הטקסטים מציגים סקירה מקיפה על חייו ועל תרומתו האדירה של הרב שלום שרעבי, הידוע בראשי התיבות הרש״ש, הנחשב ל"אבי כל המקובלים הספרדיים בדורות האחרונים". המקורות מתארים את ראשית דרכו הצנועה בתימן בשנת 1720, את עלייתו לירושלים, ואת החלטתו המוקדמת להסתיר את גודל חכמתו, כאשר עבד כמשמש (שמש) פשוט בישיבת המקובלים "בית אל". גאונותו נחשפה כאשר הצליח לפתור בעילום שם סוגיות קבליות מורכבות, ובכך הגיע למינויו כראש הישיבה כבר בגיל 27.

מורשתו הספרותית העצומה כוללת את סידור הרש״ש (סידור הכוונות) לתפילה על פי הקבלה, את פירושו לעץ חיים, ואת ספרו רחובות הנהר – יצירות המבארות ומבססות את תורת האר״י הקדוש ומסייעות ללומדים לעמוד על שיטתה העמוקה והמדויקת.

סיכום מקורות: דמותו, הגותו ומורשתו של הרש״ש – רבי שלום שרעבי

הסיכום שלפנינו מבוסס על מכלול רחב של מקורות, הניתנים לחלוקה לכמה קבוצות מרכזיות:

1. ביוגרפיה כללית של הרש״ש ומורשתו

הקבוצה הראשונה כוללת מקורות המספקים תמונה רחבה על חייו ופועלו של הרש״ש, וממקמים אותו כאבי כל מקובלי הספרדים בעת החדשה:

מידע היסטורי ועממי מתוך מקורות כדוגמת

"Rabbi Shalom Sharabi – The Rashash" (Chabad.org), המציגים את דמותו כאבן יסוד בתולדות הקבלה הספרדית.

מאמרים על חייו ופעולותיו:

"הרש״ש הקדוש – הרב שלום שרעבי",

"הרש״ש: שיטת הכוונות ומורשת בית־אל",

וכן מאמרים המתארים את עלייתו לירושלים, עבודתו כמשרת בישיבת המקובלים "בית־אל" והפיכתו לראש הישיבה.

פרופילים ביוגרפיים של חכמי המאה ה־18, הממקמים את הרש״ש בין גדולי דורו.

ערכים אנציקלופדיים מקיפים:

חב״דפדיה, ויקיפדיה, המכלול,

המסכמים את עיקרי תולדותיו, כתביו ותלמידיו.

אוספי סיפורים ומסורות על חייו:

"סיפורים על הרב שלום שרעבי (רש״ש) – אגדה".

2. שיטתו הקבלית של הרש״ש

בקבוצה זו מרוכזים מחקרים וניתוחים העוסקים בשיטתו של הרש״ש – מהמקיפות והעמוקות בתולדות הקבלה הלוריאנית:

מאמרים מחקריים על הקוסמולוגיה והפרשנות הרש״שית:

"הקוסמולוגיה המאוחדת של הרש״ש",

"יסודות קבלת הרש״ש: שבר ותיקון בנהר שלום",

"שיטת התיקון בנהר שלום – מבנה ודינמיקה".

מאמרים אלו מציגים מושגים ייחודיים לשיטתו, כגון:

עקרון היחסיות בין הפרצופים,

מבנה “שבירת הכלים” במשמעותו הפנימית,

תפקידו של האדם כשותף פעיל בתיקון העולמות.

לימוד ארבעת העקרונות של הרש״ש:

עיקרון האורך והעומק,

עיקרון ההכלה,

עיקרון הערכין,

ודרוש הדעת – כפי שהוצגו במאמר “The 4 Principles of Kabbalah”.

3. כתביו של הרש״ש וסידור הכוונות

הקבוצה השלישית מתמקדת ביצירתו הספרותית של הרש״ש, ובעיקר בסידור הכוונות המהווה את עמוד השדרה לעולם הקבלה המעשית מאז ועד היום:

רשימת כתביו המרכזיים:

סידור הרש״ש (סידור הכוונות),

פירוש השמש,

רחובות הנהר,

אמת ושלום,

נהר שלום,

מנהגי הרש״ש.

עבודות מחקר על שיטתו בסידור הכוונות, ובראשן:

הדיסרטציה של יאניב מזומן – "כוונות התפילה של הרש״ש ומקומן בתולדות הקבלה".

מקורות על מהדורות מודרניות:

סידור "תורת חכם" של הרב יצחק מאיר מורגנשטרן,

וכן רישומי הספרייה הלאומית על מהדורותיו של "נהר שלום".

4. ישיבת המקובלים בית־אל והמשכיות המסורת

הקבוצה הרביעית עוסקת בעולם בית־אל – מקור צמיחתו והפצת תורתו של הרש״ש:

סקירות היסטוריות של הקמת ישיבת המקובלים "בית־אל", מייסדה רבי גדליה חיון, והעברתה לידי הרש״ש.

חומרים המתארים את הנהגת הרש״ש את הישיבה ואת תלמידיו.

מידע על ממשיכי המסורת לאחר חורבן בית־אל, ובראשם:

רבי מרדכי שרעבי, מייסד ישיבת "נהר שלום", שנחשבת לממשיכת דרכה של בית־אל בדור האחרון ושימרה את סידור הרש״ש ודרכי הכוונות.

5. מקורות משיקים ודיונים מתודולוגיים

בנוסף לארבע הקבוצות העיקריות, נעשה שימוש גם במקורות משניים, בהם:

דיונים על שיטות לימוד הקבלה:

"מה ההבדל בין שיטת הרש״ש ובית־אל לבין שיטת בעל הסולם" – המשווים בין שתי מסגרות הלימוד.

מידע על מכירת כתבי הרש״ש ומהדורות חדשות.