והיום, קדן בחרה בפיל ורוד, טומי רצה שילך לסופר ויעשה בלאגן, אבל לא הבוט החליט משהו אחר, תהנו 🤗

תעקבו אחרינו גם באינסטגרם:

https://www.instagram.com/kaden_and_tommy

לערוץ היוטיוב שלנו:

https://youtube.com/@kaden_tommy?si=02k5I9pGRLervSkU

לבקשות לסיפורים וליצירת קשר:

https://bit.ly/m/קדן-וטומי-ממציאים-סיפורים-לילדים

הסיפור כפי שיצא מהבוט:

פעם, בעיירה מוזרה השוכנת בין גבעות מתגלגלות ועצים מתנודדים, חי פיל ורוד מוזר בשם פיפן. פיפן לא היה הפיל הרגיל שלך; הוא אהב הרפתקאות והיתה לו סקרנות חריפה לגבי העולם שמעבר לביתו בג'ונגל. לילה אחד לאור ירח, כשפיפן שוטט ביער, הוא נתקל במראה משונה - סופרמרקט מואר באור בהיר שוכן בין העצים.

מסוקרנת החליטה פיפן לחקור. עם תא המטען שלו גבוה ועורו הוורוד מנצנץ תחת אור הירח, הוא שוטט לתוך הסופרמרקט, ועורר סערה רבה בקרב הקונים בשעות הלילה המאוחרות. התנשפויות ומלמולים מילאו את האוויר כשאנשים הבחינו בפיל הוורוד מעיין במעברים.

מנהל החנות, מר ג'נקינס, מצמץ פעמיים, שפשף את עיניו, ואז הבין שהוא לא חולם. "אלוהים אדירים! פיל ורוד!" הוא קרא, מגרד בראשו בתמיהה.

פיפן, שלא מודע לתוהו ובוהו שהוא גורם, פסע במעבר החטיפים, בדק כל חבילת צ'יפס עם תא המטען הארוך שלו. הקונים עצרו בהשתאות, חלקם מצחקקים, אחרים הוציאו את הטלפונים שלהם כדי ללכוד את המראה יוצא הדופן הזה.

"תראי, אמא, פיל ורוד!" קראה ילדה קטנה ומשכה בשרוול אמה. "אנחנו יכולים לקחת אותו הביתה?"

פיפן, שהרגיש קצת מנקר, הושיט יד אל צרור בננות, גרם לכמה מהם להחליק מגזעו ולהתגלגל על ​​הרצפה. הוא ציחקק בעצבנות, מנסה לאסוף אותם ברגליו הוורודות המגושמות, אך החביבות.

הסופרמרקט היה כאוס. אנשים היו נדהמים ומבולבלים מנוכחותו של פיפן. חלקם היו עצבניים, אחרים היו נרגשים, אבל בעיקר כולם לא היו בטוחים מה לעשות.

אבל בתוך הכאוס, הייתה ילדה קטנה בשם לילי, שניגשה לפיפין בחיוך חם. "שלום, מר פיל ורוד," היא אמרה בשקט. "אתה צריך קצת עזרה?"

עיניו של פיפן נצצו כשהוא הנהן בהכרת תודה. יחד, הם אספו את הבננות וחלקו צחקוק כשפיפן דגדג בטעות את לילי עם החדק שלו.

עד מהרה הצטרפו ילדים נוספים, ועזרו לפיפין לנווט בחנות תוך שהוא מצחקק מהתעלולים המשובבים שלו. הם אספו פירות, ירקות וחטיפים ויצרו ערימה צבעונית בעגלת הקניות של פיפן.

כשפיפן נפרד מחבריו החדשים ועשה את יציאתו מהסופרמרקט, הוא פנה אל הקהל וחצץ פרידה עליזה. הקונים שהיו פעם מבולבלים נופפו וחייכו, ליבם התחמם מהשמחה הבלתי צפויה שהפיל הוורוד הביא לערב שלהם.

וכך, כשפיפן נעלם אל תוך הלילה, הסופרמרקט חזר לזמזום השקט הרגיל שלו. אבל הזיכרון של ביקורו של הפיל הוורוד התעכב, והזכיר לכולם שלפעמים הרגעים הכי יוצאי דופן קורים כשאנחנו מחבקים את הבלתי צפוי.

למחרת, העיר הייתה רוחשת פטפוטים על הפיל הוורוד המדהים. ילדים סיפרו על ההרפתקה שלהם עם פיפן, ומבוגרים התפעלו מהשמחה שהביא הביקור הבלתי צפוי.

מוסר ההשכל היפה של הבריחה של פיפן היה פשוט: אמצו את הבלתי צפוי, היו אדיבים לזרים ומצאו שמחה במקומות הכי לא סבירים. ולפעמים, מעט קסם יכול להאיר אפילו את הימים הרגילים ביותר.