ג אדר ב תשמ"ט. המשך השיעור הקודם – התמודדות הרמב"ם עם הנושא של בריאת 'יש מאין'. הרב שג"ר דן בסתירה העולה מתוך תפיסת הרמב"ם.

כו אדר א תשמ"ט. קיום העולם והרצון האלוקי – המשך ההתמודדות עם שיטת הקדמות ותפיסת הרמב"ם את בריאת 'יש מאין'. התפיסה הדיאלקטית של הרמב"ם את הרצון ואת המוחלטיות כחורגים מהתחום של התודעה האנושית הפשוטה.

יט אדר א תשמ"ט. עיון ב'ראיית ההתייחדות' כעומדת אל מול שיטת הקדמות של אריסטו.

יב אדר תשמ"ט

כא שבט תשמ"ט

יד שבט תשמ"ט. עיון בראיות של ארסיטו לקדמות העולם, תוך התמקדות בסוגי האינסוף והנצחיות השונים העולים מהם – השיבה הנצחית, המרדף האינסופי, והאל-זמניות. הרב שג"ר מעניק פירוש קיומי לדיון, ומתעמק ביסודות תפיסתו של אריסטו ובאופן שבו היא מוליכה בהכרח לתפיסת הקדמות.

כט טבת תשמ"ט המשך הדיון בתפיסתו הפרשנית של הרמב"ם, כפי שהיא באה לידי ביטוי בדיון על הקדמות. על פרשנות המבוססת על ההקשר הכללי, לעומת פרשנות הכופפת את המקורות לתפיסות חיצוניות.

כב טבת תשמ"ט. דיון על דברי הרמב"ם לפיהם היה יכול לפרש את התורה על פי תפיסת הקדמות. האם התורה כפופה לאמת הפילוסופית החיצונית לה, או שיש גם משמעות לפשט כשלעצמו? מה מעניק לרמב"ם את הסמכות להוציא את התורה מפשוטה בסוגיית ההגשמה, ומדוע הוא אינו עושה זאת בסוגיית הקדמות?

טו טבת תשמ"ט. עיון בתפיסת הידיעה של הרמב"ם, והיחס בין הידיעה האלוקית לידיעה האנושית, באמצעות התבוננות בחווייה של הידיעה וביחסה להסברים המפורטים הכלולים בה. דיון על הדברים שאפשר לדעת אך לא להסביר, ועל אופייה של האמונה שאיננה כבולה בהגדרה כלשהי.

ח טבת תשמ"ט. המשך העיון בתפיסתו של הרמב"ם לגבי ידיעת ה' את החומר: על הסתירה בין הפרקים בהם שולל הרמב"ם את היכולת להבין את ידיעת ה', לבין הפרקים בהם יש תיאור חיובי של הידיעה הפנימית, ועל המשמעות העולה משילוב שתי האמירות הסותרות.