
Sign up to save your podcasts
Or


בלימת המהפכה החוקתית או מימוש ריבונות העם? מה הפתרון הנכון למנגנון האיזונים והבלמים ולשיפור הפרדת הרשויות?
ב-28 בנובמבר 2022 התקיים במסגרת מועדון משפט וחירות באוני׳ רייכמן דיבייט בנושא ״פסקת ההתגברות הלכה למעשה״ - בין שר המשפטים לשעבר חיים רמון, וד״ר אדם שנער, מרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן ומומחה למשפט חוקתי.
שיחה עם פרופ' יובל אלבשן בנושא "בין עריצות הרוב לעריצות המיעוט". האירוע התקיים ב- 11.6.2023 במסגרת פעילות המועדון למשפט וחירות של אוניברסיטת תל-אביב.
ביקורת שיפוטית על פעולות רשויות השלטון הינה אחת מאבני היסוד של הסדר הדמוקרטי הליברלי, המקדש בין היתר את שלטון החוק והגבלת השלטון. במרוצת השנים התפתחו עילות שונות לביצוע ביקורת מסוג זה ולפסילת החלטות ופעולות מנהליות. מרבית העילות ה”מסורתיות” הללו התמקדו בהיבטים שונים של שאלה עיקרית אחת – האם המינהל פעל באופן המתיישב עם הסמכות שהוענקה ע”י המחוקק ובתוך גבולות מסגרת אותה ההסמכה? למן שנות ה-80, בית המשפט העליון פיתח עילה ייחודית אשר חרגה משאלה זה, והיא עילת ה”אי-סבירות קיצונית” (ובקיצור, “עילת הסבירות”). עילה זו הפכה מאז לדומיננטית ולעיקרית בשיטת המשפט הישראלית, ומעטים תחומי המשפט הציבורי אשר עילה זו לא חדרה אליהם. מאז ועד היום, העילה והשימוש בה סופגת ביקורת תדירה מחד וזוכה לאהדה ולתמיכה מנגד.
דיבייט ששודר בינואר 2021 בהפקת הפורום הישראלי למשפט וחירות.
משתתפים:
ד”ר עמיר פוקס, המכון הישראלי לדמוקרטיה
ופרופ’ יואב דותן, האוניברסיטה העברית בירושלים, דיקן לשעבר של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית
האירוע התקיים ב- 17.7.2024, במסגרת סדרת הדיונים של הפורום הישראלי למשפט וחירות בנושא: "חופש הביטוי בזמן מלחמה".
משתתפים בפאנל:
פרופ׳ אדם שנער - חבר סגל באוניברסיטת רייכמן, חבר הוועד המנהל של האגודה לזכויות האזרח.
עו"ד אהרון גרבר - סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת. דוקטורנט באוניברסיטה העברית.
בהנחיית עו"ד אורן רובין - סמנכ"ל הפורום הישראלי למשפט וחירות.
הדיבייט התקיים במסגרת אירוע בוגרים של סמינר ״משפט ודמוקרטיה״ של הפורום הישראלי למשפט וחירות, בחודש ספטמבר 2022.
בהשתתפות:
פרופ' יניב רוזנאי וד"ר אביעד בקשי.
דיון בהשתתפות עו"ד ציון אמיר, מבכירי עו"ד הפליליים בישראל, וד"ר יוסף זהר, מנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי, המכללה האקדמית גליל מערבי, בנושא: “עסקאות טיעון במשפט הפלילי”. הדיון התקיים ב- 1.6.22 בחסות מועדון משפט וחירות באוניברסיטת רייכמן.
