וכלי הקשה: עמית ברקן; טכנאי הקלטה, קולות: ניר טרגר; הוקלט בקפה "מקום", קיבוץ יחד

אני מארחת בפרק הזה את אחד מאחרוני דור הנפילים, פרופ' יוסף אגסי, לשיחה מרתקת ומנערת על מצב האדם, העולם והטכנולוגיה, כיום, בעתיד, ואולי מאז ומעולם. אגסי כיום בן 93 והוא צלול, חד ואוונגרדי מתמיד. הוא היה דוקטורנט של קרל פופר(!), היה נשוי לנכדתו של מרטין בובר וכתב שני ספרים עם ישעיהו לייבוביץ שבהם הם מתווכחים על כל דבר. מכיוון שהוא גם חלוץ ומייסד של תחום הפילוסופיה של הטכנולוגיה, חשבתי שיהיה מעניין לדבר איתו על המצב הפוסט אנושי שלנו ולשמוע ממנו תחזית עתידית

לתמלול המלא של הפרק והרשמה לעדכונים במייל

לקישורי האזנה במגוון אפליקציות

בפרק שעבר דיברנו על כך שנקודת המבט מגבוה, העל אנושית, נוגעת גם לציר הזמן, כלומר להביט רחוק זה באותה מידה אל העתיד הרחוק או אל העבר הרחוק. אז זה לא במקרה שהעתידן הכי מבוקש בימינו, יובל נח הררי, הוא היסטוריון של ימי הביניים. בפרק הנוכחי נפתח את הפרספקטיבה שלנו אל העבר העוד יותר רחוק, הכי רחוק שיש, וזה ישמש לנו כמצפן לעתיד הרחוק ולהבנת המצב האנושי. לשם כך נארח את קרן נבנהוייז, פרה היסטוריונית ומאסטרנטית במעבדה לארכיאולוגיה חישובית באונ' העברית. נבין מה זה האוקיסמורון הזה ארכאולוגיה חישובית או דיגיטלית, נדבר על הקשר הטבעי בין ארכאולוגיה ומדע בדיוני, נספר על ה"סמארטפון" שהיה לאדם הקדמון, ונתבונן על הסמארטפונים שלנו מנקודת מבטו של ארכיאולוג עתידני

לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכוןל במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי

 להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם

לפני 100 שנה כשאנשים דמיינו את העידן שלנו הם חשבו בעיקר על מכוניות מעופפות. אף אחד לא העלה על דעתו שנשב כל היום מול מסכים וגם ברחוב נלך עם ראש בתוך מסך. אף אחד לא צפה את האינטרנט, הפייסבוק, הסמארטפון... אבל רגע, היה מישהו שכן צפה במדויק את כל זה ועוד, כבר ב1910. פיליפו תומאסו מרינטי, מייסד תנועת הפוטוריזם האיטלקי.  אנחנו חיים היום את העתיד שהוא דמיין

הוא היה מטיף נלהב לחדשנות והערצת הטכנולוגיה וגם שותף של מוסוליני, פאשיסט  נלהב שמעודד אלימות ומלחמה. אז האמנם הצלחנו להפריד בין הדברים הללו כשמימשנו את חזונו, או שהם בלתי ניתנים להפרדה?  והאם אנחנו ממשיכים ללכת בדרכו, גם ללא מודע,  כדי ליצור את העתיד שלנו? כדי לענות על השאלות הללו, אני מארחת הפעם את ד"ר ננה אריאל, חוקרת ומרצה באונ' ת"א שחקרה בין השאר את הרטוריקה של מניפסטים מודרניסטיים ושל התנועה הפוטוריסטית

לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי

 להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם

אנחנו בעצמנו הופכים לסוג של בוטים! אנחנו הופכים למה שאנחנו דמיינו כמכונה כל השנים

  לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

הפודקאסט זמין להאזנה גם בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב, ספוטיפיי ועוד, ראו קישורים

להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק

!אין דבר כזה לדבר על בינה מלאכותית מבלי לדבר על עולם המלאכים 

בפרק שעבר הזכרנו מלאכים כאידאל לתקשורת מושלמת. בפרק הנוכחי נציע שיש לנו המון מה ללמוד על אלגוריתמים ובינה מלאכותית דווקא מזווית דתית וספציפית מתוך השיח על מלאכים בימי הביניים. הפעם נארח את הד"ר והרב שלמה-דב רוזן ממכון טרומן באונ' העברית, החוקר הראשון שהחל לפתח את הקשר בין מלאכולוגיה לאלגוריתמים ובינה מלאכותית

  לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק

הפודקאסט זמין להאזנה גם בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב, ספוטיפיי ועוד, ראו קישורים 

להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק

בפרק שעבר הזכרנו בין השאר את אלון מאסק שמוביל אותנו למאדים בהשראת סטאר טרק. בפרק הנוכחי נגיב למיזם השני המפורסם של מאסק – ממשקי תקשורת מוח-מחשב. למעשה מאסק הכריז לאחרונה שתוך חמש שנים השפה תהפוך למיותרת וכנראה שנבחר לדבר זה עם זה רק מסיבות סנטימנטליות כי במציאות של טלפתיה לא יהיה בכך צורך. בפרק הזה נחשוף את המקור ההיסטורי הנוצרי של תפיסת הטלפתיה כמודל לתקשורת מושלמת ונעמוד על הבעייתיות שלה כחזון לעתיד. בהקשר הזה נארח את עמית פינצ'בסקי, פרופ' לתקשורת וראש מכון סמארט באוניברסיטה העברית, שיתייחס לנושא גם דרך הדוגמא של טיפול פסיכולוגי עוקף-שפה בסביבת מציאות מדומה

 לחצו כאן לקריאת תמלול הפרק כולל קישורים למקורות המוזכרים, וכן להרשמה לקבלת עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק

הפודקאסט זמין להאזנה גם כאן וגם בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב, ספוטיפיי ועוד, ראו קישורים 

להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק