יובל צלנר, חבר מועצת עיר תל אביב-יפו, מתארח אצל מיכל רוזין לשיחה בימי המלחמה עם איראן - מה המחיר של עורף שלא מוכן? מה הביקורת שלו ואיך היה צריך לפעול אחרת - במיגון, סיוע לעצמאים ובהזנחת דרום תל אביב? כשהוא מאמין שהניצחון חייב להתחיל דווקא כאן, קודם כל בבית.
יובל משתף בכאב האישי העמוק, על רצח מפל אדם ז״ל, אחותה של זוגתו מעיין אדם ולמרות הביקורת, מסיים באמונה טוטאלית בטוב האנושי ובעם ישראל.
פרק שמשלב כאב וביקורת חדה עם אהבה ואופטימיות לעתיד