זהו הפרק האחרון של הפודקסט על מרקס. בפרק זה אני מדבר סוקר את אשר עשינו, וגם נוגע בשאל הרלוונטיות של מרקס לימינו

בפרק זה אני מנסה להתמודד עם בעיה כבדת משקל: "מדוע לא התחוללה המהפכה שעליה דיבר מרקס? מה בעצם היה פגום בפרוגנוזה שלו? לשאלה זו הוצעו במהלך המאה  העשרים תשובות רבות ושונות, מוצלחות יותר ופחות. לא אציג כאן תשובה נחרצת ומלאה משלי לבעיה, אלא כמה הירהורים או כיווני מחשבה שגם אם יפותחו הרבה יותר מכפי שאני מפתחם כאן, עדיין לא יהיה בהם כדי תשובה שלמה

בפרק זה אנחנו נפרדים מן העיסוק בשאלה "מהפכה או רפורמה?" וחוזרים סוף סוף אל מרקס עצמו. במחצית השניה של הפרק נעסוק בחיבור של מרקס "השמונה עשר בברימר של לואי בונפרטה" וגם נפגוש בחפרפרת

בפרק זה אנחנו מסיימים את הדיון בסוציאליזם הרפורמיסטי, בעיקר על ידי התבוננות בדוגמאות המזהירות ביותר שלו בארצות סקנדינביה, ובוחנים מה הושג, אבל גם מה לא הושג במדינת הרווחה הסוציאל-דמוקרטית הסקנדינבית

 בפרק זה אני בוחן את עקרונותיה של הסוציאל דמוקרטיה המאוחרת, הרפורמיסטי, אל מול עקרונותיו של מרקס ומנסה להראות שהסוציאליזם הרפורמיסטי איננו "סטיה" מן המרקסיזם, וייתכן אף שהוא המרקסיזם המרקסי ביותר

פרק 56 הוא פרק לא שגרתי שבו אין (כמעט) תיאוריה מרקסית. בפרק זה אני מנסה לעשות סדר בכמה מן המונחים והמושגים של הסוציאליזם, כמו קומוניזם, סוציאל-דמוקרטיה, לייבור ועוד

בפרק זה נדבר על אדוארד ברנשטיין, אבי הסוציאליזם האבולוציוני/הרפורמיסטי/הרויזיוניסטי ונדבר על האופן שבו הוא בוחן את תורת מרקס, משנה ומעדכן אותה

לצערי הפודקסט על מרקס מכריז על הפסקה לתקופת החגים

בפרק זה אני עוסק במרקסיזם של רוזה לוקסמבורג, שהיתה אחד הקולות הצלולים ביותר של המרקסיזם המהפכני בשני העשורים הראשונים של המאה העשרים. האם את העובדה שרוזה לוקסמבורג דבקה בנאמנות בתורת המהפכה של מרקס צריך לזקוף לזכותה של לוקסמבורג או שמא להפך? על כך ועל עוד עניינים בפרק זה