כידוע, רוב ההליכים הפליליים בישראל שמסתיימים בהרשעה, נסגרים באמצעות הסדרי הטיעון – הנאשם מודה בעובדות שבכתב האישום ובתמורה זוכה להקלה ביחס לתוצאה בהליך הפלילי שמנהל נגדו. לעסקאות הטיעון יתרונות, בניהם הקלה בעונש עבור הנאשם והימצאות בהליך פלילי קצר ומהיר יותר, אך נשמעות גם טענות אודות החשש שהמנגנון יגרום לנאשמים להודות בעבירות שלא ביצעו בשל הלחץ לסיום הפרשייה, ומנגד שהפרקליטות תעדיף להקל בעונשם של עבריינים כדי להקל בעומס המוטל עליה. זאת נוסף על הפגיעה באמון הציבור בבית המשפט ובאפקט ההרתעה של ההליך הפלילי. עו"ד אמיר, וד"ר זהר, חיוו את דעתם מתוך ניסיונם העשיר המקצועי והאישי על הנושא.
האם בית המשפט העליון רשאי לפסול חוקי יסוד במדינת ישראל? האם לבג”ץ ישנה סמכות לדון בחוקתיות של חוקי יסוד? מהן העילות לפסילה של חוקי יסוד? אילו בעיות וקשיים עולים מכך?
דיבייט אודות פסילת חוקי יסוד ותיקונים חוקתיים שהתקיים בחודש ינואר 2020 באוניברסיטה העברית, בהשתתפות:
פרופ’ רות גביזון, כלת פרס ישראל.
פרופ’ ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית.
פאנל בנושא "דמוקרטיה ליברלית - קווים לדמותה". האירוע התקיים ב- 13.6.2023 בהובלת המועדון למשפט וחירות של האוניברסיטה העברית. בפאנל השתתפו פרופ' ברק מדינה, פרופ' משה כהן-אליה, עו"ד יסכה בינה ועו"ד גיל ברינגר.
הפאנל בהנחיית מר קים מידה.
מעת לעת עולה הצעה להסדיר את אופן החקיקה בישראל בחוק יסוד, לרבות הסדרת שאלות שנויות במחלוקת כמו ביקורת שיפוטית על חקיקה, מעמדם ואופן חקיקתם של חוקי יסוד, היחס בין רשויות השלטון, ועוד. לאחרונה מינה שר המשפטים גדעון סער ועדה להכנת הצעת חוק יסוד: החקיקה בגרסה חדשה. הצטרפו לדיבייט מרתק בין שני מומחים מובילים בעד ונגד חקיקת חוק היסוד.
אירוע שהתקיים בהובלת מועדון משפט וחירות באוניברסיטת רייכמן בתאריך 08.12.21.
בהשתתפות:
פרופ' יניב רוזנאי, פרופסור חבר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, מומחה למשפט חוקתי השוואתי.
עו"ד שמחה רוטמן, חבר כנסת מטעם סיעת הציונות הדתית, חבר הוועדה לבחירת שופטים, מייסד התנועה למשילות ודמוקרטיה, ומחבר הספר “מפלגת בג”ץ”.
ההרצאה התקיימה ב-4 באפריל 2022, בהובלת מועדון משפט וחירות של אוניברסיטת תל אביב.
הרצאה מפי פרופ׳ דניאל פרידמן, שר המשפטים ודיקן הפקולטה לשעבר, בנושא: ״התיקון החוקתי שאינו חוקתי: אקטיביזם שיפוטי של פסילת חוקי יסוד״.
דוקטרינת ״התיקון החוקתי שאינו חוקתי״ עוררה שיח רב, ברחבי העולם, הן באקדמיה והן בבתי המשפט החוקתיים. בישראל בית המשפט העליון דן מספר פעמים בדוקטרינה זו, בין היתר בבג״ץ חוק הלאום. השאלה המרכזית שעולה היא האם ראוי שבית המשפט יעסוק בחוקתיות תיקון החוקה, ואם לא בית המשפט, אז מי הגורמים האמונים על עיצובה, על שינויה ועל הביקורת השיפוטית בשמה. שאלה זו מעלה שאלות רבות נוספות:
האם יש חוקה בישראל? ובהתאם לכך, האם ישנו שוני מהותי בין ביקורת שיפוטית על חוק רגיל לבין ביקורת שיפוטית על תיקון חוקתי? מה מקומה ומה מעמדה של החוקה/חוקי היסוד?
From the publisher's feed