כדי להכניס שנה חדשה - הלכתי לאסתי. והחלטתי להביא אותכם איתי למפגש שלנו.
למעלה משנה שנה דפקתי בדלת של אסתי - שרבים קוראים לה היום הרבנית אסתי, ראש בית המדרש לנשים במגדל עוז, מי שהובילה מהפכה בלימוד התורה לנשים כשהקימה את בית המדרש.
נורא רציתי להשמיע את הקול הזה, שבתל אביב שאני מתהלכת בה - הוא פחות מוכר. ובעיקר בגלל שזה חלק ממני.
אבל, הגעתי לאסתי באלול - רגע לפני השנה החדשה הבאה עלינו לטובה!
אז החלטתי להביא את אלול שלי ושלנו לתוך הפודקסט.
ביקשתי להבין מאסתי איך נכנסים לשנה החדשה הזו אחרי 3 שנים של מלחמה ושבר גדול, שבר של הלב. איך עודמים ככה מול הקב״ה?
לרגע נכנסנו למערבולת בתשובה, כי בכנות - כולנו קצת עומדים נבוכים, עייפים, תשושים, כואבים, שבורי לב. ומצד שני יש לנו גם על מה להודות והכל הסבתך לנו יחד.
אסתי דיברה על תנועות הלב שאתם היא רוצה להיכנס השנה, ותוך כדי השיחה שלנו התחדד רגע איך עוד צריך להיכנס (לא רק עם הלב).
מתוך הדברים שעלו דיברנו על לימוד תורה לנשים בבית מדרש במהלך המלחמה, וכמה הוא משמעותי (ולא שייך רק לחרדים) על תנועות רוחניות שעוברות על העם בתקופה הזו מכל מיני כיוונים - כשפוגשים את המוות והכאב והקושי לאורך זמן. על תפילות ובקשות שלא תמיד מקבלות מענה של הקב״ה, על ניסים שמתרחשים וגאולה שכן קורית.
על מה קרה לעולם הלימוד תורה לנשים בעשרים ומשהו שנים האחרונות ואיך מתחדשים בו.
ועוד הרבה הרבה - בקושי הספקנו! אסתי היא הכי עסוקה בעולם! אבל לרגע בערפל של העננים של אלול בגוש עציון , יחד עם אסתי הצלחנו להביא את אלול לאוזניים של מי שלא תצליח בהכרח להגיע לבית המדרש בשבועות הקרובים! (שאני ממליצה מאד שמי שכן יכולה או יכול להגיע שיעשו את זה!).
זה מביך להיות תלמידה לפני הרבנית שלה משהו כמו 15-16 שנה אחרי שאני הייתי בבית המדרש. אבל השיחה הזו מלמדת כמה בית המדרש הוא עדיין בית המדרש שלי, שממנו אני יונקת תפיסתית. בית מדרש שעיצב את הזהות שלי כאשה בוגרת.
כמה הנסיעה הזו לגוש עציון היא חלק גדול מהזהות הזו. והקשר שלי עם אסתי עדיין חי.
וזה כשלעצמו מעיד כמה משמעותי העניין הזה שיש לך בית מדרש להתהלך בו.
״אשר יחדיו נמתיק סוד - בבית אלוהים נהלך ברגש!״
שנה טובה ומתוקה עד מאד - מלאת שפע של טוב , אהבה, בריאות, חיות , גשמי ברכה, וכל משאלות הלב שאנחנו מאחלים לעצמינו במישור הפרטי והלאומי - כל אחד ובקשתו.
ניפגש בשנה הבאה! תודה שאתם פה, ממלאים את ליבי בשמחה ומשמעות. מי ייתן.
שרה