כג כסלו תשמ"ט. סיום הדיון בתפיסות השונות בהשגחה, כביטוי למתח היסודי של שיטת הרמב"ם בין העצמות לשלילה, ומתוך כך דיון בשאלה האם החיים הדתיים מבטיחים משהו למי שיבחר בהם. בסוף השיעור פתיחה לדיון על ידיעת ה', ועמידה על הסתירה היסודית בדברי הרמב"ם בנושא.

טז כסלו תשמ"ט. עיון באופן שבו מציג הרמב"ם את 'השקפת התורה' לגבי ההשגחה, בהשוואה לשיטת המועתזילה ולתפיסתו של הרמב"ם. מדוע מתמקד הרמב"ם בשאלת ההשגחה על בעלי החיים, ומה כוונתו בקביעה שההשגחה תלויה ברמה השכלית? הרב שג"ר מציע פירוש חלופי להבנה המקובלת של שיטת הרמב"ם, הקושר את הדיון בהשגחה ליסודות העמוקים של שיטת הרמב"ם.

ט כסלו תשמ"ט. עיון בשיטת המועתזילה לגבי ההשגחה, לפיה לאדם אין בחירה חופשית כלל, במשמעויות הקיומיות שלה ובסוג הדתיות שהיא מבטאת, תוך השוואה לתפיסת החירות וההשגחה של הרמב"ם.

ב כסלו תשמ"ט. עיון מעמיק בפילוסופיה של אפיקורס, כיסוד לתפיסת עולם חומרית שאינה חומרנית, הבאה לידי ביטוי גם בחלקים מן החילוניות של ימינו.

יז חשוון תשמ"ט. עיון בביקורת של הרמב"ם על הטיעונים האפולוגטיים של הפילוסופים המוסלמים, המתפתח לביקורת על שיטת הבחינות וההתמודדות עם ביקורת המקרא.

י חשוון תשמ"ט. עיון בדברי הרמב"ם על הקשר שבין הרע בעולם לבין הסכלות: האם החכמה מצילה את האדם מן הרעות, או הופכת אותו לאדיש כלפיהם?

ב חשוון תשמ"ט. עיון בתפיסת החומריות של אריסטו, כמבוא לטענת הרמב"ם כי החומר הוא מקור הרע בעולם: על השניות של הצורה והחומר, על ההבנה כאחדות, ועל הפיצול הפנימי בדמותו של האדם.

ד תשרי תשמ"ט. סקירת ההקשרים הדתיים והפילוסופיים של הדיון על שאלת הרע בעולם, ותחילת העיון בשאלה האם אלוקים בורא את הרע, או שהוא רק תולדה של החומר.

כו אלול תשמ"ח. סיכום הדיון על שאלת תכלית העולם, ועל המשמעות הצומחת מתוך חוסר המשמעות.

יט אלול תשמ"ח, הקלטה חלקית. דיון על חווית ההבנה ועל הוודאות הכרוכה בה, בניסיון להסביר את טענת הרמב"ם כל התכליתיות בעולם מחייבת רצון אלוקי ומוכיחה את הבריאה.