המקורות עוסקים בעיקר בחייו, בתורתו ובמורשתו הרוחנית של המקובל הרב ציון חביב ברכה (נפטר תשס״ה), ומדגישים את קשרו העמוק למסורת הקבלה של הרש״ש (רבי שלום שרעבי), שאותה קיבל משני רבותיו הגדולים – הרב יהודה פתיה והרב מרדכי שרעבי.

תמלולי שיעורים ועדויות תלמידים ונכדיו מתארים את חסידותו העמוקה, ענוותנותו הנדירה, ואת מנהגיו המיוחדים, כגון השכמה בחצות ל”תיקון חצות”, ודבקותו המוחלטת בכוונות (קַוָּנוֹת) במהלך תפילות וברכות.

ייחודה של דמותו בלט בכך ששילב בין עבודת קודש מיסטית עליונה לבין מוסר מעשי וחסד יום־יומי: במיוחד מעשי “הכנסת כלה” לנערות עניות, ודאגתו לשלם שכר פועל בזמנו ובנדיבות רבה.

המקורות מציינים גם את המשך דרכו דרך מפעלו של בנו, “ברכת יצחק”, העוסק בכוונות הרש״ש, וכן דרך תלמידיו שהקימו מוסדות כמו ישיבת “לשם”.

להלן פירוט סוגי המקורות:

תמלולי קטעי אודיו/דרשות על הרב ציון חביב ברכה זצ"ל:

חלק הארי של המידע מגיע ממספר רב של תמלולים המתמקדים במקובל רבי ציון חביב ברכה זצ"ל. תמלולים אלה כוללים עדויות אישיות וסיפורים מפי תלמידים וקרובי משפחה (כגון רבי אורי אנקווה, רבי שמואל שמואלי, וחכם אהרן ביטון), המתארים את חייו, דרגתו, מסירות נפשו, עבודתו (כגון עבודת החזנות והכוונות), מידותיו, ואת תורת הקבלה שלמד ולימד, במיוחד כוונות הרש"ש (רבי שלום שרעבי).

קטעים אלו מספקים פרטים ביוגרפיים (כגון שהיה תלמיד של רבי מרדכי שרעבי ורבי יהודה פתיה), את מיקום ישיבתו בנחלאות (רחוב נסים בכר 5 או רחוב תקוע 10), ואת הקפדתו על לימוד בחצות הלילה.

חלק מהתמלולים (במיוחד המקור הארוך האחרון) כולל גם לימוד מעמיק ומפורט ביותר בכוונות הקבליות (כגון כוונת "ברוך" והתיקון הנעשה על ידי ברכות), והוא מבוסס על כתבי הרש"ש, עץ החיים ושער הכוונות.

דו"ח מומחה על פועלו ומשנתו התורנית:

המקור הזה הוא דו"ח מומחה מובנה המסכם את הרקע הביוגרפי של הרב ציון חביב ברכה, את שרשרת המסירה הקבלית שלו (רבי יהודה פתיה ורבי מרדכי שרעבי), את משנתו החברתית והאמונית (כגון מסירות נפשו, הכנסת כלה, וסירובו לניתוח מתוך כפרה על כלל ישראל), ואת מורשתו הכתובה (כולל הפרדה בין דמויות וציון הספר "ברכת יצחק" של בנו רבי יצחק ברכה). הדו"ח מציג סיכום תיאולוגי ומעשי של תרומתו.