הפודקאסט של המשבריסט

השנה האחרונה הציבה שוטרים מול אזרחים באופן שלא היה בעבר. רמת האמוציות היתה בהתאם ולא פעם שוטרים "זכו" לשיימינג ולבריונות רשת בעקבות תפקודם בשטח. אבל השנה היה גם חידוש: השוטרים החלו לתבוע אזרחים ובכמויות.

האם שוטרים לא זכאים להגן על שמם? האם הם צריכים לעשות את זה? האם זה השם או הכסף הפוטנציאלי? האם נכון ששוטרים יתבעו אזרחים? ומה קורה כשזה לא מצליח?

מאשה אברבוך, עיתונאית באתר המקום הכי חם בגיהנום, בפרק נוסף על פרשת השוטרים התובעים  

טלגרם מאפשר אנונימיות ואנונימיות זה טוב - לא אם את נערה שהתוכן הכי אינטימי שלך דלף או נגנב ומגיע לקבוצות. הסרטונים והתמונות האלו מופצות עם תוכן נוסף: שם וקישור לפרופילים של הנערות ברשתות החברתיות. בקיצור משבר רשת אישי ובניסוח אחר: סיוט.

העיתונאית מאשה אברבוך, מהמקום הכי חם בגהינום, חקרה את התופעה והיתה שם בבית המשפט כדי לבייש את האחראים. בפרק עצוב ומטלטל, היא מספרת את הסיפור שאולי לא כולנו שמענו, אבל הוא בהחלט חובה.

בעולם אידיאלי הייתי מגביל את ההאזנה לגיל 18. בעולם שבו אנחנו חיים, כדאי להכיר את התופעה מגיל הרבה יותר מוקדם.

מסתבר שרן בר-זיק קורא את המשבריסט, אבל לדבריו בעוד הרוב קורא את הבלוג כדי ללמוד איך להתמודד עם משברים או בגלל עניין, הוא לומד ממנו איך ליצור משברים. והוא מצליח.

בר-זיק הוא מפתח בכיר, איש הייטק, אבל הוא גם עיתונאי בהארץ וגם פעיל חברתי, שפועל למען סביבה דיגיטלית בטוחה ופרטיות המשתמשים. הוא גם היוצר והמטמיע של ביטויים, כגון הקולחוז, בוראטלנד, פאקקיסטן וכו' - וזו בדיוק הסיבה לארח אותו לפרק מיוחד ליום העצמאות.

האם ישראל היא מקום שטוב לחיות בו מבחינה דיגיטלית?

למה הפרת פרטיות ואבטחת משתמשים לא מתורגמת אוטומטית למשבר בישראל, מהו האקס פקטור, שגורם לחברות וארגונים להיכנס למשבר נושאים האלו? (רמז, תגובות לא נכונות של דוברים).

האם אנחנו בכיוון טוב?

וגם: שירביט, המשרד לעניינים אסטרטגיים, משרד החינוך, שר הסייבר, מיקי זוהר ועוד.

פרק חובה לדוברים ומנכ"לים, פרק חשוב לגולשים 

התנהגות של עובדים ברשת עלולה להפוך לכאב ראש של כל שדרת הניהול, כולל המנכ"ל.ית.

לפעמים מדובר בשיימינג שנעשה לעובד בעקבות תיפקודו ולפעמים המעסיק מוצא את עצמו מבוייש ואף נכנס למשבר רשת, בגלל התנהגות של עובד בחייו הפרטיים.

מה צריך המעסיק לעשות במקרים מסוג זה? מה אומר החוק? איך זה משפיע על מקום העבודה ועל מיתוג המעסיק שלו?

עו"ד שירה להט, מתמחה בדיני עבודה ושותפה במשרד ארנון ושות' התארחה בפודקאסט סערה ברשת, לפרק חובה על יחסי עבודה ברשת  

מהי אותנטיות ומהו הכוח שלה? מהי גישת הפייק שעדיין מגדירה את המציאות ולמה היא לא יעילה בניהול משברים? נעם מנלה הוא חוקר תודעה דיגיטאלית ושיחה איתו לפני החג היא הזדמנות להכריז על פסח כחג החירות המחשבתית.

סערה ברשת הוא פודקאסט די צעיר, אבל אפשר לקרוא לפרק הזה בשם הבלתי נמנע: ספיישל.

שירות לקוחות בעידן הרשתות החברתיות הפך להיות מורכב יותר. אם פעם התגובה היתה מגיעה באפיק דיסקרטי, היום היא מגיעה פומבית, ברשת ויכולה להגיע ברשת ולצבור אהדה, תלונות נוספות וליצור נזק למוניטין של המותג או העסק - לא משנה הגודל. 

הפרקטיקה שהתפתחה היא לחלק בין מי שיוצר את התוכן "המגניב" לדף לבין מי שמטפל ב"תיק" הזה של לענות ללקוחות, אבל דומה שציפי צ'סטר, מנהלת שירות הצרכנים של שטראוס, שברה את הפרקטיקה ומצאה את הדרך לענות באופן ענייני, משעשע ומצנן, ושווה להקשיב לתובנות שלה ולמה שיש לה לומר. 

חנה רדו היא יזמית חברתית ומנהיגה מעוררת השראה. בקיצור, לא בדיוק הטייפקאסט שעושה שיימינג. אבל רדו גם חתומה על שינוי נורמה בולטת במגזר העסקי והיא ייצוג נשים בכנסים. הדרך שלה ליצור את השינוי הזה היה באמצעות שיימינג והיה לי הכבוד לארח אותה בפרק הפתיחה של הפודקאסט סערה ברשת.